מעשי השם חלק א ריג

באותו הר, שהוא ית' יאמר לו באיזה הר יעלהו לעולה, והנה הקב"ה המתין לו ולא נראה אליו לומר לו דבר עד ששלח ידו אל המאכלת שאז נראה לו ואמר לו אל תשלח ידך אל הנער, וכבר חשב הוא שמה שאמר לו אל תשלח ידך הוא לפי שאין רצונו באותו הר אבל רצונו בהר אחר, לכך חזר לומר לו ואל תעש לו מאומה כאלו אמר לא בהר זה ולא בהר אחר, ובזה אין ספק שהיה ענין גדול שכיון שכל זמן שלא היה אומר לו הש"י בזה ההר תעלה אותו היה הוא פטור מלהעלותו ועכ"ז מגודל תשוקתו בענין עקידה בנה מזבח והעלה ושלח ידו במאכלת לשחוט, באומרו שאם אין אותו ההר שבחר לו ה', שהוא יודיענו הנה אין ספק שנתפרסם מן המעשה הזה גודל תאותו למלאות רצונו של הקב"ה, ולכך נאמר יען אשר עשית את הדבר הזה ר"ל שעשה מעצמו, ועוד אמר עקב אשר שמעת בקולי כי שני דברים עשה, ראשונה ששמע בקול ה' ללכת לארץ המוריה, ושניה ענין המעשה שעשה מעצמו בבנין המזבח ובעקידת הבן ובשליחות יד במאכלת, שכל זה היה מעשה שעשה מגודל תשוקתו שיתקיים שיהיה בנו עולה לה' מבלתי שאמר לו דבר הש"י כאשר יעד לו ואמר אשר אומר אליך. ובהיות הענין כאשר אמרנו שהוא עקד הבן ובנה המזבח וערך העצים ושלח ידו במאכלת ועדיין לא היה יודע אם בחר ה' בהר ההוא, לכך קרא לו שם להר ההוא כמו שנא' ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה, וכמ"ש רש"י שתרגם אונקלוס ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות, שאם היה כפי הנחשב שהקב"ה הראה לו את המקום ששם רצונו שיעלהו א"כ כבר אותו המקום הש"י בחר אותו להקרבה, אבל לפי שהוא בעצמו מבלתי שיאמר לו הקב"ה שאותו המקום הוא שבחר, הנה הוא בנה שם המזבח, לכך התפלל שגם הש"י יבחר לעתיד באותו המקום, וכן השלים אונקלוס כתרגומו ואמר יתאמר ביומא הדין בטורא הדין אברהם קדם ה' פלח ולא היה לו לומר רק בטורא הדין אמר ה' לאברהם פלח

ועל פי דרכנו זה יתכן מאד מה שנא' ולא חשכת את בנך, שכנראה שבידו היה לחשוך כיון שעדיין לא אמר לו איזה הר הוא אשר רצונו בו, כבר היה פטור ולכך לא אמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה כי שמעת לקולי כמו שאמר אח"כ, אמנם אמר ולא חשכת הודיענו שהיה בידו בשב אל תעשה לחשוך בנו, ולהיותו מאמין אמונה אמתית שהתכלית הוא השגת הנצחיות, ויותר שהיה אוהב את יצחק יותר נתוספה לו התשוקה לעשותו עולה תמימה לה' בשמחה וטוב לבב

ובדרכנו זה שאמרנו בפרק שלפני זה יתכן מאד לומר שהקב"ה בישרו שלא יגרום החטא, שאחרי שנסה אותו ומצאו שלם שפט באמת שודאי לא יגרום לו חטא, שכן כתב הרמב"ן גם כן, והנה הובטח שלא יגרום שום חטא, עכ"ל. ואין זו הבטחה ודאית אא"כ הסיר ממנו הבחירה אבל לומר שענין הבטחה זאת היתה שאפי' יחטא שלא יענש, זה לא יתכן כלל

ולענין מה שבירך אותו בריבוי הזרע טענו רבים שהקב"ה כבר הבטיחו שיהיה ברוך ובריבוי זרע ככוכבים וכעפר הארץ, א"כ מה הוסיף לו עתה לסבת העקדה, עד שאמר לו שזה יהיה עקב אשר שמע בקולו, ומה שנאמר וירש זרעך את שער אויביו ג"כ כבר הבטיחו לתת לו הארץ, ואם כפירוש הרמב"ן ז"ל שהבטיחו שלא יגרום החטא, כבר באומרו במה אדע כי אירשנה פירש הרמב"ן בעצמו שהבטיחו שלא יגרום החטא, ורש"י ז"ל ליישב זה אמר הרבה ארבה אחת לאב ואחת לבן וכן ברך אברכך אחת לאב ואחת לבן. ולא יספיק לדעתי פירושו זה לרוות, שאחרי שכבר אמר לו ביצחק יקרא לך זרע והוא בנו יחידו היאך תהיה ברכה אחת לאב ואחת לבן לריבוי הזרע ומה תוספת ברכה יהיה בזה, ועוד שזה דרך הכתוב בכל מקום להכפיל המלות, ולפי דרכנו שפירשנו במראה בין הבתרים יתכן מאד שאמנם אנחנו פירשנו שם אומרו והאמין בה' ויחשבה לו צדקה, שאברהם כאשר אמר לו הש"י שכרך הרבה מאד השיב לו מה תתן לי ואנכי הולך ערירי כלומר אם אינך נותן לי רק שכר שהוא חלף פעולתי א"כ לא יהיה רק מעט, לפי שפעולתי קטנה, ואחר כך נאמר שאברהם האמין שהקב"ה יתן לו טובה הרבה מאד כאשר אמר לו שכרך הרבה מאד אבל להיות פעולתו קטנה בעיניו החשיב הטובה ההיא לצדקה לא לשכר, א"כ זה אמר לו לבשורה בעקידה שעתה שעשה המעשה הזה, הנה ודאי הברכות וההבטחות שהבטיחו לא יהיו דרך צדקה אבל יהיו שכר פעולתו, ולזה אמר עקב אשר שמעת בקולי שזה ודאי היתה לו בשורה מופלגת שמה שהיה נחשב לצדקה שב להיות שכר: ובמה שנא' והנה איל אחר נאחז כבר ידעת מה שארז"ל שנברא מששת ימי בראשית, ואמרו כן לומר שלא היה מן הגזל וזה לפי קבלתם האמתית, ולפי הפשט בכתוב אפשר לומר שהאיל היה של אברהם וכאשר הלך אל הר המוריה הלך האיל אחריו, וזה אומרו וירא והנה איל אחר ר"ל איל בא אחריו ונאחז בסבך, וגם דברי רז"ל במקומם שכמו שאמרו שפי האתון נברא בין השמשות ולא אמרו שהאתון נברא, שודאי פירושן של דברים שאותו שינוי הטבע וכח חדש שיפתח האתון את פיהו וידבר כן נגזר בששת ימי בראשית, כמו כן יהיה שאותו האיל שרדף אחרי אברהם שלש ימים ונפרד מהעדר ללכת אחריו, היה בו כח משכיל שנתחדש בו כך נגזר מששת ימי בראשית: פרק כג

פירש"י ז"ל על מה שנאמר וישב אברהם בבאר שבע לא ישיבה ממש שהרי בחברון היה