מעשי השם חלק א קצו

היתה מסתלקת השכינה עוד היה מבקש עד הצדיק האחד שהיה מפרט את לוט, ולכך הקדים בלשון יחיד לומר חלילה להמית צדיק עם רשע, ומטעם זה נאמר ויזכור אלהים את אברהם שבוחן כליות היה יודע שכוונת אברהם היתה לבקש על לוט, ועוד היה מבקש הצלת העיר בלתי שום צדיק. כי לא היה רוצה בהשחתת העיר עצמה כיון שהיא מא"י ונתנה לבניו, וזהו שארז"ל נסתלק הדיין נסתלק הסניגור לומר לנו שאם לא נסתלק עוד היה סניגור:

ולענין שסדום קבלו את לוט נראה זר לרמב"ן שכיון שהיו שונאים עוברים ושבים היאך קבלו את לוט והשיב שקבלוהו מחמת עשרו. ולא היה צריך לזה שלא אמרנו שהיו שונאי' רק העוברים ללכת אבל לא הבאים לשבת עמהם, כי אדרבה הרשעים חפצים שירבו עוד אחרים ברשעתם ולוט כבר ישב עמהם. והרמב"ן ז"ל האריך מאד לבאר שענין פלגש בגבעה לא היתה רשעתם דומה לרשעתם של אלו. ולא ידעתי למה הוצרך לכל זה שכאן בסדום היו עושים כן לכל אורח הבא אצלם והעד מה שדרשו ז"ל סורו נא עקמו את הדרך שלא יכירו בכם, כנראה שהיה כן מנהגם לעשות לכל אורח, אבל בגבעה היה מקרה כמו שנאמר שם לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים. גם הרבה מאד הרמב"ן ז"ל לישב ענין מלחמת ישראל עם בני בנימן להשיב למה נגפו לפניהם ונדחק מאד במה שאמר להם ה' יהודה יעלה בתחלה ועם כל זה נגפו לפניהם, והשיב שבמלחמה ראשונה נגפו שלא היתה מן הדין, ומה שאמר הקב"ה יהודה יעלה הוא כפי המנהג אבל לא הרשה אותם, ובמלחמה השנית שנגפו שהקב"ה הרשה אותם אבל הם בטחו על גבורתם. אלו הם דברי הרמב"ן ז"ל ואם אינם בלשון הזה, גם כתב שישראל נלחמו עם בנימן שלא כדין, אבל בפעם השניה אמר להם ה' עלו אליו כי הותר לדרוש דם אחיהם ע"כ, ולא הבנתי כי אם המלחמה ראשונה היתה שלא כדין גם האחרונה היתה שלא כדין שכיון שהם באים להורגם מותר היה לבנימן להרוג אותם כי הבא להורגך השכם להורגו. ולדעתי בכדי מצאתהו להרמב"ן ז"ל כל התלאה הזאת, שאחר ההשקפה בעיון שם בכתובים תמצא שקודם למעשה פלגש בגבעה ביאר ששבט דן הושיבו פסל מיכה כמ"ש וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשילה, באופן שגם היו שואלים ללוי אשר שם בשם ה' כמ"ש שאל נא באלהים ונדעה ההצליח דרכנו אשר אנחנו הולכים עליה ויאמר להם הכהן עלו לשלום נוכח ה' דרככם, הרי שהיו שואלים בלוי ההוא בשם ה' ומשיב גם הוא בשם ה', ואם כן ידמה לומר שהמלחמה הראשונה והשניה לא היתה שאלתם רק ללוי ההוא, ואפשר שבני דן השואלים היו שבקבוץ נאמר שמדן ועד באר שבע היה הקבוץ והם היו ששאלו ללוי שלהם בשם ה' גם בפעם שניה, ועל זה נענשו ישראל שהאמינו בלוי ההוא שבמלחמה הראשונה והשניה לא נאמר שהלכו כלם לשאל, רק בשלישית, כנראה שהראשונה והשניה היתה שאלתם על ידי שלוחיהם, אמנם בשלישית נאמר שהלכו כלם ושאלו בה' ע"י פנחס בן אלעזר, ובא האות היות הדברים כן שבמלחמה השלישית נאמר וישאלו בני ישראל בה' ושם ארון ברית האלהים בימים ההם ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם מה שלא נאמר כן לא במלחמה הראשונה ולא במלחמה השניה, ואם כן זה היה חטאם ולכך נגפו, ואין אנחנו צריכים לכל אותם הדחוקים וכל אותם התירוצים שנלחץ הרמב"ן בהם, ואין לתמוה על אמרנו שהשאלה היתה ללוי ההוא כיון שנאמר בתשובה ויאמר ה' יהודה יעלה בתחלה, שכמו שהשואלים היו חושבים היותם שואלים בה' אינו מן התימה שנכתב התשובה בשם ה' ושיאמר ויאמר ה' עלו אליו, גם אין לתמוה שקראו בית אל, שכבר נאמר והאיש מיכה לו בית אלהים ועוד אפשר שבאמת השיב להם השי"ת שיעלו כדי שינגפו אחרי היותם באים לשאל ללוי ההוא, ואגב זה אודיעך מה שאמר שם מיכה עתה ידעתי כי יוטיב ה' לי כי היה לי הלוי לכהן, שהנראה מהדברים הוא שטוב לו היות לוי לכהן מהיותו כהן ממש וצריך טעם לזה, אבל אפשר לומר שמיכה אמר כן להיותו רואה ששום אדם לא זכה להיותו נקרא לוי ונעשה כהן זולתי אהרן שנאמר עליו אחיך הלוי ואח"כ נעשה כהן, לכך אמר מיכה שייטיב ה' לו שיהי' לו הלוי לכהן כמו שהיה באהרן

ובמה שנאמר האחד בא לגור וישפוט שפוט פירש"י ז"ל אדם נכרי אתה בינינו שבאת לגור ונעשית מוכיח אותנו, עכ"ל. ופירש כן לפי שעד עתה לא ראינו שהיה אומר להם רק דברי תחנונים. ולכך תיקן רש"י ז"ל לשון תוכחת ששבים הדברים אל מה שאמר אל נא אחי תרעו. ויתכן עוד שנאמר על פי מדרשם ז"ל שאמרו ישב בשער סדום אותו היום מנו אותו לשופט עליהם שזה אמר להם לוט שלא יעשו רעה לאנשים ההם שעל כן באו בצל קורתו, ר"ל שאהיה מגן להם כמו שנאמר לחסות בצל מצרים שפירושו למגן, ובגבעת בנימין לא אמר הזקן רק אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי כי הזקן לא היה שופט, אמנם כאן אמר לוט שביתי שהוא בית השופט המנהג שיהיו שם בטוחים ולפי זה השיבו שאינם רוצים אותו לשופט וכי איש בא לגור וישפוט שפוט אם כן אין ביתו בטוח, ולכן אמרו עתה נרע לך מהם שהיו רוצים למרוד ולהורידו מהיותו שופט

ולענין אומרו אל תבט אחריך ואל תעמוד בכל הככר פירש"י ז"ל הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול, והרמב"ן ז"ל כתב שהראות באויר הדבר ובכל החלאים הנדבקים יזיק מאד, ולכך