מעשי השם חלק א קעד
Ma’asei Hashem part 1 174 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →או זרע הרבה הרי הם היו בעזרו בהכרזה ההיא ויספיקו לפרסם אלהותו ית' לכל באי עולם, אבל אחרי שהוא לבדו הולך למסעיו עם עבדו אליעזר שדולה ומשקה מתורתו אם כן ודאי שאין שניהם מספיקים לפרסם אלהותו ולכך יהיה ודאי שכרו מעט מזער שאין המובן ממלת שכר רק חלף העבודה ולפי זה אמר ה' אלהים מה תתן לי ואני הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר, ר"ל אני הולך לפרסם האלהיות לבדי עם העבד הזה ואין ההכרזה שלימה, ובדרכנו זה נתיישב מאד מאמרם ז"ל שדרשו דמשק שדולה ומשקה תורתו של רבו, כי זאת היתה לו לטענה, והזכיר את שמו שקראו אליעזר לפי שהיה בעזרו בהכרזת האלהות, שהיה שם העצם שלו אליעזר ודמשק על שם שהיה בן משק ביתו, ואם היה דמשק הוראת מקומו היה לו לומר אליעזר מדמשק כמו בתואל מפדן ארם, ומטעם זה דרשו חז"ל שדולה ומשקה וכו'. ועוד ביאר אברהם ואמר הן לי לא נתת זרע, ולא אמר כן כמתייאש או כחושב שלא יהיה לו זרע שחלילה לנביא ראש המאמינים כמוהו שלא יאמין במה שהבטיחו השי"ת שאמר לו לזרעך אתן, אבל מאמרו היה שכיון שהוא אומר לו שכרך הרבה מאד על מה שעשה כבר מן פעולת ההכרזה הנה השיב שהפעולה קטנה מאד וא"כ גם השכר שהוא חלף הפעולה יהיה מעט כיון שלא נתן לו בנים, כלומר אלו מה שהבטחתני לתת לי זרע היה כבר מקויים הנה הזרע גם הוא היה מחזיק באמונתי ומכריז והיתה הפעולה רבה והשכר הרבה שגם הם היו יורשים ממני אמונתי ודעותי אבל עתה שלא נתת לי זרע ולא אמר שלא תתן לי זרע אבל אמר שלא נתת שכבר היה בטוח שיתן לו, אבל היה אומרו שלפי שעדיין לא נתן לו זרע הנה ההכרזה מועטת והשכר יהיה כעת מועט, כי היה רצונו שיתן לו בנים שיוכל הוא להדריכם בדרך ה' ושיכריזו גם הם אחריו, והיה מתיירא פן יתן לו זרע סמוך למיתה באופן שלא יהיה לו פנאי להדריכם שיכריזו גם הם אלהותו ואחר שימות לא יירשנו בהכרזה ובפרסום האלהות רק עבדו, וזהו שנא' הנה בן ביתי יורש פעולתי בהכרזה, לא חלילה שהיה חושש לממון כי ראש המאמינים שרצה לשחוט בנו לאהבתו יתב' היאך יחוש לממון, ולא היה רוצה להרבות זרעו רק להיותם לו לעזר בפעולת ההכרזה, כי כבר ראה באצטגנינותו שעבד יירשנו בפעולה ההיא ונתיירא שעבדו יירשנו והזרע שהבטיחו יתן אותו לו סמוך למיתתו עד שלא יספיק הוא לצוותם וללמדם דרכי ה' ואמונותיו האמתיות, כי לא יתכן לומר שהיה מתייאש מן הבנים שהרי באותם הזמנים עיקר תולדות הבנים היתה מאותו סכום השנים או קרוב לזה שהיה בן ע"ה שנה ואביו הולידו בן ע' שנה ולמה נתייאש ובפרט אחר ההבטחות, אבל היה ירא שלא ישיג להדריכם בדעותיו. והנה כאשר ראה הקב"ה שאברם ראה באצטגנינותו שעבד יירש אותו באותה הפעולה מן ההכרזה שעל ידו יתפרסם אלהותו יתב' ויכלתו והשגחתו, הנה גילה לו והיה כאלו יאמר שלא יירש אותו זה העבד שהוא חושב אבל יירשנו עבד שיצא ממעיו ולכך לא אמר בנך יירשך, וגם הוצרך לומר לא יירשך זה שהכוונה כאלו אמר לא יירשך זה העבד אבל יירשך עבד אחר שיצא ממעיך שהם ישראל שהיו עבדים למצריים ועל ידם נתפרסם אלהותו, וזאת היתה לו לבשורה מ"ש לו ועבדום וענו אותם כלומר שזרעו יהיה עבד כאשר יתבאר עוד. ועתה שראה כוונת אברהם שרצונו בבנים רבים להשלים כוונתו בפעולת ההכרזה, אמר לו שזרעו יספיקו להכריז ולפרסם ולהאיר לכל באי עולם כמו הכוכבים, ולא המשילם לעפר הארץ כי קודם לכן אמר לו להמשיל זרעו לעפר הארץ לכלול כל זרעו בין ישמעאל ובין בני קטורה ובני עשו אבל עתה שהיתה בקשתו זרע שישלים כוונתו המשילם לכוכבים, ולא אמר ושמתי זרעך ככוכבי השמים שאז היה המובן על המספר לבד, אבל אמר לו מאמר אחד שיובן שיהיו לאין מספר ככוכבים ושיהיו מאירים ככוכבים, שמוכרחים הדברים לומר שאומרו כה יהיה זרעך פירושו על האורה, שא"א לומר שיהיו רבים כמו הכוכבים ממש כי אלו ההבטחות הם להורות על הרבוי לבד דרך גוזמא להפליג הרבוי כמו שנאמר בצורות בשמים, שהיאך אפשר להיות כל באי עולם כעפר הארץ וכל איש לו ד' אמות בארץ, אבל בישרו על הרבוי ועל האורה. ולכך לא השלים באמור גם זרעך ימנה כמ"ש כשהמשילם לעפר, שאז לא היתה הכוונה להורות רק על הרבוי, ולהורות שלא יובן שיהיו ממש כעפר הארץ בחשבון לכן אמר שלענין זה יהיו כעפר הארץ שלא יוכלו להמנות. ובזה יאות מאד מה שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה, שהיה אומרו שעם היות טענתו חזקה מאד לומר שכיון שמלת שכר לא תורה רק על חלף הפעולה אם כן יהיה שכר מעט כי גם הפעולה מועטת, אפילו הכי לא בשביל טענתו סר מהיותו מאמין שיתן לו טובה הרבה אבל לא יהיה שכר רק צדקה, באופן שאברהם חשב ואמר שאותה הטובה המרובה שהוא מבטיחו עליה דרך צדקה קורא אותה שכר, כמ"ש דוד טוב איש חונן ומלוה ר"ל שנותן לעני שלא על מנת להחזיר ואומר שהוא מלוה לו, כמו כן הקב"ה היה מבטיח לאברהם כאלו נותן לו שכר פעולתו והוא נותן לו הרבה יתר על זה דרך חסד. ולזה הסמיך הכתוב ואמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, שהכוונה בזה לומר לאברהם אתה חושב שמה שאמרתי לתת לך שכר הרבה הוא מחמת ההכרזה שאתה מכריז אלהותי וא"כ יהיה השכר