מעשי השם חלק א רנב

בבקר וישלח וגו', והרבה מקראות כן, וכמוהו וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה שהקדים אומרו וימהר, והיה כאילו אמר ויבקש לבכות וימהר ויבא החדדה

ובמה שנאמר ויספר פרעה להם את חלומו פי' הרמב"ן שגם פרעה הבין שהוא חלום א', ותמה על מה שנאמר ואין פותר אותו, והשיב שפירושו אין פותר אפילו האחד מהם ואין צורך ללחץ זה שנלחץ, שלדעתי הוא כאילו אמר אין פותר אותם דהיינו עמם, וכמוהו במקרא רבים את כמו עם, וכן והוא רועה את אחיו בצאן, ופירושו שלא נמצא עם כל החרטומים והחכמים מי שיהיה פותר חלומו. ואומרו אין פותר אותם לפרעה, היתה הכוונה ג"כ לומר שלא היה שום אדם נותן טעם למה נראה החלום הזה לפרעה ולא לזולתו, שיוסף השיב לו זה ואמר את אשר האלהים עושה וגו', כלומר שיש ספק בידו להחיות עם רב, ושלכך נראה החלום הזה אליו ולא לזולתו

ואומרו את חטאי אני מזכיר חטא אחד שחטא נגד פרעה וחטא אחד שלא זכר את יוסף

כבר בארנו שאמרו איש כפתרון חלומו, כלומר שהיו נראים שוים בענינם, ולכך אמר שיוסף בחכמתו הבין שלא היו שוים ואיש כחלומו פתר שהבין ההפרש שביניהם, ואמר כן לפרעה בעבור שפרעה כבר נראה לו ששני חלומותיו הם דבר אחד כמו שנאמר חלום חלמתי ופותר אין אותו, ועוד שפרעה בהיותו בדעתו שמורים על דבר אחד והם היו פותרים לשנים, לכן לא היה מתישב דעתו וזה אומרו ופותר אין אותו, ולכך השיב לו תכף יוסף לפרעה חלום פרעה אחד הוא, גם לכך אמר לו שר המשקים שישאל את יוסף שאפשר הם שנים, כי לא היה התפעמות רוחו של פרעה רק לחושבו שהם מורים ענין אחד א"כ מוכרח היותו מורה על דבר נחוץ: ובאומרו וירצוהו מן הבור פרש"י שהוא כמין גומא, ולא ידעתי למה לא פירש כן באומרו כי שמו אותי בבור. אבל מבואר שפירש כן לפי שקודם נאמר שהיה במקום שאסירי המלך אסורים ולא בבור. ולא היה צריך לכל זה כי אומרו בבור פירושו בית הבור כמו שנאמר עד בכור השבי אשר בבית הבור. כי בכל בית סוהר יש שם בור עמוק שמשימים שם הגנבים או הרוצחים וכל הסוהר נקרא בור על שם הבור שבו

ובפתרונו של יוסף חלומותיו של פרעה שהקדים להודיע הרעב קודם, וגם בפרות ושבלים הטובות אמר חלום אחד הוא וברעות לא אמר כן, יהיה הטעם נכון אחר שנדקדק למה לא אמר להם יוסף בפרות ובשבלים הטובות תואר אחר זולתי היותם טובות ולא הזכיר יפות או בריאות, אמנם בשבלים הזכיר דקות ושדופות קדים, ואחר שדקדקנו בזה, נאמר שיוסף פתר שהשבע לא יהיה רק במצרים לא בכנען אבל הרעב יהיה ג"כ בכנען, ולכך לענין סיפור הטובות אמר חלום אחד הוא, כלומר שניהם אינם רק להורות על שבע גדול בארץ מצרים לבד, אבל ברעות לא אמר חלום אחד הוא, אבל אמר ששבע הפרות הדקות שבע שנים, והשבלים שדופות קדים המה ז' שנים רעב גם במזרח, שכנען היא במזרחה של מצרים, ולכך הזכיר שדופות קדים שכיון שקדים בא מכנען, כמו ששדף התבואה במצרים שדפה בכנען ג"כ. וכן ביאר אח"כ שאמר בענין השבע שיהיה בכל ארץ מצרים, אבל ברעב לא אמר רק וכלה הרעב את הארץ לכלול גם כנען, והנה בהיות זרות בפתרונו כי לתועלת מה הראוהו בחלום השבע, ע"כ אמר ועתה ירא פרעה כלומר לכך הוגד לך כל זה: ואומרו ועל פיך ישק פרש"י ז"ל כתרגומו יתכן שנראה לו זר שיהיה לשון נשיקה, ולדעתי יתכן שהוא לשון נשיקה, שהמנהג במלכים שכל עבדיו ושריו באים ונושקים ידו לכבוד המלכות, ואין לאחד מן השרים רשות לישק ידו של מלך אם לא ברשות המשנה. ולכך נאמר שעל פיו וברשותו של יוסף יהיו נושקים כל עמו יד המלך: רש"י ז"ל כתב על פי מדרשם ז"ל שזה שנתנה בתו ליוסף הוא פוטיפר אדניו, ויתכן ששם פוטיפר הוא שם מדרגת שררה, שכמו ששם פרעה הוא שם המולך במצרים, כמו כן השר היה נקרא פוטיפר. וכבר כתבתי בח"ג ממאמרי זה שלשון מצרי הוא לשון איטליא שנקרא לועזי, וכן נאמר בית יעקב מעם לועז, והלועזים קורים לאדון פרעה, וכשרוצים לומר על איש שהוא תקיף ושבידו היכולת יאמרו פוטיפר כי פוטיפר הוא שם מורכב משתי מלות, וגם פוטיפרע כן יהיה פירושו כי כל אחד בשררתו שהוא ממונה עליה הוא יכול לעשות כרצונו, ואותו שהיה שר על הטבחים נקרא פוטיפר על אותה השררה שר, ופוטיפרע שהיה על מצרים שנקראת און יקרא ג"כ פוטיפרע על שם שהוא שר ויכול לעשות בה כרצונו

ומה שנאמר והרעב היה על פני כל הארץ. פירש"י מי הם פני הארץ אלו העשירים, ולא ידעתי תועלת לסיפור התפשטות הרעב בעשירים, ועוד יפלא בכתוב הזה מאד, באומרו ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבור למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים, כי מה ענין אומרו שפתח כל אשר בהם, ואם הוא כל האוצרות, זה תימה שיפתח כל האוצרות בשנה ראשונה. ועוד יפלא שלפי הדברים יראה שמפני שפתח הכל נתחזק הרעב, ועוד יש לשאול שתחלה אמר וישבר למצרים ואח"כ אמר בארץ מצרים, אבל הכתוב הזה יצטרך ביאור, גם הרמב"ן ז"ל כתב שטרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על פני כל הארץ ואין זה הבנת פשט הכתוב אבל ידמה לדעתי שכוונת הכתוב להודיע את אשר עשה יוסף בחכמה כדי לקנות כל הקרקעות לפרעה לעשותם לחומש, וכבר נאמר שבכל עיר היה עושה אוצר והיה התבואה הבאה מהשדות אשר סביבותיה היה נותנה באוצר שתוך