מעשי השם חלק א קעז

מדור רביעי, כבר אמרו בגמרא פרק יש נוחלין שכל שבט לוי לא נגזרה עליהם גזרה וכולם נכנסו לארץ וכבר היו שם דור יותר על רביעי שיהושע היה דור י"ב ליוסף כאמור בר"ה, ואם כן לא היתה זאת לא מדת זמן ולא מדת דור ואם אמר לו הקב"ה שדור רביעי ישובו לבשורת המהירות ויתקיים דור רביעי באחד, א"כ היה אפשר שיהיו ד' דורות ושכל אחד יחיה ק"ך שנה כמשה, באופן שיהיה הגלות ת"ק שנה בקירוב, וזו הטענה בעצמו יפול לרמב"ן ז"ל שאמר דור רביעי לאמורי משום שנאמר לשלשים ולרבעים, כי לא יתכן לומר כן רק בעונש הנאמר ליחיד, כי באומה כוללת יהיה בהם מי שלא הגיע דור רביעי וזולתו יהיה שהגיע דור עשירי קודם לכן, אם כן אם יהיה פרעון העונש לאומה כוללת ולא יענשו עד שיהיו כלם בדור רביעי הרי ימצא ביניהם מי שראה דור עשירי ועדיין לא הגיע אל העונש וכבר רבו מדרשי אגדה על הכתוב הזה, ואחר ראיתי מאמר שאמרו רז"ל, רבי אומר כתוב אחד אומר ודור רביעי ישובו הנה וכתוב אחד אומר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, אם יעשו תשובה גואלם אני לדורות ואם לאו גואלם אני לשנים, ע"כ. וכבר יש לשאול בדברי אגדה זו שהרי לפי דבריו נראה שהיתה כוונת אומרו ארבע מאות שנה בדקדוק ושאין המנין מתחיל מלידת יצחק, ואם כן לא יצאו לשנים ולא יצאו גם כן לדור רביעי שהרי יהושע היה דור י"ב ליוסף, וכבר אמרנו שאין מדה זאת שוה. גם ראיתי שפירש"י ז"ל במה שנאמר כי לא שלם עון האמורי להיות משתלם עד אותו הזמן שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה. ולא ידעתי אם יעשו תשובה כנינוה מה יהיה, או מנ"ל שלא תתמלא סאתה קודם דור רביעי ובענין שהזכיר האמורי יתר על שאר האומות, כתב הרמב"ן שהוא התקיף שבהם, ואין הענין כן שהרי לעולם נקראת ארץ ישראל על שם כנען ארץ כנען חבל נחלתכם והעיקר היה הכנעני) אבל יתכן לדעתי שהאמורי היה הראשון שהתחיל באמונה הרעה ההיא וז' עממים נמשכו באמונה ההיא, ולכך נאמר עון האמורי שהוא היה המתחיל באותו עון, וכן נאמר ביהושע ואם רע בעיניכם לעבוד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם וגו' וכבר היו יושבים בארץ ז' עממים ולא הזכיר רק האמורי שנראה שעבודת כל הז' עממים נמשכה מן האמורי. ועוד יפלא מאד לכל הפירושים והמדרשים שכלם מסכימים לדעת אחת שאומרו ישובו הנה ר"ל אחרי יציאתם מעבדות, ואם כן הוא למה הפסיק באומרו ואתה תבא אל אבותיך שהיה ראוי להשלים ענין שיעור הגלות שאמר היותו ת' שנה, והל"ל ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי ואח"כ יאמר ואתה תבא אל אבותיך

ולדעתי יתכן לומר שהכתוב הזה כפי פשוטו הוא על הסדר הנכון, שאחר שאמר לו הש"י לאברהם היות הגזרה שיענו אותם ת' שנה ושיצאו ברכוש גדול ושהוא יבא אל אבותיו בשלום ושיקבר בשיבה טובה, והיתה זאת בשורת הטוב המופלג שאחר שיוציאם ממצרים וידין אותם במשפטים שיעשה בהם, וכן שיצאו ברכוש גדול שתתקיים כוונתו של אברהם בפרסום אלהותו ית' ע"י זרעו ושעל ידי היותם עבדים למצרים יהיו יורשים ארץ כנען כפי מה שקלל אותו נח שיהיה עבד עבדים לאחיו. ואמנם עם כל הבשורה הזאת הנה היה לו לאברהם עוד יראה ופחד שמא תוך כך זרעו לא יחזיקו באמונתו אחרי שהם גולים בארץ לא להם שמא יתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם, לכן אמר לו ודור רביעי ישובו הנה ואין ספק כי מראה בין הבתרים בא"י היה ואפשר בירושלים או בגבולה, שהרי תכף שנאמר שמלך שלם הוציא לחם ויין נאמרה מראה זו, ולכך אמר לו שעם היות שכל זרעו יהיה בארץ לא להם דהיינו בחרס ששם נולדו השבטים שעם כל זה בשרו שישובו לארץ ישראל אחרי היותם דור רביעי דהיינו יעקב ובניו ובני בניו ובני בני בניו, שהרי בני בריעה היו חבר ומלכיאל ובני פרץ חצרון וחמול הרי דור רביעי. יעקב ויהודה ופרץ וחצרון כי יצחק אינו ממספר הד' דורות שיצחק לא יצא מא"י עד שיאמר ישובו שלעולם לא היה בארץ לא לו, כי הגזרה היתה שיהיו ת' שנה בין גרות בארץ לא להם ובין עבדות ועינוי כאלו יאמר קצתם בגלות וקצתם בארץ לא להם וקצתם בעבדות, שכבר היה מספיק אומרו והיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וזה ידוע שהוא גר, אבל אמר כן לכלול את יצחק כי יצחק היה גר בא"י ועליו נאמר גר יהיה אבל לא יאמר עליו שהיה גר בארץ לא לו, אבל יעקב ובניו שהיו בארם עליהם נאמר בארץ לא להם ולכך נאמר שדור רביעי ישובו הנה שהוא ארץ להם. ובהיות ירושלים וגבולה כמו שארז"ל צדק ילין בה שמצדקת את יושביה לכך בשרו שזרעו עד ד' דורות יהיו שם, שלא נתפשטו שם דרכי האמורי כדי שילמדו ממעשיהם. וזה אומרו לא שלם עון האמורי שעיר שלם שהיא ירושלים אינה בכלל עון האמורי, שכבר ידוע שיעקב נתיישב בירושלים או בחברון שהוא מהלך חצי יום ממנה שהרי נאמר שיצחק נתיישב בחברון וביעקב לא נאמר רק שנתיישב בארץ מגורי אביו ולא אמר בחברון, וכן נאמר כששלח את יוסף וישלחהו מעמק חברון ולא אמר מחברון ובשגם נניח שהיה בחברון יעקב ובניו כבר הוא גבול ירושלים, ואם כן היה אומרו לא שלם עון האמורי כאלו יאמר שאין ירושלים בכלל