מעשי השם חלק א קנט

עם אביו ובא עד חרן, אלא כך אמר לו הקב"ה התרחק עוד מבית אביך. ור"א כתב וכבר אמר השם אל אברם לך לך מארצך כי הדבור הזה היה בעודנו באור כשדים ושם צוהו לעזוב ארצו ומולדתו ובית אביו אשר שם, ואיננו נכון כי אם היה כן היה אברם עיקר הנסיעה מבית אביו במצות האלהים ותרח אביו ברצון נפשו הלך עמו והכתוב אמר ויקח תרח את אברם בנו יורה כי אברם אחרי אביו ובעצתו יצא מאור כשדים ללכת ארצה כנען, ועוד כי הכתוב שאמר ואקח את אביכם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען היה ראוי שיאמר ואקח את אביכם מאור כשדים ואולך אותו בכל ארץ כנען כי משם לוקח ונצטוה כן. עוד טען עליהם כי אברהם בצוותו את אליעזר לקחת אשה לבנו אמר לו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך והוא הלך אל ארם נהרים אל עיר נחור א"כ היא ארצו ומולדתו ושם נאמר אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי כי שם בית אביו ומשפחתו שהיא מולדתו, לא כאשר השתבש ר"א לומר אל ארצי חרן ומולדתי אור כשדים, והנה הוא האומר כאן כי באור כשדים נאמר לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך והנה לו ארצות רבות. אבל העיקר כבר ידעת אותו ממה שכתבנו בסדר שלפני זה כי חרן היא ארצו ושם מולדתו והיא ארץ אבותיו מעולם ושם, נצטוה לעזוב אותם, וכך אמרו בב"ר לך לך אחת מארם נהרים ואחת מארץ נחור. וטעם להזכיר ארצך ומולדתך ובית אביך, כי הוא קשה על האדם לעזוב ארצו אשר הוא יושב בה ושם אוהביו ורעיו, וכ"ש כשהיא ארץ מולדתו ששם נולד, וכ"ש כשיש שם כל בית אביו. ולכך הוצרך לומר לו שיעזב הכל לאהבתו של הקב"ה, עכ"ל הרמב"ן ז"ל. עוד סוף פרשת נח כתב הרמב"ן ז"ל וז"ל, על פני תרח אביו בארץ מולדתו כתב רש"י לפי דברי רז"ל תרח קבל על אברהם בנו לפני נמרוד על שמידת צלמיו והשליכהו לכבשן והרן ישב ואמר אם אברהם נוצח אני שלו ואם נמרוד אני שלו וכשניצול אברהם אמרו לו משל מי אתה אמר להם משל אברהם אני השליכוהו לכבשן ונשרף וזהו אור כשדים, ומנחם פירש אור בקעה וכן באורים כבדו את ה' וכן מאורת צפעוני כל בקע וחור עמוק קרוי אור, והענין שקבלו רבותינו בזה הוא האמת ואני מבאר אותו. א"א לא נולד בארץ כשדים כי אבותיו בני שם היו וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם, והכתוב אמר ויגד לאברהם העברי לא הכשדי, וכתיב בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור, ומלת מעולם תורה כי משם תולדותיו מאז, וכתיב ואקח וגו' את אברהם מעבר הנהר. וראיה לדבר כי נחור בחרן היה, ואם היה מקום תרח אור כשדים בארץ שנער והכתוב סיפר כי בצאתו מאור כשדים לא לקח אתו רק אברם בנו ולוט בן הרן בן בנו ושרי כלתו אם כן היה נחור נשאר בארץ כשדים. אבל באמת ארץ מולדתם ארץ ארם היא בעבר הנהר והיא מנחלת אבותיו מעולם והכתוב אומר בבני שם ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם והוא שם כולל כדכתי' בארצותם לגוייהם וכתיב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם והנה הוא ואבותיו מן הארץ ההיא מעולם, ומצינו בגמרא כי אברהם נחבש בכותא, וזאת העיר אינה בארץ כשדים דכתיב ויבא מלך אשור מבבל ומכותא ומעוה ומחמת וכתיב אנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כותא עשו את נרגל אבל יראה כי הוא עיר בעבר הנהר בארץ ארם נהרים כי חרן שם עיר בארץ ארם נהרים דכתיב וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור שהיא חרן. ועוד חקרנו וידענו ע"פ תלמידים רבים שהיו יושבי הארץ ההיא כי כותא עיר גדולה בין חרן ובין אשור רחוקה ממדינת בבל ובינה ובין חרן כמו ו' ימים אבל היא נכללת בעבר הנהר בעבור היותה בין ארם נהרים ובין נהר פרת גבול א"י ובין חדקל ההולך קדמת אשור. והנה תרח הוליד בניו הגדולים אברם ונחור בעבר הנהר ארץ אבותיו והלך עם אברם בנו אל ארץ כשדים ושם נולד בנו הקטן הרן ונשאר נחור בנו בעבר הנהר בעיר חרן או שנולד בעיר ההיא או שנתישב בה מכותא וזה טעם בארץ מולדתו באור כשדים כי שם מולדתו של הרן לבדו והענין הזה המקובל נמצא גם כן בספר קדמוני הנכרים כמו שכתב הרב במורה הנבוכים כי הזכירו בספר עבודת האכרים המצרים כי אברם אשר נולד בכותא חלק על דעת ההמון שהיו עובדי השמש ונתן המלך אותו בבית הסוהר והיה עמהם בתוכחות ימים רבים שם. אח"כ פחד המלך שישחית עליו ארצו ויתר בני האדם מאמונתם וגרש אותו אל קצה ארץ כנען אחר שלקח כל הונו. והנה על כל פנים במקום ההוא בארץ כשדים נעשה לאברהם אבינו נס נסתר שנתן בלב אותו המלך להצילו ושלא ימיתנו והוציא אותו מבית הסוהר שילך לנפשו, או נס מפורסם שהשליכו לכבשן האש וניצול כדברי רבותינו. ואל יפתה אותך ר"א בקושיותיו שאמר שלא סיפר הכתוב זה הפלא כי עוד אתן לך טעם וראיה בזה ובכיוצא בו אבל הנכרים ההם לא הזכירו זה בספרם לפי שהם חולקים על דעתו והיו חושבים בנסו שהוא מעשה כשפים כענין משה רבינו עם המצרים בתחלת מעשיו ומפני זה לא הזכיר עוד הכתוב הנס הזה כי היה צריך להזכיר דברי החולקים עליו כאשר הזכיר דברי חרטומי מצרים, ולא נתברר דברי אברהם עמהם כאשר נתבררו דברי משה בסוף. וזהו שאמר הכתוב אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה כי מלת הוצאתיך תלמד על נס, כי לא אמר אשר לקחתיך מאור כשדים אבל אמר הוצאתיך שהוציא ממסגר אסיר כמו אשר הוצאתיך מארץ מצרים. ואמר לתת לך את הארץ הזאת