עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א רמג

Ma’asei Hashem part 1 243 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

אשר דבר אתו, להורות קדושת המקום היות השכינה שראה שם, ועל כן קראו בית אל כמו שיאמר האדם כאשר יראה את המלך לעולם סמוך לאהל א' יאמר זה אהל המלך, וכאשר יעקב ראה שם הסולם וה' נצב עליו, ועתה חזר לראות אותו שם קראו בית אל כמו שאמר אין זה כי אם בית אלהים ולכך יצק עליה שמן מה שלא נאמר כן בשאר המראות: הן במלת כברת ארץ נחלקו בפירושה, והדבר מבואר שהיא מיל בלשון ישמעאל שכן קורים למיל ברת והכ"ף היא כ"ף הדמיון במלת כברת, כמו כחצות הלילה שהכוונה לומר היות חצי הלילה בקירוב לא בדקדוק, כמו כן נאמר כברת ארץ כאלו יאמר כמו ברת ארץ דהיינו מיל בקירוב לא בדקדוק ובמה שנסמך אומרו ויהיו בני יעקב שנים עשר לאומרו וישכב את בלהה, כבר ארז"ל להקל ענין החטא מראובן. אבל יתכן עוד לומר שרצה הקב"ה להראות לאבות כי בשביל זרעם נברא העולם, ולכן הבטיח אותם על רבוי זרעם ואמר להם שיהיה זרעם ככוכבי השמים וכחול שהכוונה בענין דמיון הכוכבים שכשם שהם י"ב מזלות בחגורה, ועל י"ב חלקים נחלק כל העולם, ושאר הכוכבים הקטנים יתחלקו גם כן על י"ב חלקים הנזכרים כן רצה השי"ת שהארץ תחלק י"ב חלקים, כיון שכל קיום העולם הוא עומד על זרע יעקב, וכאשר רצה השי"ת שזרע יעקב יהיה י"ב חלקים וראובן בהיותו בכור י"ג חלקים כי היו לו פי שנים. לכך סיפר הכתוב שכאשר נולד בנימן הנה ראובן חלל יצועי אביו וחזרו להיות י"ב, וכאשר ניתנה הבכורה ליוסף חזרו להיות י"ג חלקים, חזר ולקח הקב"ה שבט לוי תחת הבכורות, חזרו להיות י"ב חלקים, שכמו שנחלק הגלגל לי"ב חלקים כן נחלקה הארץ לי"ב חלקים, ולפי זה נסמך ענין ראובן שחלל יצועי אביו שהיו י"ב כפי ההבטחה שיהיו ככוכבים ושכבר הפסיד בכורתו ונהיו י"ב: ועוד יתכן שהכתוב כאשר רצה לספר בני עשו ושמותם, רצה להורות מה בין זרע יעקב לזרע עשו, כי בני יעקב היה מהם בני הגבירות ומהם בני השפחות וכלם היה ביניהם אחוה וכלם נקראים בני יעקב, אבל בני עשו כל א' היה נקרא על שם אמו, ולכן נאמר ואלה שמות בני עשו אליפז בן עדה שכך היה נקרא על שם אמו, וכן רעואל בן בשמת כך היה נקרא על שם אמו כי לא היתה ביניהם אחוה, אבל בני יעקב מפני אחוותם היו נקראים כלם במספר א' שנים עשר. אבל בני עשו לא נמנו כלם במספר א' לומר כמה הם כי כל א' היה נקרא אחרי אמו

ועל מה שהקדים הכתוב סיפור פטירת יצחק למכירת יוסף, יראה שרצה הכתוב להשלים כל עניני עשו לבלתי הזכירו עוד כשארז"ל משל למרגלית, ואם היה אומר אח"כ פטירת יצחק גם כן היה מוכרח להזכירו שקבר אותו כמו שנאמר ויקברו אותו עשו ויעקב בניו, והעד שאחר זה הזכיר תולדותיו ואלופיו והמלכים שמלכו עד משה שמלך על ישראל, כמו שארז"ל משה מלך אהרן כהן גדול. ובזה לא יצטרך לומר שהיה כל זה סיפור דרך נבואה, כי כבר טען הרמב"ן ז"ל על דעת זה שאינו נכון כי הנבואה למה תזכיר שמותם, אמנם כפי מה שאמרנו הוא נכון שלכך סיפרם כדי להסתלק מסיפור עשו אחר שנפרד מיעקב: פרק לה

אלה תולדות יעקב רש"י פירש אלה ישוביהן והרמב"ן כתב ואין לשון לתולדות שיהיה על הישוב, והראב"ע פי' מאורעות כמו מה ילד יום, והרמב"ן טען עליו וכתב אין אדם מוליד קורותיו. ויתכן לדעתי שיצדק בענין המקרה שקרה לו ביוסף שהוא הולידו והוא עשאו והוא היה סבה במה שהטיל קנאה בין האחים, ויהיה כמו מי הוליד אגלי טל, וכן וכפור השמים מי ילדו, שפירושו מי חדשו ומי היה סיבה לו ולהודיע שהוא היה סבה להטיל קנאה, הסמיך כאן פ' וישב למה שנאמר ויהיו בני יעקב י"ב כלומר שהיה ביניהם אהבה ואחוה עצומה והוא גרם השנאה ביניהם שעשה לו כתונת פסים. ועל מה שפרש"י ז"ל על פי האגדה ביקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף יפלא מאד שהלא גם ביצחק נאמר וישב יצחק בגרר, ולמה לא קפץ עליו שום רוגז, ואם היה נחשב רוגז מה שגרשו אבימלך, למה לא דרשוהו שם רז"ל כמו שדרשוהו כאן. עוד יפלא שבשביל שביקש לישב בשלוה יהיה נענש עונש גדול כזה. אבל לדעתי אין לטעון ממה שנאמר ביצחק שישב בגרר ששם אין הכוונה שהיתה ישיבה לו בשלוה, אמנם לפי שאמר לו הקב"ה גור בארץ הזאת מפני זה נאמר שישב שם ללמדנו שקיים דברו ית', באופן שמה שנאמר וישב יצחק בגרר אין הכוונה רק לומר שישב שם ולא הלך למצרים אבל אין הכוונה לומר שנתיישב, אבל בכאן ביעקב שנאמר וישב בלתי סבה קודמת, יתחייב לדורשו שביקש לישב בשלוה, ומה שיפלא שזה היה עונש גדול לענין זה שביקש לישב בשלוה, יראה כי ענין זה היה מחוייב להיות ולא היה זה ליעקב לעונש, אבל נהיה הרוגז קודם זמנו, שעל כן לא אמר ובא רוגזו של יוסף אבל אמר קפץ, ר"ל שכבר היה הענין של יוסף מחוייב להיות, כמו שארז"ל ראוי היה יעקב לירד בשלשלאות של ברזל, אבל קפץ להיות ענין זה קודם זמנו כי לעשות שיעקב ירד היה מספיק שימכר יוסף לשר בית הסהר כשנאסרו שם שר האופים ושר המשקים, שאז נהיה הרעב, ודוק שארז"ל רוגזו של יוסף ולא אמרו שקפץ עליו רוגז מכירת יוסף, כי אומרו רוגזו יובן הרוגז המזומן להיות: עוד יתכן לומר שלמדו ז"ל כן מפני שאומרו כאן וישב יעקב אינו סיפור הוראת מקום שהוא יושב שם, שאם היה