מעשי השם חלק א קסט

מלכי צדק וזוהי מלכות שהיא למעלה מכהונה גדולה בשלשים מעלות על דברתי מלכי צדק, למעלה מכהונת מלכי צדק שהיה כהן לאל עליון וא"ת אף הוא מלך מלוכה על הנכרים אינה מלוכה חשובה נגד ישראל. אדני יהיה תמיד על ימינך להושיעך אשר מחץ ביום אפו מלכים שנלחמו עם אברהם ועם יהושע ועם ברק ידין בגוים מלא גויות, ועוד בימי חזקיהו בנך ידין באוכלסי סנחריב קבוץ פגרים מתים וימחץ בסנחריב שהוא ראשה של נינוה ואשור שהיא ארץ רבה אשר מנחל בדרך היה שותה שנתפאר ששתו אוכלוסיו מימי הירדן שנאמר אני קרתי ושתיתי מים ואחריב וגו', ע"כ ירים ראש, היה משתבח ומתפאר בגדלו, עד כאן לשון פירש"י ז"ל. והראב"ע פירש באופן אחר ולא הבאתי כאן פרושיהם לטעון עליהם או לסתור. אבל להראותך את כל התלאה אשר מצאתם בפירוש מזמור זה

ונתעוררתי בראותי שאנשים אשר לא השכילו כאשר ראו מבוכת המפרשים בו בקשו להם גם כן דרך אחרת להמשיך דברי המזמור הזה ומימיו הנאמנים אל בורות נשברים ופירשו אומרו שב לימיני פירושים שונים, שבאמת ימינם ימין שקר ופיהם דבר שוא, אכן אמרתי לפרשו באופן נאות וצודק על סדר המקראות שכל משכיל ישפוט בצדק שכן פירושו. ועם היות שפירשו המזמור הזה על אברהם במלחמתו זאת של ד' מלכים שאנו עוסקים בה, הנה אבחר להתקרב אל פשט הכתובים. כי לדעתי זה המזמור שהוא סי' ק"י יסדו דוד על כל מה שקרה לו עד שהגיע לכתר המלכות וכבר נתבאר מזמור זה בחלק ד' מן החבור הזה פרק מ"ד תראנו ג"כ משם, וקודם מזמור זה דהיינו סי' ק"ט יסדו דוד על המעשה שקרה לו עם נבל הכרמלי כמו שתמצא שנאמר במעשה נבל אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה, כמו כן נאמר במזמור סי' ק"ט תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי, ואח"כ אמר יהיו ימיו מעטים פקודתו יקח אחר שהגיעה קללה זאת על נבל שמת מיד והוא לקח אביגיל, ואמר יען לא זכר עשות חסד, הרי בהדיא שכל המזמור הזה נתיסד על ענינו של נבל הכרמלי ועל תשובתו הקשה שהשיב לעבדיו כאשר בקשו ממנו לתת להם צידה ומזון דרך חסד, ושהשיב רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבה שאמר עליו רבו העבדים המתפרצים, והנה אחר שיסד המזמור הזה סימן ק"ט על מעשה נבל וקלל כל אשר יתנהג כמוהו שיהיה כמוהו ימיו מעטים ושפקודתו יקח אחר כמו שהוא לקח את אביגיל, הנה אח"כ יסד סמוך לזה נבואת אביגיל שאמרה וצוך נגיד על ישראל ורמז על כל מה שקרה לו עד שנתקיים המלכות בידו, שתחלה הלך לו אל אכיש מלך גת ואכיש נתן לו את צקלג שיהיה שר ואח"כ באו העמלקים ושללו נשותיהם של דוד ואנשיו ושרדף אחריהם ונצחם והשיב שלל גדול ושנתנדב לשלוח לזקני יהודה ברכה משלל אויבי ה' ושאחר זה מתו שאול ויהונתן במלחמה ושנתלו גויותיהן בחומת בית שאן ושמתו מישראל רבים עם שאול, ואח"כ אמר שלא היה מתקיים המלכות בידו לסבת ענין בת שבע אבל נתקיים ונמחל הענין של בת שבע מפני הצער שעבר עליו עם אבשלום בנו שהוצרך לברוח מפניו, כי זכה ונתקיים המלכות, כי כך גזר ה' שיהיה ענשו על ענין בת שבע כמו שאמר לו נתן הנביא הנני מקים עליך רעה מביתך וגו' ועתה אבאר לך מקראי המזמור הזה על המעשיות אשר קרו לדוד שהזכרנום, והתחיל המשורר היה מי שהיה על דוד או הוא בעצמו על עצמו ואמר

מזמור לדוד נאם ה' לאדני, ר"ל היא נבואת ה' לאדני שאמרה אביגיל שכך אמרה בנבואתה כי עשה יעשה אדני לאדוני בית נאמן. וכבר ידעת שמלת נאם פירושה נבואה כמו שנאמר וינאמו נאום ואם כן יהיה אומרו נאם ה' לאדני כאלו יאמר נבואת ה' לאדני שכן אמרה אביגיל בראשית דבריה, ועוד חזרה ואמרה והיה כי יעשה ה' לאדוני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל, ועוד שלישית אמרה והיטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך. ובהיות נבואתה בזה הלשון אמר גם כן המשורר נאם ה' לאדוני, ר"ל שזו היא הנבואה שאמרה אביגיל ה' לאדוני. ואמר עוד שב לימיני, פירושו שימתין לימיני שהוא שאול שכן נאמר עליו כוש בן ימיני שאין מלכות נוגעת בחברתה. עד אשית אויביך הדום לרגליך, ר"ל שיפלו בית שאול כמו שנאמר ודוד הולך וחזק ובית שאול הולכים ודלים. וביאר עוד ואמר שאז מטה עזך ישלח ה' מציון, הוא כינוי אל המלכות, והיה כאלו יאמר שמלכותו ישלח לו ה' מציון אחרי מיתת שאול, אבל בתוך כך רדה בקרב אויביך, שכן היה שר ורודה במלכות אכיש ומושל על צקלג באופן שהיה ממש מושל בקרב אויביו שהם הפלשתים. אח"כ התחיל לומר המשורר היאך נמשך לו המלכות שאחר שהעמלקים שללו את צקלג והוא רדפם ושלל אותם נתנדב לבו לשלוח ברכה משלל אויבי ה' לזקני יהודה שהם עמו שהוא משבט יהודה ביום חילו, ר"ל ביום נצחונו שגבר כאיש חיל על העמלקים. ואמר בהררי קדש שכן נאמר ששלח ברכה לכמה מקומות לרמות נגב ולבית אל וליתר וערוער ושפמות ואשתמוע. ולכן אמר עמך נדבות ביום חילך בהררי קדש, על אלו המקומות של ארץ יהודה ואומרו משחר טל ילדותך, ר"ל שהנדבות מהברכה ששלח לזקני יהודה היו מהמלחמה הראשונה שעשה ולהיות הטל ברכה קראה טל, ואמר מרחם משחר טל ילדותך ר"ל שמצאתו מרחם זו היא