מעשי השם חלק א כ

כי ע"כ אמר במה אדע כי אירשנה כאשר הארכתי בזה ח"ב פרק ט' במראה בין הבתרים תראנו משם ונשוב אל מה שאנחנו בו שאין במאמרו של ר"י דבר שיחייב היות א"י של חם שאפילו היתה קודם לשם כבר חם זכה בה בדינא דמלכותא כפי הדת הנמוסית. והאגדה שהביא רש"י בפ' לך לך על מה שנאמר והכנעני אז בארץ שהיה כנען הולך וכובש, אינה חלוקה על האגדה שהביא פ' שלח. ולבא אל הביאור הנה לך נוסח המאמר וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה צוען למצרים בנו הגדול אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחת כמה בצוען ובא להודיעך שבחה של א"י וכו' עד והיתה חברון טובה הימנה שבעה חלקים, עכ"ל המאמר

והבן זאת שמה שאמרו אפשר שבנה חם וכו' אמר כן לפי שלא יפול לומר עיר פלונית שבנה ראובן נבנתה קודם עיר פלונית שבנה שמעון כי מה בזה, אבל כשהיה אחד הבונה שתיהן יפול לומר שבחר בזו קודם שבחר בזו ומפני זה היינו אומרים שחם בנה גם שתיהם כיון שנאמר וחברון נבנתה לפני צוען. לכן אמר בעל המאמר שזה א"א שחם יבנה קודם לבנו הקטן, ויצא לו מזה שלכך ודאי הוא לא בנה אותה כלל רק בחלקו של שם נפלה ועל זה אמר שאין הכתוב מדבר לענין הבנין שאם היה מדבר לענין הבנין היה מחוייב שאיש אחד בנה שתיהן, ואין הכוונה לומר רק שהיא מבונה מכל טוב ולשבח א"י אמר כן, ואם כן אין האגדות חלוקות כלל. גם האגדה שהביא רש"י ז"ל פ' יתרו ז' שמות נקראו לו ובפ' בהעלותך הביא ההיא דספרי דשני שמות נקראו לו אינם חלוקות, שבספרי לא מנה רק השמות שנקראו לו מפני התקרבו אל התורה והם חובב ויתר, חובב שחיבב את התורה, ויתר שיתר פ' אחת בתורה ולא יסלק השמות האחרים בזה, גם באגדה שהביא פ' שלח לך למה נסמכה פ' מרגלים לפ' מרים ועל זה כתב הרא"ם ז"ל שאם כן יראה שענינו של קרח היה קודם למרגלים ובפרשת אלה הדברים כתב ג"כ וחצרות זו מחלוקתו של קרח שהוא קודם לשילוח המרגלים. ועוד שבפ' קרח כתב ג"כ ויפול על פניו שכבר זה בידם סרחון רביעי חטאו בעגל ויחל משה, במתאוננים ויתפלל משה, במרגלים ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו, שאמנם נראה לפי דברי אגדה זאת שקרח היה אחר המרגלים, גם אלו האגדות אינם חלוקות, שודאי פ' קרח היתה אחר המרגלים כפי מה שנכתבה בתורה, והאגדה שאמרו למה נסמכה פ' מרגלים, וכתב הרא"ם ז"ל שממה שאמרו למה נסמכה פ' מרגלים ולא פ' קרח שנראה שקרח קדם אל ענין מרגלים, אין הדברים כן שמה שאמרו למה נסמכה פ' מרגלים אין הכוונה לומר שלא הקדים פרשת קרח, כי פר' קרח במקומה נכתבה על הסדר אחר המרגלים אבל כוונתם לומר למה נסמכה פ' מרגלים לפ' מרים ולא נסמכה פ' מקושש שודאי היתה קודם שילוח מרגלים כמו שאמרו חז"ל שלא שמרו ישראל רק שבת אחת. והאגדה שהביא פ' הדברים שאמרו וחצרות זו מחלוקתו של קרח, גם היא אינה חלוקה שאמנם הוכיחם על התחלת המחלוקת שהיה כשנתמנה אליצפן בן עוזיאל שלסבת כן נתעורר המחלוקת, וכבר היה זה קודם המרגלים שקודם שילוחם נתמנו הנשיאים כמבואר מן הכתובים שם, ולכך אמר וחצרות זו מחלוקתו של קרח ולא הזכיר דתן ואבירם ור"נ נשיאי עדה שכדי להוכיחם היה ראוי להזכיר בעל המאמר מה שחטאו רבים, אבל כוונת האגדה היא לומר שלא הוכיחם רק על ההתחלה כי פוטר מים ראשית מדון ולכן לא אמר רק מחלוקתו של קרח שהיה בחצרות לסבת אליצפן ובזה נתיישבו האגדות כי לא יתכן כלל לומר על רש"י ז"ל שיפרש כתוב אחד כפי אגדה אחת וכתוב אחר כפי אגדה אחרת שהיא חלוקה עליה: פרק ב

בראשית ברא אלהים, פרש"י ז"ל אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שדרשו ז"ל בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו, ואם באת לדרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת השמים והארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ויאמר אלהים יהי אור, עכ"ל רש"י ז"ל. והן על המדרש אין להשיב, אמנם על מה שהוא ז"ל רצה שיפורש כפשוטו יפלא מאד. ראשונה שכיון שנא' והארץ היתה תהו ובהו ורוח אלהים מרחפת על פני המים א"כ אחר בריאת כל היסודות נברא האור. ואם כוונת רש"י ז"ל היא לומר שמה שנאמר כאן שמים וארץ פירושו כל הד' יסודות ושאח"כ ברא האור, אם כן אחר בריאת תכונת שמים וגוף הארץ נברא האור לא בראשיתם. שנית שבריאת שמים וארץ עצמם תחסר, מן הכתוב, כי לפי דבריו אין כוונת הכתוב רק לומר שבתחלת בריאת שמים וארץ נברא האור ואין בריאת שמים וארץ מתפרסמת בכתוב רק מכלל הדברים יצא, ממה שאמר שבראשית בריאתם ברא את האור צריך שנבין שברא שמים וארץ. ואין דעת המשכיל נוחה לומר שבריאת כל פרט מהצומח ומהב"ח נתפרסמה בכתוב ובריאת שמים וארץ לא תתפרסם רק מכלל הדברים. ועוד שלפי פירושו צ"ל שאמרו בראשית בריאת השמים והארץ ברא האור כאלו יאמר בראשית כל הנבראים חוץ מגוף השמים והארץ והיסודות ברא האור. ובאמת הוא טלאי על גבי טלאי, ויותר טוב היה שיאמר אחר בריאת שמים וארץ והארץ