מעשי השם חלק א טז

פרק א

בראשית ברא אלהים וגו'. כבר ידוע מה שאחז"ל שכשהעתיקו התורה לתלמי המלך העתיקו אלהים ברא בראשית. ור' יצחק בעל העקידה ז"ל כתב טעם אל מה שלא כתבה התורה כן, והשיב לפי שלא נדע מציאותו רק מתוך פעולותיו, ועל זאת כתב שחכמי האומות לו חכמו ישכילו זאת לא היה צריך להפך הדברים ובאמת גם חכמי האומות המודים מציאותו ית' יודעים שאין ידיעתנו מציאותו רק מתוך פעולותיו, והיה נקל מאד להבינם זה. ומלבד זה לדעתי תשובת ר"י בעל העקידה בזה אינה נכונה שא"כ היה לו לומר בראשית ברא שמים וארץ אלהים שאז היה מקדים לנו פעולותיו אשר מתוכם נכיר מציאותו שהוא ראשון לכל וברא הכל, אבל מהיותו פועל מבלתי שנדע מה הם פעולותיו לא היינו יודעים מציאותו היות כאן ראשון לכל. אבל אנחנו במה שהתחילה התורה כן בבראשית ולא התחילה באלהים כבר היה מספיק לנו מה שארז"ל כמה טעמים על שרצה ה' שהתורה תתחיל בבי"ת ולא באל"ף כי אם היתה מתחלת אלהים ברא היתה התחלתה באל"ף, וזה א"א להבינו לחכמי האומות וגם לא יקבלוהו, ומפני זה הפכו וכתבו לו אלהים ברא בראשית. אבל גם יהיה טעם נכון לזה מאמרם ז"ל שהביא רש"י ז"ל בתחלה עלה במחשבה לברא במדת הדין שעל כן אמר בראשית ברא וגם זה אי אפשר להבינו לחכמי האומות, ונכון מזה יתכן לומר עוד שאחר שאלהים הוא מדת הדין היאך יקרא בשם אלהים קודם שנברא גשם מורכב, כי אין דין רק במה שהוא גשם מורכב ויש לו בחירה ורצון, וע"כ הקדים להזכיר ענין הבריאה קודם שיזכיר מדת הדין. ועוד תמצא פי"ג טעם אל מה שהתחילה התורה בבי"ת סמך אל מאמרו של ר' אבהו שאמר שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן תראנו משם. עוד ראיתי טרם שהתחיל רש"י ז"ל פירושו על התורה הביא לנתינת טעם על התחלתה במעשה בראשית מאמר ר' יצחק, וזו נסחת המאמר, א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה עממים הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע"כ נסחת מאמרו ז"ל שהביא רש"י ז"ל. ומהרא"ם בפירושו על רש"י טען על ענין מילה וגיד הנשה שהם כתובים קודם החדש הזה לכם, ולפי התרתו ספק זה נראה היות כוונתו לומר שיכתב מילה וגיד הנשה אחר החדש הזה לכם אבל שאר הספורים מבראשית עד החדש הזה לכם שלא יכתבו כלל. ולא ידעתי היאך יתחיל מהחדש הזה ויאמר מצות קרבן פסח שכל ערל לא יאכל בו ועדיין לא נאמרה מצות מילה ועוד לפנים יתבאר שלא יסבול לב המשכיל לומר שר"י היתה כוונתו שאם לא היתה תשובת א"ה שלא היה צריך לכתוב כלל את כל הספורים שמבראשית עד החדש הזה. ומלבד זה יש לשאול שמאחרי שיש כמה מצות שרצה הש"י שיהיו טעמם בצדם ומצות גיד הנשה היא אחת מהם שנאמר בה שלסבת הענין שקרה ליעקב אין לאכלו כמ"ש על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, אם כן יתחייב שכאשר תרצה התורה לכתוב מצות גיד הנשה אחר החדש הזה לכם יחוייב שתכתוב בצדה שיעקב ועשו היו אחים ושנולדו תאומים ושעשו היה יצא ראשונה ושיעקב קנה את הבכורה ושאח"כ יספר ענין הברכה שלקח ברכתו מעשו ושעל אודות הברכה והבכורה שטם עשו ליעקב עד שרצה להרוג את יעקב ושברח אל לבן ושאח"כ שב ועבר מעבר יבק עד שבא מלאכו של עשו ונתאבק עמו ונגע בכף יריכו והיה זה אז טעם לאסור גיד הנשה. ועוד יפלא אם כוונת ר"י היתה לומר שכל מעשה בראשית יכתב אחר החדש הזה לכם מי יתן איפא ונדע אם היה לו לכתוב כל מעשה בראשית בסוף התורה זה אחר זה או שיכתוב אותו מפוזר ומפורד בין שאר דברי התורה והיה לו לר"י להודיענו הסדר אשר לדעתו היה ראוי לכתוב התורה, ועוד שבכל מקום שהיה נכתב מע"ב כבר היה לנו מקום להשיב לאו"ה כל הארץ היא מהקב"ה הוא בראה וכו'. ואם יעלה על דעת לומר שכוונת ר"י היא לומר שכל הספורים שמבראשית עד החדש הזה לא יכתבו כלל, וזה מטעמו של הרמב"ן שכתב שמע"ב סוד עמוק או מטעם אחר זולתו מה שיהיה. זה באמת יפלא מאד שהשלם הזה יאמר שכל הספורים שבאו בתורה מבראשית עד החדש הזה אינם צריכים רק להשיב לאו"ה בהיות שם כמה פינות תוריות מלבד מע"ב צריכות מאד, אם הודעת העונש הכולל שניתן לדור המבול לסבת בחירתם הרעה וכן לדור הפלגה, ואם הודעת המחצב הקדוש אשר ממנו חוצבנו שהוא אברהם ראש המאמינים והנסיונות כולם שנתנסה וענין העקידה ומראה בין הבתרים וכל ההבטחות שהובטחו האבות לנתינת הארץ לזרעם והברכות שברכם ואופן ירידתם למצרים והתשע מכות שהביא הקב"ה על המצריים שקצתם היו הוראה על היכולת וקצתם על ההשגחה כמו שנאמר והפלה ה' בין מקנה וגו' כי כלם נכתבו קודם שנאמר החדש הזה לכם. והנה כל אלו שהם עקרים המחזיקים האמונה איך יתכן שיאמר השלם הזה שענין