עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א קצד

Ma’asei Hashem part 1 194 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ספק ד' אומרו המכסה אני ומי אמר לו שיכסה עד שאמר המכסה והיה ראוי לומר לא אכסה מאברהם

ספק ה' מה שנאמר הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה שרש"י פירש שאם עשו אכלה אותם, והעיקר חסר שהל"ל אכלה אותם או אעשה אותם כלה:

ספק ו' מה היה הענין שלא נגזר על סדום גזרה זאת קודם שהלך לוט שם, שאין לומר שלא נתמלאה סאתם שהרי נאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד כי ודאי יורה שנתמלאה סאתם:

לכך נראה לומר בישוב הכתובים הללו שאמנם ענין המלאכים שבאו אל אברהם במראה ההיא היה שאחד בא לרפאות ולבשר את שרה ואחד להשחית סדום ואחד להציל את לוט וסיפר שאחר רפואת אברהם ובשורת שרה רצו ללכת בדרך שהולכים לסדום, אבל כאשר ראו כי אברהם הולך עמם לשלחם השקיפו על פני סדום אבל לא פנו ללכת באותו הדרך כדי שלא יבין אברהם או יחקור על מקום הליכתם, וע"ז נאמר וה' אמר המכסה שכאשר ראה ה' שהמלאכים כשלוחים נאמנים לא היו רוצים ללכת בדרך שהולכים לסדום אבל השקיפו לאותו הצד לבד כדי שלא ירגיש אברהם בדבר, אמר להם המכסה אני מאברהם והוא יהיה לגוי גדול וגו' שאחרי היותו כן אין צורך להסתיר ממנו, ואחר כך אמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו, נמשכו כל הדברים הללו אל מה שאמרו ז"ל לימד לדיינין שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה והיה כנתינת טעם אל מה שאמר ארדה נא ואראה, וזה אומרו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו, ר"ל שילמדו לעשות משפט ושלא יפסקו בלתי ראיה, והמשיך הדבור ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה ארדה נא ואראה, שהיה כאלו אמר לפי שהוא יצוה לבניו לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט שלא יעשו דין רק ע"פ הראיה שכן הוא דרך ה', ובמה שילמד זרעו דרך ה' יזכה הוא במה שנדרתי לו הארץ וזה אומרו למען הביא וגו' ואמר ה' אז למלאכים ההולכים בשליחותו סיפור כל זעקת סדום ועמורה וגו' ארדה נא ואראה. והנה כל דברי השי"ת מתחלת אומרו המכסה אני מאברהם היה למלאכים בשביל שלא פנו לדרכם דרך סדום כדי שלא ירגיש אברהם בהליכתם, ולפ"ז כאשר אמר להם שאינו מכסה מאברהם ובפני אברהם אמר ארדה נא ואראה, תכף פנו משם ר"ל שפנו מאותו הדרך שהיו הולכים בו להסתיר מאברהם והלכו בפומבי בדרך סדום ולפי דרכנו זה היו כאן שני דברים, אחד שלא היה רוצה לכסות מאברהם, ושני שהיה רוצה שילמדו הדיינים לבלתי עשות דיני נפשות רק בראיה ולענין שאינו רוצה לכסות נתן טעם מתוך גדולתו של אברהם, וזה אומרו ואברהם היה יהיה לגוי גדול, ולענין שרצה הקב"ה שילמדו הדיינים נתן טעם זריזותו של אברהם שהוא מלמד את בניו לעשות משפט כדרך שהשי"ת עושה, וזה נתינת טעם אל מה שהיה כוונתו לומר ארדה נא ואראה, כאלו אמר כיון שהוא מלמד את בניו הדינים אומר לו ארדה. ובדרכנו זה נתיישב מה שהפסיק בפסוק ויפנו משם האנשים שהיה זה לומר שלא פנו ללכת בדרך סדום עד שראו שאין הקב"ה מכסה מאברהם, ולפי זה נאמר שהמלאכים הלכו בגלוי בדרך סדום ואברהם עודנו שם שלא העלימו עוד מאברהם הדבר,, ולפי שלא היה מאמרו ית' אל אברהם רק אל המלאכים לפני אברהם לכן לא נאמר ויען אברהם רק ויגש אברהם כי הוא התחלת דבור לא מענה על דברים שנאמרו לו ומה שנאמר ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשה כלה יראה כפשוטו שאינו לשון כליה אבל הוא לשון כלול כמו כלה גרש יגרש אתכם שפירושו מכל וכל, וזה אומרו אראה הכצעקתה עשו מכל וכל או אם עשו מכל וכל כפי הצעקה ואדעה מה אעשה להם וכבר מהרי"א רצה לומר עשו כלה הוא צווי למלאכים, וכתב אע"פ שהנקודה מנגדת שהיה ראוי להיות בחטף פת"ח. ובאמת מלבד הנקודה הענין בעצמו בלתי נכון, שאם כדבריו מה שנאמר הכצעקתה אין לו גזרה, ובמה שקודם נאמר זעקת סדום כי רבה וחטאתם כי כבד' ואח"כ נאמר אראה הכצעקתה וגו', ועוד שאומרו חטאים לה' מאד נראה שנתמלאה סאתם ולמה לא נפרע מהם אז. אבל לדעתי אמר הכתוב שהזעקה היתה שהיו חטאים בינם לבין המקום בזנות ומשכב זכור וכדומה וגם בינם לבין הבריות, ולכך נאמר זעקת סדום על מה שבינם ובין הבריות ואומרו וחטאתם כי כבדה הוא במה שבינם לבין המקום, והודיע הקב"ה שלא נחתם גזר דינם רק על מה שבינם לבין הבריות. ולכן נאמר אראה הכצעקתה ולא אמר הכחטאתם, והדברים מבוארים היותם כן שהלא קודם שהלך לוט שם נאמר היותם רעים וחטאים לה' מאד הרי לך שביאר שאז לא היו חטאים רק לה'. שכבר היה מספיק אומרו רעים וחטאים מאד אבל להודיע שאז לא היו חטאים רק לה' אמר כן, וכאשר יושקף דרכנו זה בהשקפת עיון יתיישבו כל הספקות שנתעוררנו בדברי המפרשים בכתובים הללו וגם הספקות שהזכרנו כלם על נכון

בענין דברי אברהם אל ה' לענין סדום ראוי להתעורר בכמה ספקות

ספק א' אומרו חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, ומאחר שאין התרעומת רק על מיתת הצדיק כבר היה מספיק שיאמר חלילה לך מעשות הדבר הזה להמית צדיק ועוד למה חזר לומר שנית והיה כצדיק כרשע

ספק ב' אומרו השופט כל הארץ לא יעשה משפט, שכנראה שמי שאינו שופט כל הארץ לא