מעשי השם חלק א רלח

לו לבן. ובאמת אם היה שם פחד בעקידה לא היה הפחד זכות, אדרבה אם לא היה לו פחד היה יותר זכות, אבל לפי הסוד ידוע מה שנאמר בזה. אמנם לפי הפשט הוא שלבן היה מפחד מיצחק אם יעשה ליעקב שלא כדין, והיה כאלו יאמר שלולא שהיה אלהי אברהם שהתרה בו, וגם לולא היה לו פחד מאלהי יצחק שהוא בחיים ואלהיו של יצחק ינקום נקמתו, כי אז ריקם שלחו, ולכך נשבע בפחד אביו יצחק, ר"ל באלהים שאתה מפחד מפני יצחק: פרק לג

כבר בארתי פרק ל' שמה שצוה יעקב לומר לעשו אדון וקרא עצמו עבד לו אמר כן כאומר שהוא עומד על תנאו הראשון, שכיון שנאמר ורב יעבד צעיר והוא במה שקנה הבכורה נעשה רב א"כ ראוי שיעבד לעשו שהוא הצעיר ע"ש. ועל מה שנא' כה תאמרון לאדוני לעשו פירש הרמב"ן ז"ל וז"ל צוה שיאמרו לאדוני לעשו אנחנו שלו או שלוחים אליו, ולאמר לו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי, ודומה לו בפרשה למי אתה. או שקראו יעקב בפניהם אדני עשו להזהירם שלא יזכירוהו אפי' שלא בפניו רק דרך כבוד בראותם כי אדונם קורא אותו אדוני, עכ"ל ואין צורך לכל זה, כי לדעתי אמר להם שיאמרו לעשו הדברים כפי מה שאמר הוא להם, באופן שהם אמרו לעשו, והיה נוסח דבריהם כה אמר עבדך יעקב כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי, והיה כאלו יאמר הכתוב ג"כ ויצו אותם לאמר כה אמר עבדך יעקב כה תאמרו לאדוני לעשו עם לבן גרתי, והדברים מיושבים על נכון אין בהם כושל, וזהו שנאמר ויצו אותם לאמר כה תאמרון שפירושו שצוה אותם שיאמרו לעשו כה תאמרון לאדוני, דאל"כ היה ל"ל ויצו אותם כה תאמרון:

ובמה שנאמר ואשלחה להגיד לאדוני פירש"י להודיע שאני בא אליך למצא חן בעיניך שאני שלם עמך ומבקש אהבתך. והרמב"ן פירש ואשלחה להגיד לאדוני שיש לי עושר ונכסים וכבוד לעשות בו חפצך ורצונך, ירמוז שישלח לו דורון מהם או שיקח הוא משלו מה שיחפוץ, עכ"ל. ולשני הפירושים הללו לא נתיישב מה הוצרך לומר ואחר עד עתה וכי לא ראה עשו שנתאחר עד עתה. אמנם יתכן לדעתי שיעקב כאשר ברח מחמת שנאת אחיו והיה שם עם לבן כ' שנה, אמר בלבו שעשו יחשוב שמפחדו ממנו ולהיות עדיין השנאה תקועה בלבו וחושב שגם עשו עדיין שונא אותו לכך נתאחר ולא בא, ומפני זה שלח לומר לו שלא מחמת שמירת איבה או מחמת יראה ממנו נתאחר אבל נתאחר כדי להתעשר, וזהו אומרו ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור וגו', ובהודעה זאת ימצא חן בעיניו שידע ודאי שהוא אינו שונא אותו ושגם אינו חושב שעשו שומר עדיין שנאתו, ולא היה כוונת יעקב לשלוח לו שום מתנה, ואם אומרו ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה היה לרמוז לו שיתן לו דורון מהם כמו שכתב הרמב"ן ז"ל, היה ראוי שיתן לו עבדים ושפחות ג"כ, או היה ראוי שלא להזכיר העבדים כיון שאינו נותן לו מהם אבל ודאי לא היתה כוונת יעקב לתת לו דורון רק חשב שבזה יתרצה כיון שיתברר לו שלא נתאחר בבית לבן מחמת שנאה. וכבר דרשו ז"ל באנו אל אחיך אל עשו שהיית אומר אחי הוא אבל הוא נוהג עמך כעשו, ודרשו כן לפי שלא אמר עשו אחיך שאם היה אומר כן היה מובנו שעשו הוא אחיך, אבל עתה שהקדים לומר אחיך כנראה שר"ל שאחיו הוא עשו, אמנם מצאנו עשו אחיך מתנחם לך להרגך שאע"פ שנאמר אחיך באחרונה היה הכוונה לרעה, וכפי הפשט כן דרך הכתוב שהרי אחר זה נאמר ויקח מנחה מן הבא בידו לעשו אחיו. ולדעתי יתכן לומר בזה לפי פשט הכתוב שיעקב אמר להם אדוני עשו, ולכך אמרו לו שהוא מתנהג באחוה לא כאדון שהרי הוא הולך לקראתו לכבודו ובארבע מאות איש לכבדו ביותר, כי השלוחים כפי הפשט שלא היו מלאכים ממש בודאי לא נודע להם שנאתם, ואדרבה חשבו שיעקב שלח להודיע לעשו כדי שיכבדנו ויצא לקראתו כמו ששלח יתרו למשה, ולכך אמרו וגם הולך לקראתך, כאלו אמרו וגם עושה רצונך לבא לקראתך, שמלת לקראת הוא כמו לעומת, ולענין המלחמה לא יאמר לקראת רק כשהבא לקראתו ג"כ בא להלחם, כמו ויצא עוג לקראתנו וכמוהו רבים, אבל כאן שיעקב שלח לו דברי שלום לא יפול לאמר שעשו יוצא לקראתו למלחמה כיון שאין כוונת יעקב למלחמה, לכן יראה שאמרם והנה הולך לקראתך היתה כוונתם לומר באהבה ואחוה, ומפני זה נתיירא יעקב שאחר שידע שנאתו העצומה וראה שעתה הוא אמר לעשות לו את כל הכבוד הזה לבא לקראתו בארבע מאות איש, אכן אמר נעתרות נשיקות שונא, ודרך מלחמה לא היה ירא ממנו, אבל שלא יבא כאח ואהוב עד תוך מחנהו ושאז יתחיל להרגו, ולכך אמר הצילני נא מיד אחי מיד עשו כלומר שאם לא היה אחי לא הייתי ירא ממנו, ואומרו והיה המחנה הנשאר לפליטה הנה היתה זאת תחבולתו עצומה להנצל מיראתו שאמרנו, שכבר יפלא מאד שהיל"ל והיה אם יכה המחנה האחת והיה המחנה הנשאר לפליטה. אבל אמר כן על פי דרכנו שהוא היה ירא, שלא יבא עד תוך המחנה כאילו הוא אח ואהוב, ולכך אמר אם יבא עשו שהמובן מזה שיבא כאח ואהוב ואח"כ יכה, והיה המחנה הנשאר לפליטה, יהיה פירושו שהמחנה הנשאר לאחור יהיה לפליטה לראשון, ויציל שני המחנות, כי במחנה הראשון תתפרסם כוונת עשו:

ולענין התפלה שעשה רבו הפירושים, מפני אומרו קטנתי מכל החסדים