עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א קסו

Ma’asei Hashem part 1 166 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

אשר מהם ימשך ישוב בענין זה. ראשונה אומרו שתי פעמים ולא יכלו לשבת יחדיו, וכבר היה מספיק אומרו ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה רכושם רב. שנית מ"ש אברהם ללוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך, שהרי לא נאמר שהיה מריבה ביניהם. ואם היתה הכוונה שתמשך ביניהם מריבה מחמת מריבת הרועים, א"כ לא היה לו להקדים מריבתם למריבת הרועים והיה ראוי לומר אל נא תהי מריבה בין רועי ובין רועיך וביני ובינך

אבל נראה לומר שהיה בין אברהם ובין לוט חלוק בדעותיהם באמונות כמו שרמזו רז"ל לדרוש לגנאי במה שנאמר ויסע לוט מקדם דרשו הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלוהו, וכן אמרו אחרי הפרד לוט כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו. ולפי זה נאמר פעמים שלא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו מפני רכושם, וגם הם בעצמם לא יוכלו לשבת יחדיו מפני חלוק דעותיהם באמונות, ולכך אמר גם כן למה יהיה ריב ביני ובינך שהוא עיקר הריב על הדעות, ובין רועי ובין רועיך כי ריב הרועים נמשך מהריב שלהם. וזהו שהסמיך הפרדת לוט למה שנאמר שחזר למקומו שהיה שם בראשונה, ואמר עד המקום אשר היה שם אהלה שהאהל נאמר על העיון כמו שנאמר יושב אהלים שהכוונה לומר ששב אל דעתו לאמונתו ועמד בנסיון אפילו שבא עליו רעב וקרה לו מה שקרה לו שלוקחה שרה. והעד מה שנאמר ויקרא שם אברם בשם ה' והזכיר שמו של אברם ובאותו מקום בעצמו טרם לכתו למצרים נאמר ויקרא בשם ה' ולא הזכיר שם אברם, הוא הטעם שהיה חלוק בדעותיהם בינו ובין לוט ולכך הזכיר אברם לומר שהקורא היה אברם ולא לוט, אבל בראשונה שהיו שוים בדעותיהם לא הזכיר בקריאה את אברם ולפי שהדברים כן שאברהם עמד בנסיון בענין הרעב ובענין פרעה שקרה לו, לכך נאמר שעם היות שראה הרעב ומה שנעשה לו במצרים עכ"ז הלך למסעיו הראשונים במקום שהיה האהל והמזבח וחזר וקרא בשם ה', אבל לוט לא עמד בנסיון והכחיש ההשגחה ולכן נאמר וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים, שאחר שירד למצרים וראה בשלוותן של רשעים כי מן נהר נילוס משקים כגן הירק ובמקום שהיה אברם היה רעב ראה גם כן סדום ועמורה היותם רשעים וגם הם בשלוה שכלה משקה ולפי דעתו לא יהיו יראים מן הבצורת, הנה נתקנא בעושי עולה והשוה גן עדן למצרים ולסדום, והיה כאלו יאמר שלוט ראה בעיונו ובחר בשלוותן של רשעים בעה"ז תמורת גן עדן בעה"ב. ובזה יתיישב גם כן מה שהזכיר לדמיון סדום כגן ה' ומצרים, שלענין בחירתו במקום ההוא היה מספיק שיאמר שראה היותה כלה משקה ולא היה צריך הכתוב להודיענו שדימה ארץ סדום לג"ע ולארץ מצרים, אבל הודיענו שבחר בשלוותן של רשעים, ולכך הכה הקב"ה את סדום ועמורה והיו גפרית ומלח שרפה כל ארצה שהוא הפך היותה כלה משקה, כי בזה יובן מה שנאמר מהפכת סדום שנהפכה מן הליחות המופלג אל היובש והשרפה, וכן נאמר לשון הפיכה ויהפוך את הערים. ואומרו ואנשי סדום רעים יהיה לפי דרכנו נתינת טעם אל בחירתו מפני שלוותן במקום ההוא, כאלו יאמר שראה היותם חטאים ושהיו בשלוה וכבר ביארנו שאחרי שלוט נפרד מאברהם ומדעותיו הרי לא היה לו עוד חלק באלהי ישראל ולא בארץ הקדושה לכן נאמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה, שאמנם אמר שא נא כאלו יאמר עתה הכל שלך לא קודם לפרידתו של לוט. והנה אמר שיראה מן המקום שהוא שם, ונראים דברים שאין בהם צורך, אבל אמר כן לומר שבאותו מקום עצמו שהיה טרם ירידתו למצרים יראה לו כל הארץ ויתנה לו כיון שנפרד מלוט, מה שלא אמר לו כן כשהיה באותו מקום בראשונה רק לזרעך אתן את הארץ הזאת ולא הראה לו הארץ ולא נתנה כלה לו, וזה אומרו מן המקום אשר אתה שם ועוד יתכן לומר שאומרו מן המקום אשר אתה שם אמר כן לפי שיפלא שאחר שאברהם היה באמצע א"י כיון שנאמר שיראה כל סביביו ונתן לו לכל צד כל מה שאפשר לו לראות אם כן משה שהיה חוץ לא"י היאך אמר לו שיראה כל הארץ שהרי היה צריך לראות כפל ממה שראה אברהם, לכן אמר הכתוב שלאברהם אמר שיראה מן המקום אשר הוא שם שלא יצטרך לעלות במקום גבוה, אבל למשה אמר עלה ראש הפסגה כדי שיראה מצד אל צד ולא נצטרך לומר שהיה שם נס בענין הראיה שנעשה, נס לאברהם יתר ממה שנעשה למשה או יתר למשה ממה שנעשה לאברהם ולכך נאמר מן המקום אשר אתה שם

ובמה שנאמר לך אתננה ולזרעך פי' הרמב"ן וז"ל,, וע"ד הפשט יתכן שהיה מושל עליהם ונשיא אלהים בתוכם בכל מקום שילך בארץ ההיא, עכ"ל ויש לטעון שגם ליצחק נאמר כך וגם ליעקב נאמר כן לך ולזרעך ולא סופר שהיה נשיא אלהים בתוכה רק גר בארץ, וגם לאברהם בעצמו אמר ברכה זו ואחר כן הלך לפלשתים ולוקחה שרה, ויצחק גרשוהו מגרר וסתמו הבורות, אבל אפשר שאמר כן, לפי שבתחלת ההשקפה אינה נראית ברכה לו כלל שאומרו לזרעך אתן שפירושו לישראל, גם כן הם זרע תרח, ומה ברכה תהיה זאת יותר לאברהם ממה שהיא לתרח או לפלג או לשלח ועבר שכמו שישראל הם זרע אברהם גם כן הם זרע תרח ולהיתר הספק הזה אמר הקב"ה לו לך אתננה ולזרעך שאמר כן לשלשת האבות להבטיחם שהם שלשתם יהיו נקראים