מעשי השם חלק א קפז

את שרה כדי לחבבה, ושלא יקרא שמה שרי שהוא שם הקטנות כאשר בארנו בפרק שלפני זה, ואמר לו עוד גם הנה נתתי ממנה לך בן ולא אמר אתן רק נתתי שפירושו אני מוכן לתת אם תרצה כמ"ש אברהם לעפרון כסף השדה אני מוכן לתת אם תרצה. וכל זה כדי שיאמר כן אני רוצה והרי זו תפלה, והכוונה לשמוע תפלת הצדיק ולעורר אותו על אמונת אומן מחוייבת מאד אל המאמין. כי אברהם כבר השיג ונתאמת אצלו יכולתו ית' שהוא אלהי השמים והארץ ויכול לשדד המערכה העליונה ולשנות הטבע בשפלים, אבל לא ידע שהקב"ה יעשה זה בבקשת הצדיק והיה עולה במחשבתו שאין לצדיק לצאת ממחיצת המשפט, ולכך מעולם לא התפלל לה' לא על הרעב ולא אל ביאתו למצרים שלוקחה שרה ולא על כל המאורעות, כי היה בדעתו שאם יתפלל הרי עושה עצמו כעובד על מנת לקבל שכר) וכבר אמרנו פרק י"ז שכל מה שדבר לענין הצלת סדום ועמורה, לא היה רק על פי מדת המשפט שלא ביקש על הצלת הרשעים כלל רק על העיירות שאם יש שם צדיקים למה ישחית נחלתם בעבור הרשעים יאבד הרשעים ולא העיירות, באופן שנתבאר היותו בלתי יודע עדיין זו המדה בו יתב' להתפלל ולבקש חסד, וזהו שנאמר תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם שהוא נתן לו רשות להתפלל על החסד כאשר יתבאר. ובחלק זה בפרק כ"ג תמצא ששם אמרנו שהאמת נאמר על נתינת מה שהובטח, וחסד יאמר על נתינת דבר שלא הובטח, והנה ביעקב נאמר שנתן לו אמת מפני שכבר קדמה הבטחה לאברהם אבל לאברהם שנתן לו מה שלא הבטיח לאבותיו יקרא חסד, ולפי זה רצה הקב"ה שידע מדותיו יתב' ושהוא רצונו שיתפלל אליו, אבל לא יתכן לומר לו התפלל אלי אמנם היה מגלגל הדברים כדי שיתפלל לקבוע בו האמונה הנבחרת ומחוייבת אל המאמין בו יתב', עד שכאשר ראה שלא התפלל על שיהיה לו זרע משרה רמז לו ואמר גם הנה אני מוכן לתת לך בן ממנה, כלומר אם תרצה, ובזה הותרו ספק א' וספק ד' וספק ז' וספק ט' ועל מה שאמר לו יתברך שיתן לו בן משרה אם ירצה, בשאלה זאת נפל על פניו על החסד הגדול שאמר לעשות לו אם ישאל והלעיג על ענין השאלה הזאת בלבו לשון לעג ממש, ואמר אם היה מנהג העולם כן כבר הייתי שואל כיון שנתן לי רשות לשאול. אבל הענין הזה הוא שינוי הטבע, ואמר דרך תמיהה ממש הימצא שבן ק' שנה יוליד עם זקנה בת תשעים זה ודאי לא ימצא, וא"כ היאך אשאל שאלה כמו שאינה הגונה שיראה כאלו אני מנסה אותו ית' אם יש בו יכולת לשדד המערכה ולשנות הטבע כדי לעשות כן, מלמה"ד למלך שאמר לאוהבו לתת לו כמה כרכים שהם תחת ממשלתו ואמר לו גם אם תרצה שאתן לך את רומי אפי' שהיא תחת ממשלת מלך אחר אלך ואכבוש אותה ואתן אותה לך, שודאי אין מחוק המוסר מן האהוב ההוא שיאמר כבוש את רומי ותן אותה לי, אבל ודאי יאמר מספיק מה שנתת לי רק שתעמיד המתנה בידי, כי יאמר האהוב ההוא בלבו אם רומי לא היה צריך כבישה הייתי אומר הלואי תנה לי כך ממש אמר אברהם אין ענין המתנה הזאת מצויה כפי הטבע, לפי ששנינו זקנים אני ושרה וצריך הריסת הטבע, ולפי שהיא עקרה צריך שדוד המערכה ואיני רוצה לשאול לסתור המערכה ולהרוס הטבע, לכן השיב להש"י ואמר הלואי יחיה ישמעאל לפניך, כאומר יספיק לי במתנה הראשונה אשר בידי, ואז השיב לו השי"ת כי המתנה תעמוד בתוספת טובה לענין ישמעאל, וגם שרה יולדת בן וקראת שמו יצחק כיון שצחקת על השאלה ונראית לך בלתי נאותה בחק המוסר יהיה זה שכרך, והיה כאומר אתה בורח מלשאל שאשדד המערכה הנה אני מגלגל עליך שתתפלל על שדידת המערכת וגלגל עליו ענינו של אבימלך, והנה אבימלך היה כמו שנאמר איש צדיק באמונתו יחיה, וכבר אמרנו פי"ט שכל בית אבימלך הוא ואשתו ואמהותיו היו עקרים, וכאשר שמע אבימלך שבא אברהם שהיה לו שם היותו נביא לאלהים ויש לו אחות לקחה ולא מצד יופי כמו שעשה פרעה. ואפילו שהיתה בת תשעים שנה לקח אותה בהיותה מאמין באלהי אברהם שבזכות אברהם תתבטל הגזרה, ר"ל גזרת העצירה מעליו ומעל כל בני ביתו. ולכך לא הביא עליו נגעים רק לפרעה שלקחה לסבת יופי לקה עליה, ובדין אמר על עצמו היותו צדיק ואמר הגוי גם צדיק תהרוג, ועל זה זכה לנבואה והשיב הקב"ה שישיב האשה כי לטובתו היתה הלקיחה, ולא מנע אותה רק מן הנגיעה אליה והיה כאלו יאמר אתה לקחת אותה כדי שבזכות אברהם תתרפא, השב אותה ותושלם כוונתך, כי אברהם הוא נביא וידע שלרוב צדקתך לקחת אחותו כדי שבזכותו תתבטל גזרת העצירה מעליך ויתפלל על בטול שדידת המערכת ותתרפא מן העצירה, וזה טעם אל מה שהשיב לו לא נתתיך לנגוע אליה, אבל נתתיך לקחתה לטובתך שיתפלל, כי הלקיחה היתה מרוב צדקתו ואמונתו באלהי אברהם. ואומרו ויתפלל בעדך אין פירושו שיתפלל בפרטות בעד אבימלך, אבל פירושו שהוא יהיה סבה שאברהם יתפלל על שדוד המערכה וסתירתה, כי כבר לא היה מחוייב שיתפלל אברהם בעבור אבימלך, שאם מפני שהשיב אשתו על כרחו ישיבנה, ואם בעבור המתנות שנתן לו לא יאות שהצדיק ההוא יתפלל לה' בשביל הממון לערל א', אבל אבימלך היה סבה שיתפלל אברהם שלא תהיה המערכה קיימת, וזה שנאמר ראה צדקתו של אבימלך שלקח שרה מפני היותו מאמין באלהים ושבצדקתו, של אברהם תתבטל המערכה, התפלל שתתבטל כדי שישאר בצדקתו ויאמין באלהים, ואם כן לא היתה תפלתו לקבל