מעשי השם חלק א קסז

אבות לישראל ולא זולתם מן הקודמים להם וגם מן הבאים אחריהם, וכן הבטיח ונשבע להם השי"ת שגם אם יהיה צדיק מהם בזרעם לא יתחיל ממנו לעשותו אב לאומה ישראלית, כי כבר יפלא מאד על אומרו שנית כי לך אתננה ולא אמר לזרעך, אמנם הטעם להבטחה זו היא שמתנת א"י תהיה נקראת על שמו ואפילו שיהיה אחד מזרעו צדיק ממנו, ויהיה כאן אומרו לך אתננה כמו שנאמר בדוד מפרי בטנך אשית לכסא לך שפירושו על שמך, ועל פי דרכנו יובנו גם כן הכתובים ההם שנאמרו שם נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך, אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. שיפלא מאד שנראה שעל מה שנשבע שישית מפרי בטנו במלכות לא שם תנאי שישמור בריתו, ואח"כ שם תנאי שאם בניו ישמרו בריתו גם בניהם עדי עד יזכו למלכות שאם כן בניו טובים הימנו שזכות דוד אינו עומד רק לבניו וזכות בניו אם ישמרו בריתו יעמוד לבניהם עדי עד, ועוד יפלא אומרו אשית לכסא לך ולא אמר ישב על כסאך. לכך נראה שיאות לומר על פי דרכנו שהקב"ה אמר לדוד שפרי בטנו ישב לכסא לו, ר"ל שלא יקרא שלמה יושב על כסא עצמו רק על כסא דוד. ואמר עוד שאפילו שיהיה בזרעו צדיק וישר ממנו וישמור בריתו של השי"ת ועדותיו כלם ואם כן תאמר שיתחיל מתנת המלכות מאותו צדיק, שאין הדבר כן אלא אפי' הכי יקרא יושב על כסא דוד, שהלא כאשר נמשך הגלות ונפסק המלכות מישראל ומבית דוד, כשנזכה לביאת משיחנו שנאמר עליו ושפט בצדק דלים וכן נאמר הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא, אם כן ראוי היה שיקרא הכסא על שמו, אפילו כן נשבע לו הקב"ה שלעולם יקרא הכסא על שם דוד אפילו משיחנו, וזה אומרו אם ישמרו בניך בריתי ועדותי אפילו הכי בניהם עדי עד ישבו לכסא לך ואני ה' אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם, וזה לקיום שבועתי שלעולם יקרא המלכות על שמו. כמו כן נשבע לשלשת האבות שלעולם תהיה מתנת א"י על שמם ובשגם יגרום החטא כאשר גרם ויצאו מא"י, כאשר יחזיר שכינתו לציון ונזכה לא"י לא יקרא שפסקה מתנתם ועתה היא מתנה חדשה אלינו, לא כן אבל לעולם מכח מתנתם נשוב אליה ויודע הנסתרות והנגלות ידע בבנינה ובחרבנה ובבנינה ובחרבנה שנית ובבנינה שלישית לעד, לכן הבטיח לשלשת האבות, ולכן נאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי הוא הבית השלישי הנצחי שמטתו שלמה. ועל כן ארז"ל שאברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ויעקב קראו בית, שהבית הראשון והבית השני לא היה בהם דירת קבע כמו שאין בהר ולא בשדה דירה, אבל הבית השלישי הוא אשר ראה יעקב ואמר אין זה כי אם בית אלהים כי יפלא מה זה שאמר אין זה דרך שלילה ולא אמר דרך חיוב זה בית אלהים כמו שאמר וזה שער השמים. אבל יתיישב שהיה אומרו דרך שלילה כלומר אין זה לא הר ולא שדה רק בית דירת קבע. וזהו שאמר ירמיה ציון שדה תחרש על הבית ראשון שנקרא שדה, ועל השני שנקרא הר אמר והר הבית לבמות יער האמנם עם כל זה המתנה היא על שם אברהם שעל כן נאמר ליעקב אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ולא אמר אביך, וזה להודיע שמתנת א"י היא ירושה מאברהם לא מיצחק, באופן שכאשר באו ישראל לארץ בבית ראשון ירשו את אברהם, פסק ירושת אברהם בחרבנו חזרנו וירשנו את יצחק בבית שני הנחרב בעו"ה, אכן עתידים לירש נחלת יעקב הנצחיות כיון ששלשתם זכו ולכך נאמר והאכלתיך נחלת יעקב וגו' אבל עכ"ז שם הר שקראו אברהם יקרא גם הבית השלישי כיון שממנו ירש יעקב. וזהו שנאמר לכו ונעלה בהר ה' בבית אלהי יעקב, שקראו הר וקראו בית, וכן נאמר שם נכון יהיה הר בית ה' שקראו הר וקראו בית כי ההר לעולם נכון הוא, וכן תמצא בסיפור זה שקרא אברהם ג"פ בשם ה', ובשנים הראשונים לא נאמר אל עולם רק בקריאה השלישית לרמוז על הבית השלישי הנצחי כמו שנאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ולכך תמצא ג"כ שהבטיחו הקב"ה ג"פ על הג' בתים, וכן נאמרו לו ג' הבטחות על הארץ ולא נאמר לאחוזת עולם עד השלישי להודיע נצחיות הבית הג'

עוד יתכן לומר במה שנאמר לך אתננה עם מדרשם ז"ל שדרשו במה שנאמר גר ותושב אנכי עמכם אם תרצו הריני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין, שיהיה אומרו קום התהלך בארץ כי לך אתננה ר"ל שילך בארץ ויכריז שעתידה א"י להיות שלו ושלא יירא מהם. והעד הנאמן שכן הותר לו ושכן היה מכריז מה שנאמר בשירה אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען כי באדום ובמואב אמר שאלופיהם ואיליהם יאחזמו רעד ובכנען לא אמר כן רק כל יושבי כנען אבל ודאי שבכנען היה מוכרז מפי אברהם לכל ההמון שעתידה ארץ כנען להיותה לזרעו. ובא האות עוד מה שנאמר ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם, הרי לך שהיה מפורסם לכל הגוים מה שהקב"ה נשבע לתת להם לישראל הארץ ובזה יתכן מה שאמרנו כאן קום התהלך בארץ כי לך אתננה ר"ל שיפרסם שהקב"ה אמר ליתנה לו, וזהו שנאמר תכף שישב באלוני ממרא שבנה מזבח כמי שבונה בשלו, כי מה שבנה קודם זה ב' מזבחות שניהם היו בדרך לא בישוב, שאם בראשון נאמר עד מקום שכם שלא היה בשכם רק בגבול שלו, ובמזבח שני נאמר בין בית אל ובין