מעשי השם חלק א קצט

רוצה להנקם על התוספת ההוא, ולכך אמר מה שית לנו ר"ל אפילו דבר קטן לא עשית לנו כדי שנעשה לך רעה, ואם תאמר שאני התחלתי לחטא דך מה חטאתי לך, מעשים אשר לא יעשו שית עמדו, שאפילו נניח שחטאתי לך זהו מעשה אשר לא יעשה שכדי להנקם ממני תעשה גם לעצמך רעה למסור אשתך, ועל זה השיב אברהם יטב שחשבם בלתי מאמינים במציאות ה' ושכר ועונש ושנתיירא שמא יהרג עליה, באופן שהשיב מ"ש שהביא עליהם חטאה גדולה, ואמר שאדרבה ועט החטא שהרציחה הוא חטא גדול מן העריות, הרי ארז"ל הקיש גילוי עריות לשפיכות דמים ם כן שפיכות דמים קשה מגילוי עריות, ולפי זה אמר אברהם חסרתי חטא ומעטתיו ממלכותך א הוספתי. ועל השאלה השנית ששאל אבימלך אמר מה ראית כי עשית את הדבר הזה, שהיא היתה שאלה נכונה שהדברים ברורים שלא שאלו אברהם אם היא אשתו או אחותו אבל הוא בעצמו אמר אחותי היא בלתי שישאלו כמו שנאמר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא, שהמובן מזה וא שהיה אומר כן בלתי שישאלו, שאם היו שואלים אותו היה אומר אותו הכתוב כמו שנאמר יצחק וישאלו אנשי המקום לאשתו, ולכך שאל אבימלך מאברהם שאלה ראויה והגונה שאחרי ששום אדם לא היה שואל אותו אם היא אחותו או אשתו למה היה מתחיל הוא לומר אחותי היא, ומפני דע היותו נביא היה שואלו בזה הלשון שאמר לו ה ראית כאלו יאמר מה היא מראה הנבואה דאית, כי חשב שראה בנבואתו שיקחנה אבימלך היתה כוונתו להביא עליו חטאה גדולה, ועל אלא אבימלך השיב שלא ראה בנבואתו שהוא חנה אבל שהאמת הוא שהיתה אחותו ולכך בלתי אלה היה אומר אחותו היא. ובזה יתיישב מאד למה לא השיב אברהם לפרעה כשאמר לו למה אמר שהיא אחותו ויאמר לו אחותי בת אמי היא כמו שאמר כאן, כי הענין הוא שפרעה טען עליו זמר למה לא הגדת לי כי אשתך היא, ולא היה מספיק תשובתו זאת שהיא אחותו אבל אבימלך היתה שאלתו למה היה קורא אותה אחות מבלתי שישאלוהו על זה השיב שבאמת היתה אחותו

ואומרו ויהי כי התעו אותי אלהים ואומר לה זה חסדך, פרש"י לשון רבים ואל תתמה הרבה מקומות לשון אלהות קרוי בלשון רבים. דעתי אין אנו צריכים לזה כי היטב לומר לשון רבים כי להיות רבות האמונות מתחלפות באלהות ה לשמש וזה לירח וזה להר היו סבה שהוכרח אברהם ליסע ממקום למקום להכריז בטול האמונות הם, ושאר הכתובים פה כבר נתבארו בפ"ד

אמנם מה שנאמר ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים ל אשר אתך ואת כל ונוכחת, כבר רבו הפירושים. הקרוב בעיני לפשט הכתוב שאבימלך כאשר נתרעם לומר גם היא אמרה אחי הוא, אמר לה עתה הנה נתתי אלף כסף לאחיך כלומר שאתה אמרת שהוא אחיך ואין הדברים כן, שהנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך בלשון נקייה אמר לה שהוא בעלה, כי הבעל כסות לאשה כמו שנאמר ופרשת כנפך על אמתך, וכן הפנויה ראשה פרוע והנשואה ראשה מכוסה. וזהו אומרו לך שכבר ידע שהוא אישה, ואמר ואת כל ונוכחת ר"ל שעם כל זה שנמשך לה תועלת המתנות שתשמר ולא תאמר עוד פעם אחרת אחי הוא, שנוכחת הוא לשון תוכחה כמו הוכח תוכיח. והיה זה כאלו אמר לה הנה מאומרך אחי הוא נמשך לך תועלת נכסים שוים אלף כסף, והנה הוא לך לאיש לכל אשר אתך ואין קורבתכם קורבת אח אבל קורבה מוחלטת לכל אשר אתך ואת כל ונוכחת, כלומר עם כל זה שנמשך לך תועלת ממון מאומרך אחי הוא תתייסר פן תכשלי באחר, כמשל שהוא בפי האנשים שפקח א' בא עליו נבל וסטרו על פניו הוציא הפקח מכיסו מנה יפה ונתנה לו, זה שראה כן הלך לאחר וסטרו ואותו הוציא חרבו והרגו על כן הזהיר אותה אבימלך שלא תאמר עוד אחי הוא, וזה אומרו ואת כל ונוכחת ר"ל עם כל זה תקבלי תוכחת ומצאתי שקרוב לזה כתב מהרי"א אבל לא באופן זה: ובמה שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואת אמהותיו וילדו כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם. כבר נבוכו כל המפרשים בזה תראה אותם מדבריהם ואת כל התלאה אשר מצאתם. והרמב"ן פירש תימה הוא כי נראה כי גם בלילה ראשונה אשר לוקחה שרה לבית אבימלך ולא קרב אליה וכו' עד ומתי היה להם עוצר רחם ולדעתי נראה שהדברים פשוטים כמו שבארנו פרק י"ד ע"ש, שאבימלך וכל נשיו ואמהותיו היו עקרות מיום הולדם ותפלת אברהם היתה לרפאתו מעצירתו, ומה שנאמר וחיה ר"ל שיתרפא ממה שהיו עצורים בעד כל רחם מיום הולדם מטבעם. ואל יפלא בעיניך אומרו כי עצור עצר ה' והם מטבעם עצורים, שכן אמרה שרה הנה נא עצרני ה' מלדת והיא מטבעה עקרה כמו שנאמר ושרי עקרה. ואומרו על דבר שרה שב למעלה אל מה שנאמר שרפא אותו, כאלו יאמר וירפא אותם הקב"ה על דבר שלקח את שרה אשת אברהם, שכיון שלקח אותה בהיותו מאמין באלהי אברהם כאשר אמרנו פרק י"ד שבשכר זה נתרפא ולכך נאמר על דבר שרה, ולפי דרכנו זה מה שאמר הכתוב וילדו הוא ספור מה שהיה אחר שנה שהולידו בנים. או תהיה הכוונה שנהיו הרות תכף, שכבר נאמר לשון לידה על ההריון כמו שנאמר הנה נא עצרני ה' מלדת. וכוונת הדברים הוא ודאי שנעצרו מהריון, ואומרו עצור עצר הוא סיפור מה שהיה מטבעם מקדם קדמתה כאשר אמרנו, שאם היתה העצירה עונש ללקיחת שרה