מעשי השם חלק א רמז

והוא במדבר ואם יצעק אין מושיע לו כי אין עובר עליו, עכ"ל. ואני לדעתי שלא היה הבור עמוק, ולפי זה נאמר כאן וישליכו אותו ולא נאמר ששלחוהו בחבלים כמו שנאמר בירמיה שפירושו שם מפני עומקו, שהכתוב סיפר שראובן אמר אל הבור הזה, ואמר הכתוב עוד שראובן אמר הזה ולא אמר אל אחד הבורות, לפי שהיתה כוונתו להשיבו אל אביו והיה רצונו להכיר את הבור, שבמדבר לא היה בור אחר, שלפי זה אמר אשר במדבר כאילו אמר שאין שם אחר, ובא האות מה שנאמר אח"כ וישב ראובן אל הבור שהיה יודע באיזה בור השליכו אותו, שכבר נראה מתוך הכתובים שראובן לא היה שם כאשר השליכוהו, שאם היה שם הל"ל נשליך אותו אל הבור הזה

ועל מה שנאמר והבור רק אין בו מים כבר דרשו אבל נחשים יש בו, והרמב"ן כתב לפי הפשט שהוא כמו מת אתה ולא תחיה שהוא חזוק הענין, עכ"ל. ולדעתי לפי הפשט היה הבור רק אין בו מים אבל טיט היה בו ואמר כן לתת טעם אל מה שהשליכוהו ולא שלחוהו בחבלים, כמו שנאמר בירמיה אחר שנאמר וישליכו אותו אל הבור פירש ואמר ששלחוהו בחבלים, וכן נאמר שם ובבור אין מים כי אם טיט, וכל זה סיפר הכתוב לשבח ראובן שבחר באותו בור שלא היה עמוק כדי שיהיה נקל להעלותו. ולכך לא הוצרך בהעלאתו לבלו' הסחבות תחת אצילי ידיו כמו שהוצרך בירמיה למשכו בחבלים, ואמר שהיה בו טיט שלא הזיק לו הכאת הקרקע שהשליכו אותו, ולא היה עמוק עד שיטבע בטיט כמו שנא' בירמיה, ולסבות הללו בחר ראובן באותו הבור: ולענין מה שנא' קודם ישמעאלים ואח"כ הזכירם בשם מדינים. ידוע מדרשם ז"ל שנמכר כמה פעמים, והרמב"ן ז"ל כתב וז"ל כאשר נשאו עיניהם וראו מרחוק אנשים באים מדרך הגלעד הכירו כי ארחת ישמעאלים היא בגמלים וידעו כי למצרים ילכו, כי מגלעד יובא הצרי והנכאת ולמצרים היו דרכם להוליך אותו ולכן אמר להם יהודה הנה האנשים האלה מארץ מרחק והולכים אל ארץ רחוקה נמכרנו להם כי לא יודע הדבר, וכאשר הקריבו מצאו כי היו בעלי סחורה אשר להם הנכאת והצרי אנשים מדינים סוחרים ששכרו הגמלים מהישמעאלים וימכרו את יוסף למדינים שקנו אותו לסחור בו לסחורה, כי ארחת הישמעאלי' משכירי הגמלים לא יקנו הם סחורה לעצמם, ואמר וימכרו את יוסף לישמעאלים כי להם מכרו אותם שהם מוליכים הסחורה למצרים, וזה טעם מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה כי היה בידם, אבל המדינים היו הבעלים והם סחרו בו, והוא שאמר והמדנים מכרו אותו אל מצרים, וכל מעשהו בכתוב פעם יספר אותו כמושל המצוה בו, ופעם כשליח שיעשנו בידו כענין שנאמר את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה, וכתוב אחר אשר עשה משה לעיני כל ישראל, וכן אמר ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה, וחירם עשאה כדכתיב ויבא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו, וביוסף עצמו נאמר את כל אשר עושים שם הוא היה עושה, נותן המעשה לשנים למצוה בו ולעושה אותו, עכ"ל הרמב"ן, ודבריו אלה ירבו בהם הספקות: ספק א' שמה הוצרך הכתוב לספר מה שחשבו בני יעקב מרחוק כיון שלא היה כן, והיה מספיק הסיפור באמתות הענין שהיו סוחרים מדינים שקנו אותו: ספק ב' מה ענין אומרו ויעברו אם היתה אותה שיירא בעצמה

ספק ג' למה יזכיר לפעמים בעלי הגמלים ולפעמים בעלי סחורה, והראיה שהביא לו מענין שלמה וחירם ומענין משה אינם ענין כלל לזה ששם חירם שלוחו של שלמה היה ומשה שלוחו של הקב"ה, אבל כאן אין משכיר הגמלים שלוחו של סוחר לקנות, וכמו כן נאמר אשר עשו את העגל, ונאמר העגל אשר עשה אהרן שאהרן היה שלוחם במעשה ההוא, אבל אין זה דמיון לזה: ספק ד' מה הוצרך הכתוב לומר והמדנים מכרו אותו אל מצרים אל פוטיפר וחזר לומר מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה. ומה שכתב הרמב"ן לעזר לו מה שנאמר מיד הישמעאלים כי היה בידם, אבל המדינים היו בעליו הפכו מצאנו בכתוב שנאמר או קנה מיד עמיתך שפירושו מהמוכר עצמו: ספק ה' מה ענין אומרו תחלה ויעברו אנשים מדינים ביו"ד ואח"כ אמר והמדנים חסר יו"ד: אמנם לדעתי יתכן שמלת סוחרים תאמר על הסרסורים העושים הסחורות, וכן פירשו במלכים מקוה סוחרי המלך שעל ידם היו קונים כל השרים והמלכים סוסים ממצרים, וכן נאמר סוחריה שרים וכנעניה נכבדי ארץ שפירושו הסרסורים שרים והתגרים נכבדי ארץ שכן פרש"י ואנקלוס בת איש כנעני תגרא וכן לדעתי פה שהישמעאלים קנו את יוסף. ואומרו ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו, ר"ל שעברו דרך שם אנשים מדינים סרסורים והם משכו את יוסף שכן המנהג שהסרסור מראה את הסחורה לקונה או המוכר לא הקונה בעצמו, והישמעאלים הוליכו את יוסף למצרים ושם במצרים היו סרסורים ג"כ בין הישמעאלים ופוטיפר המדנים, והוא מאמר הכתוב והמדנים מכרו את יוסף אל מצרים אל פוטיפר. והודיע לנו כל זה הכתוב להורות כי גדלו מעשיו יתב' ועמקו מחשבותיו מאד, שמה שהבטיח לאברהם נתקיים ע"י זרעו ושע"י זרעו הוריד יעקב למצרים שהמוכרים היו זרעו והקונים גם כן דהיינו ישמעאל היה גם כן זרעו והמדינים שעשו הסרסרות במכירת האחים היו זרעו והסרסורים שעשו המקח בין הישמעאלים ופוטיפר היו זרעו, שכבר מבואר שמדן ומדין הם שני בני אברהם, ולכך נאמר והמדנים מכרו חסר י'. ומה גדלו מעשי ה' שע"י זרעו של אברהם הובא