מעשי השם חלק א קצה

יתחייב לעמוד על קו המשפט וזה אינו שגם מי שאינו שופט אחרים מחוייב שישפוט ויראה חובה לעצמו

ספק ג' אומרו פעמים חלילה וראוי לדעת טעמו בזה: אבל נראה שאברהם היטיב לומר כן כי אין ספק שמלך אשר מאשפות ירים אביון להושיבו עם נדיבי עמו מבלתי סבה שיגיע או שהגיע לו מן האיש ההוא שום הנאה או תועלת ולא הקדים לו שום עבודה רק כך רצון פשוט עלה בלב המלך לעשות כן, אם אחר שהגדיל אותו האיש והרים כסאו על כל השרים אשר אתו יעלה על רוח המלך או המושל ההוא להחזיר האיש ההוא אל היכנו מושפל כבראשונה ולהושיבו עם בני אשפתו עם היות שלא מצא בו חטא או עון כלל, אין ספק שאפילו הכי אין לאיש ההוא מקום אל תרעומת על המלך ההוא כלל אבל עוד יש להחזיק לו טובה ותשואות חן על אותו מעט הזמן אשר הגדילו על כל שריו ועבדיו, וא"כ השי"ת אשר יצרנו מן העפר מבלתי שיצפה תועלת או יתרון מאתנו, בשגם ישיבנו אל העפר כמו שהיינו לא יסתפק כל משכיל שאין לאיש מקום לתרעומת עליו בשגם ישיב איש אל העפר והוא חן בלי פשע, אמנם כי כן כאשר המלך ההוא לא הורגל מעולם להוריד אחד משריו בלתי חטא ופשע, הנה כאשר יוריד את זה אפילו אם לא יהיה לו תרעומת על הענין בעצמו, כיון שברצונו הפשוט הגדילו אף גם זאת כבר יהיה קצת מקום לתרעומת על ששינה עמו המורגל אצלו ולא נתנהג עמו על פי, מדותיו אשר יתנהג עם כל עמו, וגם אם המלך ההוא הורגל להרים בלא תועלת ולהשפיל בלא חטא, אם יוריד שרים אחרים לסבת חטאם ומרדם והוריד גם את זה בלתי חטא ואשם יחד עמהם בצווי אחד ג"כ יהיה לו תרעומת שני שמאחר שהורידו מגדולתו יחד עם שאר שרים שנתחייבו הורדה מפני חטאם, הרי השוה גם את זה שלא חטא עמהם ומצד זה יהיה לו תרעומת, ולכך אמר אברהם שודאי אין תרעומת עליו ית' בשגם ימית הצדיקים כיון שמן העפר בראם אבל אם ימית אותם יחד עם הרשעים שהשוה אותם יהיה לצדיקים תרעומת ועוד תרעומת שני על המנהג שאחרי שהשי"ת הוא מתנהג במשפט לשפוט כל הארץ לבלתי היות מיתה בלא עון למה ישנה המנהג, ולכך אמר אברהם ראשונה ג"כ והיה כצדיק כרשע שר"ל על השואת הצדיק עם הרשע. ואמר עוד השופט כל הארץ לא יעשה משפט, כיון שהוא מורגל להתנהג עם בריותיו במשפט. ועל שתי התרעומות הללו אמר פעמים חלילה: ובמה שנאמר אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר יש לשאול שאלה עצומה מאד כי אברהם באו טענותיו סותרות זו את זו, כי תחלה באה טענתו על פי המשפט באומרו שלא יתכן בחוק משפטיו ית' שיספה הצדיק עם הרשע ושיהיו שוים, ואח"כ באה טענתו שלא די שהצדיקים יצילו עצמם אבל שגם ישא לכל המקום בעבורם, ובאמת אין טענתו זאת על צד המשפט רק על [צד] החסד. ומהרי"א נדחק בהיתר ספק זה ואמר שכך היתה [טענתו] של אברהם קודם על פי המשפט ושאח"כ הוסיף לומר שגם ראוי שיעשה חסד. ואין דרכו זה נמשך בפשט הכתוב שהרי חזר ואמר השופט כל הארץ אחרי טענתו שהחמשים יצילו שאר החטאים ועוד יפלא מאד בעיני היאך היה אותו הצדיק מתפלל ומפציר בהצלת חטאים כאלה והם ברשעתם עדיין לא שבו מדרכם הרעה

אבל מה שנראה, לדעתי בפשט הכתוב הוא, שאברהם לא התפלל ולא הפציר בהצלת הרשעים כלל אבל היה רצונו שיתמו רשעים מן הארץ וחטאים עוד אינם, אבל היה כל השתדלותו בהצלת אותם הכרכים שלא יחרבו ותהיה שרפה כל ארצם מלחה לא תשב, ולכן אמר שבזכות הצדיקים שבקרבה ישא לכל המקום שלא יושחת, והיה רצונו שיהרוג הרשעים מהם, וזה אומרו היות המשפט כן כי למה זה הצדיקים יתגרשו מהסתפח בנחלתם בעבור הרשעים שבהם. והעד שכן נאמר התשחית בחמשה את כל העיר וגו' ויאמר לא אשחית, וכן נאמר וישלחנו ה' לשחתה וכן כי משחית ה' את העיר, כי כל זה יורה שאין הכוונה רק על השחתת העיר עצמה

ועל מה שנאמר בתוך העיר פי' ר"א שהיו יראי ה' בפרהסיא ולכן אמר בתוך העיר וכן שוטטו בחוצות ירושלים, ולא ידעתי למה שהרי בוחן לבות ה'. והרמב"ן פי' כי אברהם אמר בתוך העיר לאמר שאפי' יהיו נכרים בתוכם ראוי שיצילוה. ולפירושו זה לא נתיישב למה אמר לו השי"ת אם אמצא בסדום חמשים צדיקים בתוך העיר שאמר בסדום ואמר בתוך העיר, ועוד אפי' נכרי אחד לא היו מקבלים כ"ש שלא ימצאו חמשים ונכון מזה יתכן לומר כי אברהם כבר ידע שבעיר סדום שופטיה ושריה ומנהיגיה כולם רשעים, ולכך חשב שנגזר עליהם כליה ואז אמר אולי ימצאון בתוך העיר שאינם לא שרים ולא שופטים והם צדיקים, וכן תמצא בירמיה שנאמר ושבעה אנשים מרואי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואח"כ אמר וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר, הרי לך שעל האנשים שאינם רשומים בשררה יאמר בתוך העיר אבל האנשים הרשומים בשררה דהיינו רואי פני המלך לא אמר רק נמצאים בעיר, וכמו כן פה אמר אברהם אולי ימצאון בתוך העיר ר"ל אפי' שאינם לא משריהם ולא משופטיהם, כי כבר ראה אברהם שבדור המבול היה כל הרוגז על הגדולים שבהם שהיו גוזלים הבנות, ואין לטעון שם למה נידונו כלם במבול, שכבר אמרו שמפני הזנות אנדרלומוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים, אבל כאן בסדום ראה אברהם שהיה חטאם על הגזל כמו שנאמר זעקת סדום שיובן זעקת העשוקים: ואומרו וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם, יתכן שהודיענו שאם לא