מעשי השם חלק א קפא

וסילוק האמונות הבטלות שהיו אז בזמנו והשיג בטולם על ידי מופת ואז הכיר את בוראו שהוא ברא את הכל, וכבר ידוע היות נמצאים דרושים עמוקים בענין האלהיות ואין מופת לחייבם על כן הוצרך השם ית' להזהירו שיתהלך לפניו בעיון שפירושו בענינים וחקירות הצריכים בידיעת המדות האלהיות אחרי הכרת הבורא ית', ושיזהר שלא יבקש מופת פילוסופי באמונות ההם רק יאמין בהם בתמימות לב אחרי שאין מופת סותרו והוא שלמות באלהיות, כהשגחה פרטית ושכר ועונש שיאמינם בלתי בקשת מופת, אמנם נח היה תמים ולא השיג מה שהשיג על ידי מופת רק בקבלה ממתושלח וחנוך ולא היה מקום לחוש שלא יבא לחטוא ולהכחיש מה שלא בא מופת על סותרו, וידוע כי המאמין על פי הקבלה הוא ודאי נקרא תמים וזהו שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך. אבל אברהם לא ניתנה לו המילה עד שקבל עליו להיותו תמים בעיונו כמו שאמרנו, ולכך אמר לו אני אל שדי כאלו יאמר אחר אשר תבוא בחקירת אמונה שלימה באלהות, עם היות שאין מופת לחייב השגחה פרטית האמן בה לפי שאני אל שדי שפירושו תקיף. וכבר ידוע החקירה אשר בה נכשלו כמה מן הקודמים, שאחרי מוצאם אחדותו אחדות פשוט בתכלית הפשיטות היה זר בעיניהם להאמין שמפשוט אחד ימשכו הפכים עד שנפלו באמונתם להאמין באחד מריע ואחד מטיב, וזו היתה אמונת מאנ"י כפי מה שכתב הראב"ד בספר הקבלה שחבר, לכן נאמר זה השם של שדי שהיו"ד אחרונה מורה על שתי יכולות ששתיהם בידו, ולכך גם כן אמר לו שיקבל ממנו זה דרך קבלה שהוא אל שדי ושלא יבקש מופת. ובמה שנתבאר לך שהתמימות על אמונת ענין בלתי מופת תבין מה שאמר דוד אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, שכוונתו באומרו ההולכים כטעם ההתהלכות שאמרנו שהוא העיון בהשגה, וזה אומרו אשרי לאותם המתהלכים בעיון האלהיות על דרך התמימות שיאמינו אע"ג שאין עליו מופת פילוסופי. וכבר יתכן שהכתוב הזה נאמר על מה שארז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, שכמו כן אמר גם כן המשורר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', שרצונו לומר שהתורה הולכת עמהם, לפי שמי שלמד ולא קיים אין תורתו הולכת עמו אבל מי שלמד תורה וקיימה תורתו הולכת עמו והוא שאמרו שמלוין לו לאדם תורה ומעשים טובים ולפי דרכנו זה יהיה המשך הכתובים הללו על נכון שלכך השלם ביאור מופלג על הדבר ואמר אשרי נוצרי עדותיו, כי העדות לא יאמר על מה שבא המופת לחייבו שמה שבא עליו מופת לא יצטרך לעדות, לכן ביאר ואמר אשרי נוצרי עדותיו בכל [לב] ידרשוהו, ר"ל כשידרשו בדרישות וחקירות באלהות ע"י העדות והקבלה בלתי בקשת מופת אשרי להם. ומה שנא' תמים תהיה עם ה' אלהיך נתבאר מאד שהוא על הדרך שאמרנו, כי האזהרה על התמימות היא להאמין כל מה שאין מופת על סותרו והוא שלמות באלהיות ושלא יבקש מופת בהם, ולכך אמר תמים תהיה עם ה' אלהיך כאלו יאמר שלא תהיה תמים בהאמנת הבלי הנכרים עע"א, וזה מבואר כי המאמין בהבלי הנחושים והקוסמים הוא פתי יאמין לכל דבר א"כ ימשך מן התמימות שהיא האמונה בענין בלתי בקשת מופת שיאמין לכל הבלי הנכרים עע"א ונחושיהם וקסמיהם כי אין ספק שהבלתי מאמין רק במה שבא עליו מופת לא יאמין באותם ההבלים כלל, ולכך הוצרכה אזהרה זו בתורה כי אם יהיה אל קצה אחד מן התמימות יאמין גם באותם ההבלים ואם יהיה בקצה האחר שלא יאמין רק מה שבא עליו מופת יהיה קוצץ בנטיעות, לכך הזהירה תורה ואמרה שתמים יהיה עם האלהיות דהיינו עם ה' אלהיך אבל לא תהיה תמים להאמין בקסמים, וזהו מה שהכפיל ואמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ר"ל יאמינו כי הם תמימים יותר מן הנאות, אבל אתה לא כן נתן לך ה' אלהיך ר"ל במה שאמרתי לך תמים תהיה לא נתן לך שתאמין גם באותם ההבלים אבל לנביא תשמע, עם היות שאין מופת לחיוב מציאות הנבואה עם כל זה אני מזהירך שתאמין. ואחרי היות זאת מבוכה עצומה שאם יאמין בלתי מופת ימשך להאמין דברי שוא ומדוחים ואם לא יאמין אלא במופת יקצץ בנטיעות לכך אמרה תורה וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה', הנה אמר לו אשר ידבר הנביא ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו ה', וכבר הזהיר פ' ראה שאם יאמר לעבוד אלהים אחרים אפי' שיבא האות, שלא יאמין כי מנסה ה' אלהיכם אתכם כי דבר סרה על ה', באופן שאין ביאת הדבר אשר יאמר הנביא אות לאמתתו רק כאשר לא ידבר סרה. אבל בדבר שאינו לא סרה נגד ה' ולא שלמות כמו שיאמר הנביא הלחמו או לא תלחמו, על הדברים האלה וכדומה יועיל האות אשר יתן הנביא, שאם יבא דברו ה' ואם לא יבא לא דברו ה'. ואחרי בארנו ענין התמימות שהוא האמונה בלתי בקשת מופת, הנה לפי זה הזהיר הקב"ה לאברהם ואמר לו שבהתהלכות לפניו כלומר בחק אלהותו ית' יהיה תמים, שאפילו שתראה בעיני השגתך דבר היותו רחוק והוא שלמות באלהותי האמינהו לפי שאני אל שדי שפירושו אל היכולת שאין יכולת באדם להשיג ולהבין את כל יכלתו וא"כ הדבר אשר יראה בעיניך רחוק אינו רחוק ביכלתי. וזאת האזהרה היתה ראויה ונאותה מאד להיותו קודם אזהרת המילה, כי המילה היא הסרת ערלת הבשר וזאת האזהרה באמונה היא הסרת ערלת הלב, ובכמו זה אמר ירמיה כי כל