עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א רז

Ma’asei Hashem part 1 207 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

צריכים לענין התכלית הנכבד אשר אמרנו ועוד הבן זה שאין ספק במה שכתב הרמב"ם לענין ההשגחה שאין זה חסרון לו ית' שנאמר אנחנו שאינו משגיח על הזבוב אשר טרף אותו העכביש, אבל אדרבה יחשב חסרון בחקו ית' שהוא ישגיח בזבוב ההוא ופונה אליו בפרטות, וכתב הרמב"ם שהגיעו לומר כן ממה שהתבאר לו מן התורה ומן הנביאים, ועתה כאשר נשאל לדעתי ז"ל אם הקב"ה יודע שהעכביש יטרוף אותו הזבוב או לא קודם שיטרפנו, אין ספק שיאות להשיב שלא פנה ידיעתו אל הענין השפל ההוא אשר אין צריך בו לענין התכלית שכבר הניחו תחת המקרה. והנה אתה המשכיל התבונן מאד כי דברי הרמב"ם ז"ל בזה נכונים, אמנם כי כן לדעתי שמהירות הקולמום השיאו להביא המשל הזה מן העכביש שיטרוף לעכביש טרף, והעדים הנאמנים על זה מה שנא' נותן לחם לכל בשר וכן הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם, שר"ל שעם היות טורפים שאר ב"ח שבהשגחתו ית' וברצונו יטרופו אחרי היות גזרתו כן שקצת ב"ח יהיו מאכל לקצתם, וכן אחרי אומרו במזמור ההוא שם רמש ואין מספר אמר כלם אליך ישברון לתת, אכלם בעתו תתן להם ילקוטון, ובזה אין ספק לכל בעל דעת שהוא זן ומפרנס עד שלשול קטן שבעבור הארץ, א"כ גם העכביש הטורף הזבוב ודאי יהיה בהשגחתו יתברך לתת לו מאכלו, אבל המשל השני שכתב הרמב"ם ז"ל שלא יאמין שזה העלה נפל בהשגחה בו נאות מאד, ואחשוב שאלו השני משלים אמרום כן חכמי המחקר והרמב"ם ז"ל העתיקם כמו שמצאם בדבריהם, ולא סר מפני זה היות הענין על נכון שאין לנו לומר שהוא משגיח בדבר השפל אשר איננו מאכל ומזון וקיום לבריותיו, כי כל מה שברא לא בראו רק לתועלת למין האנושי ובעודם בחיים יתן להם מזונותם, אבל אנחנו נניח המשל באופן שיהיה צודק, והוא שלא ישגיח אם העכביש יבנה ביתו או לא יבנה והזבוב אם יעוף לצד מזרח או לצד מערב, וכן כל שאר הב"ח שאין בהם השכלה ולא יצדק בהם עשיית המשפט כפי מעשיהם. ועתה אזכירך שאין הבדל בין ידיעת מעשה האדם טרם עשותו אותו ובין ידיעת מעשה העכביש או הזבוב ההוא, שגם זה לעומת זה אינם כלל ענין לענין התכלית הנכבד אשר אמרנו, כיון שאינו שופט את האדם לתת לו שכר או עונש רק אחר המעשה, אבל מה שכבר עשה האדם הוא ענין צריך אל התכלית אשר לו ברא כל הנבראים. ואין לומר שענין ידיעת מעשה הזבוב או העכביש הוא דבר שפל מאד מה שאין כן ידיעת מעשה האדם טרם עשותו כל כך במדרגת השפלות, שלערכו ית' אין בין האדם הגדול בענקים והזבוב הבדל כלל, וכבר נאמר אנכי תולעת וגו', ולכך יאות אלינו לומר שכמו שהוא אינו פונה לדעת אם העכביש יבנה הבית שלו או הזבוב יעוף לצד מזרח, ושזה יהיה תחת המקרה, כמו כן אינו פונה לדעת מעשה האדם טרם עשותו, ולפי זה ישאר תחת הבחירה, ועוד אין לך לומר שהוא לא יפנה לדעת מעשה העכביש או הזבוב אבל אם ירצה לדעת אותו היכולת בידו שאחר שביארנו שזה חסרון בחקו ית' אין זה מכלל היכולת שתאמר שהוא יכול לעשות עצמו כלא יהיה מסולק מן החסרונות כי החסר בו הוא מן הנמנעות, וכמו שלא תוכל לומר שהקב"ה יכול לעשות עצמו גוף או שיעשה אחר כמוהו שזה מכח הנמנעות, כמו כן לא תוכל לומר שאם ירצה לדעת מעשה הזבוב שיכול לעשות כי אחר שבארנו שידיעה זאת חסרון וירידה בכחו ית' וכבר נפלא דוד על פניית ידיעתו ית' אל מעשה האדם אפי' אחרי עשותו כמו שנאמר מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו וכן אמר המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארל, שפירושו על פי דרכנו זה שאמר דוד כשרצה לספר עוצם גדולתו ורוממותו ית' שהוא כל כך מגביהי לשבת עד שיקרא היותו משפילי ר"ל ירידה אפילו בהיותו פונה אל שמים וארץ. עוד יתבאר היות הענין כמו שאמרנו שאין הקב"ה פונה ידיעתו לדעת מעשה האדם טרם עשותו, ממה שאמר דוד חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי, שכבר ביאר בזה היות כוונת תפלתו של דוד שיחקור הש"י וידע מה שהוא עתיד לעשות, ואם היתה ידיעתו ית' מקפת בכל מעשה שעתיד כל אדם לעשותו כבר היתה תפלתו זאת בלתי צריכה לו כי למה יגרע הוא מכל המין האנושי, ואין לך להפלא ולומר שהיאך יתפלל דוד שהקב"ה יפנה ידיעתו לדעת מה שהוא עתיד לעשות ואנחנו עם אמרנו שזה חסרון בחקו ית', כי כבר ידוע שכאשר יהיה צדיק גמור נאהב לו ית' שאז ודאי מתוך עוצם אהבתו אותו יפנה לדעת מה שהוא עתיד לעשות גם כן. ובזה תבין מה שארז"ל ב"ר פרשה ט' אמר רבי פנחס הכהן ב"ר חמא פתח מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה כל הקורא פסוק זה סבור שמא כלונקיא יש למעלה ומה וכל חפצי אעשה שהוא חפץ להצדיק בריותיו שנאמר ה' חפץ למען צדקו, עד כאן נוסח המאמר. כי האמנם פשוטו של מקרא יראה היותו רוצה להודיע ידיעתו העתידות, ואם כן מה ענין אומרו שהוא חפץ להצדיק בריותיו אצל ידיעתו ית' העתידות ולמה הוציא הכתוב מפשוטו שנראה היותו כולל כל העתידות ויעמיד הכתוב שאינו מדבר רק בפרט אחד מן העתידות ומן החפצים עד שאמר שהוא יחפץ להצדיק בריותיו, אבל יאות מאד במה שאמרנו שהקב"ה חוקר מתוך מעשה הצדיק שהוא עושה בהווה מה שהוא עתיד לעשות ואם ישפוט שעתיד להכשל יזהירנו כדי שישוב כמו שאמר דוד חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי