עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א קלה

Ma’asei Hashem part 1 135 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

תמצא שהתורה נקראת מים כמו שדרשו ז"ל הוי כל צמא לכו למים והחכמות האחרות נקראו מים רבים, כי התורה היא יחידה כמו שהארכנו פרק י"ח אם כן כמו כן היא נקראת בת כי אחת היא יונתי תמתי והם נקראים בנות והם עזר קצת אל השגת האלהיות, שכמו שהאדם הנכנס להיכל המלך יכנס קודם לכן לחצר החיצונה כן בחכמות חיצוניות יהיה נעזר לבא אל הפנימית, וכבר אמרו ז"ל לזה התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, ואמרו כן על עוה"ז והעוה"ב אפילו הכי יתכן שגם זה בכלל מאמרם ז"ל שהאדם המתקן עצמו בחיצוניות יכנס אל הפנימיות כמו שעשה אברהם, ועל כן אמר ואת עלית על כלנה שכלם לתכליתה נהיו ואומרו ויראו בני האלהים שקראם כן, הוא כמו בני הנביאים שקראם על שם שהיו מתלמדים בנבואה כמו כן קרא למעיינים באלהיות בני האלהים, וכדומה לזה אמרו בב"ר ויבאו בני האלהים ר' הונא בשם ר' יוסף אומר כדי לעמוד על התקופות ועל המולדות, שגם ר' יוסי פירש מלת בני כן שהם תלמידים, ואמר שאפי' אותם שהיו עסוקים באלהיות הניחום והתחילו לעסוק בטבעיות, ולכן קראם בנות האדם להיות העסק לכלם בגוף האדם, וראו שטובות הנה רוצה לומר שכולם מושגות ע"י מופת. ואמר לפי המשל שלקחו מהם לנשים מכל אשר בחרו, שענינו בנמשל שזה בחר ברפואה וזה בפילוסופיא וזה בהנדסא וזה במספר. ויתכן בזה מה שארז"ל שהנפילים יש להם שבע שמות, ענקים, נפילים, רפאים, אימים, גבורים, זמזומים, זוזים, שאין ספק בזה לכל משכיל שרבוי השמות יורה על רבוי תוארי הנקרא בשמות ההם כמו שארז"ל ביתרו יתר וחובב וכו'. ואם כן אלו השבע שמות שנקראו הם נגד שבע חכמות, ושם רפאים יורה על העוסקים ברפואה, וענקים שארז"ל שמעניקים החמה הם העוסקים בתכונה, ונפילים הם הפילוסופים והעד שכן ארז"ל נפילים שנפלו והפילו וכן כל שאר שבעה שמות כל אחד נגזר מן החכמה אשר הוא עוסק בה, ובא האות מה שדרשו ז"ל האדם הגדול בענקים זה אברהם שבארו בזה שלא נאמר ענקים על היותם גבוהי הקומה לבד אבל על גובה חכמתם בגרמים השמימיים שלהיות אברהם גדול בחכמת התכונה כמו שארז"ל שאמר לו הקב"ה צא מאצטגנינות שלך שיובן ודאי היותו עוסק בחכמת התכונה, וכן אמרו רבותינו ז"ל פרק הממונה שאני אברהם שאצטגנינות גדולה היתה בלבו לכך נקרא גדול בענקים על שמעניקים השמש בגרגרותם כלומר בפיהם ובלימודם ולא נאמר באברהם גדול ברפאים או בנפילים אבל בענקים. ונשוב לענין שהתחלנו שכאשר ראה ה' שאפילו אותם שהיו עסוקים באלהיות הניחום והיו עסוקים בטבעיות על כן לא נקראו פה בשאר שבעה שמות רק נפילים שכל התרעומות לא היה רק מהפילוסופים שע"י חקירותם במופת מכחישים חדוש העולם שאין בו מופת עד שלא היו מאמינים שיש דין למעלה, ומפני כן נתגדל החמס כאשר נבאר עוד

והנה אמר עוד שהאדם אחרי היותו בשר ודם לעולם יבחר בטבעיות ולא יעסוק באלהיות שלא ישיג התכלית אשר לו נברא וזה אומרו ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם, שפירושו כפשוטו שרוחי הוא כינוי לאלהיות שהוא רוח הקודש שעליו נאמר ואת רוחי אתן בקרבכם, א"כ זה אומרו לא ידון רוחי באדם לעולם לפי שהוא בשר ודם לא יעיין לעולם ברוחניות, ולכך מצא תקנה זו לקצר ימיו של אדם שלא יאריך ימים רק עד ק"ך שנה אחרי ראותו שבאריכות הימים תהיה השגת הטבעיות וקיצור הימים יעורר האדם לעיין במה שאחר המות כאשר אמרנו

עוד יתכן לומר נכון מזה והוא שהקב"ה אמר שלא יעיין האדם באלהיות אפילו שיחיה בגוף ובשר כל שיתא אלפי וזה אומרו בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה שהכוונה לומר ק' ועשרים שנה משנות היובל שהם שיתא אלפי, ומלת בשגם נמשכת כאלו יאמר בשגם הוא בשר ובשגם יהיו ימיו שיתא אלפי לא יעיין באלהיות

ועוד הפליג לבאר הנמשל מאד ואמר הנפילים היו בארץ, ר"ל שקודם היו הפילוסופים, וגם אחרי כן שבאו העוסקים באלהיות שבו גם הם אל הטבעיות, ויולדו להם ר"ל שהרבו תלמידים והם הגבורים אשר מעולם אנשי השם. ויהיה לך לאות אמת שאומרו כאן גבורים ואנשי השם הכוונה ודאי על החכמים הטבעיים, ממה שסודר במטבע הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו, והשלים הביאור בחכמים שהם כבלי מדע ויהיה המכוון א"כ במה שקראם אנשי השם שהיה להם שם גדול בחכמתם. וזה אומרו עוד וירא ה' כי רבת רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע, שפירושו באמרו רק רע כאלו אמר שאינם עוסקים רק בצרכי הגוף ולא בצרכי הנפש כלל. ויתכן מאד מ"ש כאן רק רע כאלו אמר שהנה האדם אכל מפרי עץ הדעת הטבעיות והוא טוב והוא רע כי הרפואה והתכונה וההנדסא והתשבורת והמוזיקא והפרצוף לא יקראו היותם רע רק הפילוסופיא, והנה לא בחר ממנו רק הרע ובשגם ביארנו הכתובים הללו לענין זה לא יסולק מה שארז"ל שהיו לוקחים הבנות, שאין ספק אחרי היותם עוסקים בטבעיות ומופתיהם והיו מכזיבים כל מה שלא בא עליו מופת באופן שהיתה אמונתם מחייבת להם שאין דין וחשבון, הנה ודאי היו הולכים אחרי שרירות לבם לקחת הבנות ובעולות בעל כפי מה שדרשו ז"ל. אמנם מה שהיה סיפור הענין דרך חידה היה, כי רצה הכתוב להודיענו הסיבה שהביאם לעשות החמס ההוא שהיא היתה העסק בטבעיות