מעשי השם חלק א קסא
Ma’asei Hashem part 1 161 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →שטען הוא ז"ל שכבר יצא משם, אין הדברים כן שמעירו עיר שנולד בה שהיא ארם נהרים יצא אבל מארצו לא יצא עדיין, שארץ נאמר על עיירות רבות כמו שנאמר ארץ כוש וכן ארץ כנען ויש בכללה כמה עיירות וחרן ידוע שהוא מארץ ארם, ולכך היטיב ה' לומר לו ולצוותו שיצא מכל ארץ ארם שכל ארץ ארם נקראת ארצו וכלה תחת ממשלת כשדים. ומה שאמר ממולדתך ומבית אביך ר"ל שיפרד ממשפחתו שלא יקח משפחתו עמו כמו שהיה כשבאו עד חרן, ואין פירוש מולדתך מקום שנולד. ובא האות והמופת שכן הוא שהרי אברהם אמר לאליעזר אל ארצי ואל מולדתי תלך, וכשבא אליעזר לספר ללבן ולנחור דברי אברהם נאמר אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי, הרי לך שמה שאמר לו אברהם אל מולדתי פירושו אל משפחתי וזה לדעתי הזהירו הכתוב ואמר לך לך ר"ל לעצמך לבדך מארצך שהוא ארם שלא יעמוד עוד בחרן ושלא יעשה כמו שעשו כשיצאו מארם נהרים שיצאו כל בית תרח יחד רק שהוא לבדו יצא, ורצה כן הש"י כדי שלא יהיה למשפחתו כלל חלק בארץ. ובזה יתיישב ההכפל שקודם נאמר וילך אתו לוט ואח"כ נאמר שנית ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט, כי מה שנאמר וילך אתו לוט הוא כאלו יאמר שהוא לא לקח אותו עמו ולא פיתה אותו כי היתה כוונתו שלא ילך אחד ממשפחתו עמו כאשר צוה אותו הש"י, אבל כאשר לוט מעצמו בחר ללכת עמו לא היה יכול לעכב עליו מלבוא תחת כנפי השכינה ולכך נאמר שלקח אותו עמו ועוד תתבונן ותמצא שבפעם הראשונה אמר הקב"ה לאברם לזרעך אתן את הארץ הזאת ולא אמר את כל הארץ, אבל אח"כ נאמר וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה, שודאי יש לשאול מה הוצרך לומר שזאת המראה היתה אחרי הפרד לוט ומה נמשך מזה אם היתה קודם הפרדו או אחר הפרדו מלוט. אבל נראה הטעם כאלו אמר שכשלוט היה הולך עמו אם לא היה נפרד ממנו היה לו חלק בארץ, ולכך בפעם הראשונה אמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, ולא אמר כל הארץ שלא בשרו על כל הארץ בכללותה עד שנפרד לוט מעמו והלך לו לסדום א"כ יובן ודאי שאומרו לך ממולדתך ומבית אביך אזהרה היתה שלא יקח ממשפחתו מבני נחור אשר בארם נהרים ולא את לוט בן הרן שהם בית אביו כי ארם נהרים שנקרא עיר נחור על נחור אבי תרח אמר כן [שכל] המשפחה היו שם. ובדרכנו זה נתיישבו כל המקראות וכל מדרשיהם ז"ל לא יזוזו, וגם מה שאמרו שניצל מכבשן האש, יצא להם לרז"ל לדרוש כן ממה שנאמר אור כשדים ולא אמר גבול כשדים, שבהיות משפטם שכל הזז מאמונתם ישרף היה נקרא גבול המשפט ההוא אור. ובזה יתיישב גם כן שתרח לא יצא מגבול וממשלת כשדים שחרן ג"כ גבול כשדים הוא, אבל חשב לצאת ובא עד חרן ונשאר שם. וזהו אומרו ויצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען, שהכוונה היתה לצאת מאור כשדים ר"ל מגבול כשדים מכל וכל ולא יצאו כי נתעכבו בחרן. ובזה יצדק אומרו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים דהיינו מחרן שהוא ג"כ גבול כשדים, והעד מה שנאמר ויבאו עד חרן, ולא אמר ויבאו בחרן, כי מלת עד תורה על שלא נגמרה מחשבתם והיה כן כי גם חרן גבול כשדים הוא ובזה הותרו הספקות כלם
אבל עוד יתכן לומר נכון מזה עם מה שאמרו רז"ל שהרן כשדים שרפוהו והוא כי לדעתי אין כאן מקום שנקרא שמו אור כשדים כלל, רק פירושו אש כשדים כמו שנאמר ביחזקאל שלישית באור תבעיר, וכן בישעיה אור לו בציון ותנור לו בירושלים שנאמר אור על האש. והרן מת באדם נהרים שהיא עיר מולדתו בשרפה, ומה שנאמר באור כשדים הבי"ת אינה הוראת מקום רק הוראת המיתה שאמר שלא היתה מיתתו מיתה טבעית רק באש של כשדים מת, כמו ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב שהוא להורות שמת בחרב, וכן הרגת בחרב בני עמון. ומה שנאמר ויצאו אתם מאור כשדים ג"כ אינו הוראת שם המקום שיצאו אבל כאלו יאמר שיצאו מפני אש הכשדים, ותהיה המ"ם כאן כמו מרוב כל שפירושו מפני רוב כל וכן מחטאת נביאיה. ואומרו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים כפשוטו ממש מכבשן האש, ולא נצטרך לומר כמו באורים כבדו ולא מאורת צפעוני. ובזה יתכן שנתבאר בכתוב כוונת רז"ל שאמרו שהרן נשרף, וזכינו שהנס שנעשה לאברהם בכבשן האש נאמר בפירוש אשר הוצאתיך ממש מאש של כשדים
ובמה שנאמר אל הארץ אשר אראך, פירש"י ע"פ מדרשם כדי לחבבה בעיניו, והרמב"ן כתב שכאשר אמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת אז נתקיים אל הארץ אשר אראך, ולפי פירושו זה יתחייב לומר גם הוא שכדי לחבבה עליו לא גילה אותה לו וזהו כפי המדרש אגדה שהביא רש"י ז"ל, אבל לפי הפשט יפלא מה הוא רוצה לחבבה עוד והוא אומר לו שכאן אי אתה זוכה לבנים ושלהנאתו ולטובתו הולך. עוד כתב שאחז צדיק דרכו דרך ארץ כנען כי כן היה בדעתו ובדעת אביו ולבסוף הסכים לומר שאברהם כבר ידע כי כנען היה נחלת ה' ולכן שם פניו אל ארץ כנען עכ"ל. ולדעתנו לא נצטרך לכל זה, כי אחר שכבר יצא מארם נהרים ללכת לארץ כנען והקב"ה אמר לו בחרן לך לך שפירשנו היות הכוונה לומר שילך לבדו, א"כ לא הוצרך לומר לו [אנה] ילך שכבר היה על הדרך ללכת, אבל אומרו לו אל הארץ אשר אראך הוא כפשוטו ממש שילך אל כל הארצות שיראה לו כמו שנאמר שא עיניך וראה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו' ששם