מעשי השם חלק א רמה

ואמרו שאומרו עד בלי ירח, כאילו יאמר תמיד או עד עולם. וזה פלא שבכל ספר תהלים תמצא אומרו תמיד שויתי ה' נגדי תמיד, ויאמרו תמיד יגדל ה' בקשו פניו תמיד, וכן יאמר לעולם ולאלפים כאלה, ובענין זה שירצה לומר תמידות ויאמר עד בלי ירח זר מאד. אבל עם מאמרם ז"ל שהזכרנו שאמרו שט"ו דורות היו מאברהם עד שלמה בעלייה וט"ו עד צדקיהו בירידה כמו הירח, א"כ זאת היתה תפלתו כאן שלא תהיה הישועה כירח שהולכת ומתמעטת אבל שתהיה לעד לא על סדר הירח, ויהיה פה מלת עד כמו עדי עד, וזה אומרו שלום לעד בלי סדר והנהגת הירח. ובדרך זה תבין גם כן מה שנאמר באותו מזמור עצמו ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים שגם בזה נדחקו ופירשוהו שרצונו לומר בכל עוד השמש והירח קיימים ויש לדקדק שבשמש אמר עם שמש ובירח אמר לפני ירח אבל לפ"ז יתיישב מאד שזאת היתה תפלתו שנהיה כשמש שאינו הולך ופוחת, ושנהיה כלפני הירח שהם הט"ו יום ראשוני' שהולכת ועולה, וביאר שהירח רמז לדורות כמו שארז"ל ט"ו דורות מאברהם וכו', לכן התפלל שיהיה כלפני הירח דור דורים ר"ל כל הדורות. ועוד אעירך על פי דרכנו זה במה שנאמר תהלים סי' פ"ט שהיה אומר שהקב"ה נדר לדוד ונאמר שם אף אני בכור אתנהו ואח"כ נאמר, אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב, זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה, וכדי להבין מה שנאמר אף אני בכור אתנהו, אעירך על מאמרם ז"ל שאמרו שהירח קטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, אמר הקב"ה ללבנה לכי מעטי את עצמך ואסמכוה אקרא שנאמר קודם את שני המאורות הגדולים ואח"כ נאמר את המאור הגדול, אבל תבין כי המאמר הזה נפלא מאד יעורר ענין תגבורת זרעו של עשו על יעקב בעה"ז שנקראו חמה ולבנה, וכבר רמזתי לך בפרקים הקודמים שיעקב אמר לעשו כאשר ביקש ממנו להלעיטו, שכיון שנאמר ורב יעבד צעיר, והנה הוא עשו שנקרא רב מבקש עבודת ההלעטה מן הצעיר, א"כ הוא רוצה שימכור לו הבכורה, ואז יעבד אותו על פי הנבואה ההיא שנא' ורב יעבד צעיר, שמאחר היות לו הבכורה הרי נתחייב בעבודת הצעיר שהוא עשו, ועל זה נתרצה עשו שיעקב יהיה הרב ושיעבדנו, כי כבר ידע שתועלת העבודה היא בעוה"ז ותועלת מעלת הבכורה היא לעתיד לבא. וזהו מה שאמרו ז"ל ביקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים וכו') כי נראה שאחר שראה יעקב שנאבק עם שרו של עשו ונצח הבכורה וגם לקח ברכתו בעוה"ז שאמר יצחק הוי גביר לאחיך, אמר יעקב שהכל יהיה לו הבכורה בעוה"ז ולעתיד לבא, ולכך ארז"ל בחידתם זאת שהלבנה אמרה א"א לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, והשיב לו הקב"ה מעטי את עצמך ועשו יגדל עליך בעוה"ז ואתה לא תגדל רק לעתיד לבא, והוא שאמרו גם כן בחידתם על מה שנאמר בקרבן ר"ח שעיר עזים לחטאת לה' הביאו כפרה על שמעטתי את הירח, כלומר כבר הענשתי את יעקב שביקש שלוה בעוה"ז ועוד לא יספיק העונש הזה לכפרה לו, לכן גם אתם תביאו כפרה על אותה כפרה שאני מעטתי אותו, ויובן מה שארז"ל על שמעטתי את הירח, כאומר מלבד שאני מעטתי את יעקב בעוה"ז עוד יצטרך כפרה, לכן תקריבו גם אתם חטאת על הכפרה שנתתי לו, וכן נאמר על עולת התמיד יעשה שפירושו מלבד עולת התמיד, גם נאמר בסיפור משיחנו הוא יקראני אבי אתה אף אני בכור אתנהו, ר"ל שאז בביאת משיחנו יהיה בכור ותועיל קניית הבכורה גם בעוה"ז. ואמר עוד במזמור ההוא זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, ר"ל כשמש שאינו הולך וחסר, ואמר עוד כירח יכון עולם, שלא יחסר כמו שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, ולפי שיעקב ביקש לישב בשלוה וכן זרעו אחריו שרוצים להתגדל ולהתישב בעוה"ז, עשו מתגדל עליהם, וגם כשעשו מתגדל להריע לישראל, אמר הנביא ירמיה עליו קטן נתתיך בגוים, ועל ישראל נאמר בכור אתנהו שהכוונה לומר שתתקיים מכירת הבכורה אם הוא מריע לישראל. עוד תבין מה שנאמר לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם, ר"ל שהלבנה לא תקבל אורה מן החמה, כי זה משל אל האומה ישראלית כי יזכו לעולם הזה ולעתיד גם כן, ואמר וירחך לא יאסף, ר"ל לא יהיה המלכות הולך וחסור כמשלמה עד צדקיהו ט"ו דורות שארז"ל כי השמש כינוי לעוה"ז כי אורו מעצמו, והירח כינוי לעוה"ב שאורו מן השמש, שכמו כן אין לאדם בעולם התגמול רק מה שקבל מעולם המעשה

ובזה תבין נוסח הברכה שאנו אומרים שעתידין להתחדש כמותה, שכמו שהיא תתחדש להיות אורה מעצמה כן האומה ישראלית, אבל לעתיד יהיה אור הירח מאורו של עולם, וזה אומרו והיה ה' לך לאור עולם והשלים ביאור המשל הקטן יהיה לאלף על האומה ישראלית שיעקב הוא הקטן והוא הירח שהוא המאור הקטן, ואומרו יהיה לאלף ר"ל שתתקיים ברכת משה עליהם שנאמר יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים כי עד היום לא מצינו שנתקיימת, ואפילו שם כשנאמר שדוד מנה את ישראל שהיתה האומה ישראלית בכל תקפה לא היו רק אלף וש' אלפים, ואם כן לא מצינו שיהיו האומה ישראלית אלף פעמים שש מאות אלף. אבל הענין הוא שעתידה ברכה זו להתקיים בנו בימי משיחנו, והוא שהנביא נתנבא על ימות המשיח שהקטן יהיה לאלף, ואמר והצעיר לגוי עצום שהצעיר שלא באה אליו הבכורה בעולם הזה אבל הרב נתגדל עליו אז יהיה הצעיר עצום