מעשי השם חלק א קעו

כל זה שנמשך לזרעך מן העינוי הזה והעבודה הזאת טובה נמרצת ושלמות מופלג, שעם כל זה יעשה למשעבדים ולמענים אותם דין על שעבדם אותם ועינוים, וזה אומרו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ר"ל אעפ"י שנמשך לזרעך טובה מופלגת מן השעבוד ההוא אפילו הכי אעשה להם דין, ועוד שע"י הדין שיעשה להם יתפרסם האלהות יכלתו והשגחתו כמו שנאמר והפליתי ביום ההוא וכן למען תדע כי לה' הארץ ולכן הודיעו שהוא יעשה דין, והנה הודיע לו במראה הזאת תשובה אל מ"ש שהיאך יירשנה והיא של כנען, ואמר לו שזרעו יהיה עבד למצרים שהוא אחיו של כנען ואם כן תהיה ארץ כנען ירושה להם לא מתנה שהם יירשוה מנח אחרי שקלל את כנען ואמר לו שיהיה עבד עבדים. ותראה בח"א פכ"ט ול' כי שם הרחבתי הדבור. ובזה נתיישבה דעתו של אברהם שאמר במה אדע כי אירשנה, באופן שמה שהודיע הקב"ה לאברהם בין הבתרים על שזרעו יהיה עבד היתה לו בשורה מופלגת כפולה, אחת שיתפרסם האלהות ע"י זרעו, ושנית שיירשו את הארץ, כי במה שהודיעו שיהיו עבדים למצרים הודיעו שיירשנה ואמנם מאמרם ז"ל שאמרו פ"ד דנדרים שנחלקו על חטא מה שחטא אברהם שעליו נענש ונשתעבדו בניו, יתבאר בס"ד בחלק ג' מן המאמר הזה בפ' א' ושני שאין המובן מן המאמר ההוא כפי אשר יראה בהשקפה ראשונה, גם שם יתבאר מספר הת' שנה שנאמר פה, וכן האמור פ' בא ת"ל שנה, והחשבון המקובל מאבותינו שלא היו במצרים רק רד"ו שנה שכל החשבונות צודקים יתבאר ענינם שם בחלק ג' פי"ז בס"ד ע"ש. ובאומרו ואתה תבא אל אבותיך בשלום אמרו חז"ל למדך שתרח עשה תשובה, ולפי דרך זה היה צריך שגם נחור עשה תשובה שיצדק אומרו אבותיך לשון רבים, וגם יהושע לא היה ראוי להזכיר את תרח שהיה עובד ע"א אם שב בתשובה, ולא עוד אלא ששם נאמר ביהושע בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וגו' ויעבדו אלהים אחרים שנראה כפשוטו שלעולם עבדו ע"א. והנכון בעיני בפשט הכתוב שאמר שראה אברהם במראה הזאת שתרדמה נפלה עליו ואח"כ חזר לומר שאימה חשכה גדולה נופלת עליו, וכבר היה נאות לומר ותרדמה ואימה וחשכה גדולה נפלה עליו, אבל ע"כ אמר לו הקב"ה הפתרון שהתרדמה שנפלה עליו קודם האימה והחשכה שהוא עבדות מצרים הוא רמז אל שימות קודם כי כינה המיתה בשם תרדמה, וחז"ל אמרו שינה אחד מס' מן המית. וכדי שלא יחשוב שאם כן לא יאריך ימים, לכך אמר לו תקבר בשיבה טובה. ואומרו אל אבותיך בשלום ר"ל דברא מזכה אבא ובזכותו כל אבותיו עד אדם הראשון הוא יביא אליהם השלום, והבן שזהו שאחז"ל בא אברהם ונטל שכר כלם ולא אמרו כן במה שאמרו י' דורות מאדם ועד נח. גם בשרו שיקבר במערה אחת עם אדם הראשון שודאי שב בתשובה, וזה אומרו אל אבותיך בשלום ר"ל כל אבותיו עד אדם, עוד יתכן לומר שאומרו אל אבותיך פירושו עם אבותיך, שהכוונה לומר על יצחק ויעקב שיקברו כלם במערה אחת והיתה הבשורה שיצחק ויעקב שהם אבותיו לא יהיו בכלל השעבוד ואל תתמה שקראם אבותיו שמאחר שכבר אבות והם יצאו ממנו יצדק להיותם נקראים אבותיו וכיוצא בזה כתב הרמב"ם ס' המורה חלק ראשון בשורש רגל שרגליו פירוש סבותיו, ושקראם סבותיו עם היות הוא המסבב לא מסובב על שם שבהם סבב הנבראים. כמו כן לפי שאברהם אב לאומה ישראלית והיה לו זה בהמשך יצחק ויעקב היותם אבות, לכך קראם אבותיו עם היות הוא אב להם. וכבר אחז"ל שחסר אברהם ה' שנה ממה שהיו חיי יצחק כדי שלא יראה שעשו יצא לתרבות רעה, וזה אומרו בשלום. ויש מקום לטעון על מאמרם זה שהרי יעקב חסר ל"ג שנה, אבל יראה שכוונתם ז"ל לומר שמאחר שהקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק כאברהם עד שהיו מזג אחד היה ראוי ג"כ שהם ישתוו בקצבת שני חייהם, ובענין התרבות רעה שיצא עשו באותו יום אחז"ל שבא על נערה מאורסה וכו', פ' כ"ז הרחבתי הדבור ע"ש:

פרק י

רש"י פירש ודור רביעי ישובו הנה לאחר שיגלו למצרים יהיו שם ג' דורות והד' ישובו לארץ הזאת, לפי שבארץ כנען היה מדבר עמו כרת ברית זו כדכתיב לתת לך את הארץ הזאת לרשתה וכן היה יעקב גלה למצרים צא וחשוב דורותיו יהודה פרץ וחצרון וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה, עכ"ל רש"י ז"ל. והרמב"ן ז"ל כתב שאינו נכון כלל ולא נתן טעם לדבר, וכתב הוא ז"ל שדור רביעי שב אל האמורי כי מיום הגזרה האריך לו כי הוא פוקד עון על שלשים ועל רבעים כי אם ישובו לא יחרימם אבל יהיו למס עובד או יפנו להם, עכ"ל הרמב"ן ז"ל. והנה מבואר לחץ הרמב"ן ז"ל לומר שאומרו דור רביעי שב אל האמורי והאמורי לא הוזכר עדיין כלל, ונדחק עוד שם לומר שהזכיר האמורי ולא שאר העממים מפני תקפו ויש לטעון על פרש"י ז"ל שנראה מדבריו שאם לא בא כלב לארץ ישראל לא היה מתקיים אומרו ודור, רביעי ישובו, והלא אם לא היה עון מרגלים היו באים כל אותו הדור של כלב. ואם כוונת רש"י ז"ל להביא ראיה שדורו של כלב היה דור רביעי, והלא ממשה יש לי ראיה לוי קהת עמרם ומשה, וכן קרח רביעי ללוי, וכן דתן ואבירם רביעי לראובן. עוד יש לטעון שאם פירוש דור רביעי ישובו הנה ר"ל שיהיו ביניהם קצת