מעשי השם חלק א קסח

העי. אבל כאן נאמר וישב שנתישב ובנה, וכבר הרחבתי הדבור בזה בח"ג פכ"ג ע"ש: פרק ו

סיפור המלחמה שעשו הד' מלכים את החמשה נראה היות בסיפור הזה לפי פשוטו דברי מותר אין בהם צורך, שמאחר שכוונת הסיפור כלו הוא שאברהם רצה להציל את לוט ושנצח המלכים הארבעה, וגם לפי, מה שכתב הרמב"ן שבא לרמוז הד' מלכיות על פי האגדה של רז"ל, אפילו כן יראה שמה שהביא שהד' מלכים הכו את רפאים והזוזים והאימים והחורי כלם דברי מותר אחרי שלא היה בענין ההוא פעולה נמשכת מאברהם, והיה מספיק אומרו ויצא מלך סדום ומלך עמורה ומלך צבויים ומלך בלע ויערכו מלחמה בעמק השדים את כדרלעומר וגו' וכל שאר הסיפור בכמות השנים שנשתעבדו וכמה שנים מרדו כל אלה הדברים נראים מותר אין בהם צורך כלל גם שמות המלכים דרז"ל שהיו על שם רשעתם שנאב שונא אביו ושמאבר שם אבר לקפוץ ולמרוד, ולענין מלך צוער שלא הזכיר שמו כתב הרמב"ן ז"ל שלהיותו מלך על עיר קטנה לא היה לו שם על פני חוץ. ולדעתי לפי מדרשם ז"ל שהשמות היו על שם רשעתם אין אנו צריכים לתת טעם למה לא אמר שמו של מלך צוער לפי שצוער לא היתה ברשעתם, ובא האות שלא נהפכה צוער ששם נמלט לוט, ואפילו לדעת האומרים שבזכות לוט נמלטה צוער הוא הטעם שבהיותם סמוך להם אוי לרשע ואוי לשכנו וכלם מרדו במלכם כי מלך צוער שהיה קטן נגרר אחריהם, ולהיותם מורדים בה' הוזכרו באותם השמות, וכדי לומר שמי שימרוד באלוה ימרוד במלכו כמו שנאמר ברך נבות אלהים ומלך לכן סופר שמרדו במלכם, ואם כן יתכן לומר שבזכות לוט נמלטה צוער כמו שפירשו, אבל לומר שהיתה הגזרה על צוער עצמה אין הכתוב מורה כן שהרי אמר לוט הנה נא זאת העיר קרובה לנוס שנראה היותו יודע שלא היתה צוער בכלל הגזרה. ובכן נשוב אל מה שאמרנו שלזה בא הסיפור מן המקומות שלכדו הד' מלכים דהיינו הרפאים והזוזים והאימים והחורי שבזה יתיישב מה שנאמר פ' דברים שאמר השי"ת למשה שנתן ירושתם לבני לוט ולבני עשו, שנתינת א"י לישראל יאות שרצה להודיע שכבר ניתנה להם להיות מובחר הישוב ואוירה מחכים שישיגו השלמות הנצחי, אמנם עשו ובני לוט למה ניתן להם אותם המקומות ורצה להודיע הכתוב שלהיותם זרע אברהם זכו לכך, שאלו הד' מלכים נצחו במלחמתם את העיירות הללו דהיינו רפאים וזוזים ואימים וחורי שאלו הם שניתנו לבני לוט ולבני עשו כאשר נראה שם פ' דברים והורה לנו שבדין ירושה באו בני לוט ובני עשו על המקומות ההם, ועוד אמרנו בסוף פ' בראשית טעם לזה תראנו משם, אבל אחר שאברהם נצחם והרגם הרי כל מה שכבשו באותה המלחמה זכה בם אברהם ועשו ולוט מאברהם ירשו אותם, ולכך בא הסיפור בענין אותם העיירות שלכדו הארבעה מלכים ההם

ולענין מה שנאמר בארות בארות הביא רש"י מדרש אגדה שנעשה נס למלך סדום שיצא שקצת אומות לא היו מאמינים נסו של אברהם וכו', והרמב"ן טען על אגדה זו, והרא"ם טען על פירוש הרמב"ן ז"ל ולדעתי הדין עם הרא"ם שאין הכוונה רק שיודו האומות מציאות הנס שמבטל טבע העולם, וראיה לדברי הרא"ם מאמרם ז"ל שאמרו כשיצא מלך סדום היה מכשכש ואומר אתה ובאת מן הכבשן אף אני יצאתי מן החמר, ואם היה שאברהם בא על הבור ויצא מה ענין אומרם שמלך סדום היה מכשכש ולמה נאמר שהם אגדות חלוקות ולענין אומרו עמק שוה רבו המדרשים שאמרו ז"ל שהשוו כל המלכים והמליכו את אברם, גם פירשוהו לפי פשוטו פנוי מן האילנות. ולדעתי אמר עמק שוה שלא היו בו בארות חמר והוא יהיה דרך המלך, וזה אומרו הוא עמק המלך

ואומרו ומלכי צדק מלך שלם, במדרש רבה המקום הזה מצדיק את יושביו ומלכי צדק אדני צדק נקראת ירושלים צדק שנאמר צדק ילין בה. עם זה יובן מה שאמר דוד על דברתי מלכי צדק, שהכוונה על מלך המשיח שעתיד להיות מלך בירושלים

ועתה אחר בואי לכלל ביאור חלק מן המזמור הזה אבארנו לך על דרך שארז"ל כיון דאתאן לידי נימא ביה מילתא, כי ראיתי כמה מפרשים ומדרשים שדרשוהו ז"ל על אברהם בענין הפרשה שאנחנו בה, ואביא לך אותו מזמור ופירוש רש"י ז"ל

נאם ה' לאדני, על עסקי אדוני שאול כשהייתי נרדף מפניו. לאדני, על אדוני כמו ואמר פרעה לבני ישראל וכן וישאלו אנשי המקום לאשתו שב לימיני, התעכב והמתן לישועתי מטה עזך ישלח ה' מציון, מעשים טובים המצוינים בידך, ד"א עוד תמלוך בציון ושם ישולח לך מטה עוז, ואז תרדה בקרב אויביך. עמך נדבות ביום חילך, עם ישראל לעזרתך ביום שתעשה חול כמו שמפורש בדברי הימים שהיו נקבצים עליו מכל שבט ושבט בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה וגו' ומן הגדי נבדלו אל דוד וגו'. בהררי קדש מרחם משחר לך טל ילדותך, ילדות טובה ופרק נאה שהיה בך תהיה לך כטל שהוא נעים וערב ותעשה לך פירות להצילך. נשבע ה' וגו', שהמלכות תהא שלך עולמית. אתה כהן לעולם, ואיזו מן הכהונות כהונה שהיא למעלה מכהונת