מעשי השם חלק א ריז

ותשותו לכן נאמר מ' שנה קודם לכן באים בימים על תשותם בענין ההולדה, ואח"כ אמר ואברהם זקן בא בימים על תשות הזקנה קודם שסיפר השתדלותו להשיא את יצחק, לומר כי אם לא היה תשות כחו לא היה שולח את העבד אבל היה הולך בעצמו, שמאחר היות מצוה על האב להשיא את הבן אשה ומצוה בו יותר מבשלוחו כבר היה הולך בעצמו ומפני תשות הזקנה לא הלך בעצמו. ומה שנאמר וה' ברך יובן במה שארז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו, הנה אמר פה שאברהם זקן בא בימים וה' ברך אותו בכל, ר"ל במדת ההסתפקות, שכאשר יתן הנותן לזולתו כל ממון שבעולם, הנה אז אוהב כסף לא ישבע כסף אם כן אין ברכה בעולם כברכת ההסתפקות כמו שארז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו, ולזה נאמר שברך את אברהם בכל וזהו גם כן שנא' בשיבה טובה זקן ושבע, אמנם בדוד נאמר זקן ושבע ימים עושר וכבוד ולא אמר שבע סתם, וכן באיוב שבע ימים לא נאמר שבע סתם רק באברהם, וממנו ירש מדה זו יצחק וכן יעקב כי זו היא ברכת אברהם בעולם הזה והיא בעצמו בעולם הבא, והבן זה שספירת מלכות נקראת כל שמספקת לכל עד שהיה כל, תאותו בידו ולא היה מתאוה כלל מן ההצלחות המדומות שכאשר ישיג האדם לידי מדה זאת הנה יש לו כל כפשוטו, וכמו שמדת הכל שהיא מלכות היא מספקת לכל, כמו כן מדת ההסתפקות במדומות תקרא ג"כ כל להיותו מספקת כל תאוות האדם, ולהיות שעשו לא היתה לו מדת ההסתפקות אמר יש לי רב, אמנם יעקב שהיתה לו מדת ההסתפקות אמר יש לי כל, וכן אמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת שהם נאמרו על שניהם, על המדומות קראו כל החסדים, ועל האמתיות קראו כל האמת, ולפי שיש כל של אמת ויש כל המדומית שאינו של אמת, וכפי הפשט אשר יעדנו אמר כאן שלאברהם בירך אותו ה' במדת ההסתפקות. שאין ספק שאין ברכה גדולה מזו בעולם ולא היתה לו כלל תאוה משום דבר בעולם רק לראות בנים לבניו, כי גם בראיית הבנים יאמר בה מדת ההסתפקות, שיש אדם שאינו מסתפק בראותו בני בנים אבל היה רוצה לראות שלשים ורבעים. וזה היה אומר דוד במזמור קצר הכמות ורב האיכות סי' קכ"ח שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך, הנה כי כן יבורך גבר ירא ה', יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, וראה בנים לבניך שלום על ישראל, וטרם בואנו אל ביאור המזמור הזה נתעורר לראות שכאן במזמור הזה יבשר לירא את השם בעניות מופלג לאכול מיגיע כפיו ויאמר שהוא טוב לו, ובסימן קי"ב אמר לבשרו בהון ועושר שנאמר שם אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד וגו' הון ועושר בביתו וגו', גם יש להתעורר ששם נאמר ירא ה' ובמזמור זה נאמר ירא את ה' ולא אמר ירא ה'. לכך נראה שענין היראה תחלק אל שני מינים כוללים, יש ירא את ה' להיותו ירא מן העונש או בגופו וממונו בעה"ז או בנפשו בעוה"ב וזה מין אחד, ויש עוד ירא את ה' והוא אינו ירא ליראתו מן העונש בגוף בממון או בנפש אבל הוא ירא לסבת היותו עוסק בתורה ובאלהיות ומתוך התעסקו הגיע למדרגת הידיעה קצת מגדולת בוראו ומכבודו ויכלתו המופלגת, ומחמת הכרתו בגדולתו הוא ירא ממנו וזה יהיה כמו האיש אשר יראה מלך גדול אפי' שאינו מצפה לא טוב ולא רע ממנו והמלך אינו מכירו ואינו רואה אותו והוא רואה מאחוריו, אפילו הכי מראותו גדולת המלך ההוא וכל צבאיו וכבודו יבא לו מן היראה גדולה עד מאד, וזה מין שני מן היראה, ולכך נאמר במין הראשון מן היראה אשרי ירא את ה' במצותיו חפץ מאד, ר"ל שזה הירא את ה' הוא ירא אותו שלא יענישנו ואינו מתעסק בעיון גדולת הקב"ה, אבל בראותו המצוה שנאמר בהם השכר והעונש, כמו שנאמר והיה אם שמע תשמעו את כל מצותי וגו', ונתתי מטר ארצכם וגו', ובעברות נאמר השמרו לכם פן יפתה וגו' ועצר את השמים וגו', הנה האיש אשר מן המין הראשון שהוא ירא מן השכר והעונש יהיה חפץ במצותיו ולכך נאמר שהון ועושר בביתו שכפי הסבה אשר הוא ירא כן יהיה שכרו ועוד שהירא מן זה המין הראשון אינו צריך למדת ההסתפקות לפי שאין יראתו לסבת עיון והשכלה, אבל הירא מן המין השני שהוא ירא מחמת התעסקו באלהיות והכרתו גדולתו ית', אין ספק שאם לא יסתפק במה שיש לו ויבקש להשיג הון ועושר בודאי לא יגיע אל מדרגת השגת גדולתו, ולכך אמר על הירא מן המין השני, אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, ולא אמר ירא את ה' לפי שהכוונה כאן במי שהולך בחקירת דרכי ה', אבל ירא את ה' פירוש שהוא ירא אותו שלא יעניש לו, ולכן הודיע המשורר שאותו הירא ה' שהולך בדרכיו יחוייב להיותו במדת ההסתפקות וזה אומרו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. עוד הוסיף להזהירו במדת ההסתפקות ואמר אשתך כגפן פוריה, כי האמנם יפלא באומרו אשתך כגפן ובניך כשתילי זתים שהל"ל ובניך כאשכלות ענבים אחר שהמשיל האשה לגפן, אבל הענין הוא שאמר להזהירו שלא יתאוה לתאוות המותרות, ולפי שהוזכר יין ושמן שהם מותרות כמו שנאמר אוהב יין ושמן לא יעשיר הנה הזהירו שיסתפק במה שישמח עם אשתו במקום היין ושישמח בבניו סביב לשלחנו כהעלותו שמן על שלחנו, ואח"כ ביאר מה שאמרנו שאין לך ברכה גדולה מזו שיהיה לאדם מדת ההסתפקות, ואמר בפירוש הנה כי כן יבורך גבר ירא ה', ר"ל זו היא ברכה אמתית לירא ה' מן המין הזה שתהיה