מעשי השם חלק א קלד

המות כדי שישיג האלהיות ויהיה נצחי, ובפרק ט"ז הרחבנו בזה ע"ש, ואחר שאכל עץ הדעת ונתעורר בטבעיות היה מוכרח שע"י הטבעיות ישיג מציאותו יתברך, באופן שלא היה אפשר לו להשיג שלמות באלהיות כי אם ע"י שמירת החכמות הטבעיות, כמו שראינו שאברהם השיג בעיונו בחכמת התכונה כל מה שהשיג כמו שארז"ל ורמזו באמרם מלמה"ד למי שהיה הולך ממקום למקום וראה בירה דולקת, שנתבארה כוונתם שמתוך המאורות ותנועתם השיג אברהם ידיעת בוראו. ובהיות האנשים מעטים לא היה אפשר להם להשיג שום מושכל מן הטבעיות, שבכל שבע חכמות חיצוניות אי אפשר לאדם להוציא אחת (מהם) מן הכח אל הפועל זולתי ע"י הנסיון, שאם ברפואה הוצרך לנסות הצומח הקר בטבעו והחם והלח והיבש והמזגים להכירם ולתקנם ע"י התרופות ולהכיר החולי במראה השתן ובמשוש הדפק שכל זה ודאי לא יגיע רק על ידי נסיון, וכן בהנדסא וכ"ש בתכונה וכן במספר והמוזיק"א ושאר כל החכמות ואחרי שראה השי"ת שהאדם נטה אחרי הגופניות, ברצון ה' ובהשגחתו במין האנושי שישיג במשכלות הטבעיות האריך ימי הדור ההוא למען ימצאו הטבעיו' והמושכלות אשר בהם, שאם היו האנשים רבים היה אפשר שזה היה משכיל בנסיון אחד וזה באחד ומלמדים זה את זה, אמנם בהיותם מועטים הוכרח הענין לחיותם אריכות ימים מופלג כדי שימצאו הנסיונות, ובשגם אמרנו שיתכן להשיג הטבעיות ברבוי האנשים הן יצטרך לזה אלף דורות עד שיקבל זה זה ושיהיה דעתם מסכמת לכך, הסכימה החכמה האלהית ברבוי שנות, הקדמונים כדי שישיגו הטבעיות. ואחרי המבול שכבר היו להם הקדמות רבות בנסיונות, ראתה החכמה האלהית שהיו רודפים עוד אחרי החכמות ההם עד אשר מהם מלאה הארץ חמס כי חשבו העולם קדמון ואין דין ולא היו מעיינים באלהיות ולא חושבים במה שאחר המות ולא היו צריכים עוד לאותו אריכות ימים אלף שנה, וחצה ימיהם בקירוב כדי שיחשבו על מה שיהיה אחר המות, ואחר שעברו כמה דורות והתחילו בדור הפלגה לרדוף עוד אחרי אמונתם ראתה החכמה האלהית שכבר היה מספיק מה שהשיגו מן הטבעיות, וחזר וחצה ימיהם למאתים שנה וזהו שנאמר אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, שאמר אנשי דמים על דור המבול, ואמר אנשי מרמה על דור הפלגה שלא היה להם דמים אבל אדרבה שלום וריעות אבל היה להם מרמה כמו שנאמר ונעשה לנו שם, ויבא במקומו בס"ד. כי בהיות רצון השם יתברך מתחלת הבריאה שהאדם יבא לידי השגת השלמות בעיון באלהיות שלתכלית זה נברא העולם כאשר בארנו בפרקים שקדמו, קצר ימיהם, שע"י היותם יודעים קצר ימיהם שכבר לא היו אז מאריכים ימים כראשונים היה נמשך עיונם במה שאחר המות ולא יהיו כל כך אדוקים בגופניות, ועל דרך זה נאמר והיו ימיו מאה ועשרים שנה שלא הספיק אותו הקצור להמשיכם אל העיון במה שאחר המות כאשר יתבאר. באופן שהכוונה האלהית היתה שהאדם יהיה קיים באיש חטא קצר ימיו בא דור המבול וקצרם עוד בא דור הפלגה וקצרם עוד עד שבא הענין אל היות חיי האדם ק"ך שנה. ואל יפלא בעיניך על אמרנו כן שהשנים היו הולכים ומתקצרים, והנה הגזרה הזאת של ק"ך שנה היתה קודם המבול ואחר המבול חיו ת' שנה וקרוב לזה, כי אתבונן שהקב"ה כשנסתכל בעון דור המבול שלא היו חוששים לעיין במה שאחר המות אמר כמגיד מראשית אחרית שסוף הענין יחוייב לעשות שלא יהיו ימי האדם רק ק"ך שנה, וכן היה שראשונה היו ימיו ת"ת ותת"ק וקרוב לזה אחר נעשו ת' ות"נ והקרוב לזה, אחר נעשו מאתים והקרוב לזה, אחר נמשך להיות כפי מה שהגיד מראשית ק"ך. וכבר סיפר כאן החמס המתחדש מהעסק בטבעיות שהיו מתפלספים וחושבים שהעולם קדמון ואין דין וחשבון, כי זה ידוע שהאומה אשר הוסכם בדעתה שאין דין למעלה יהיה בלתי אפשר להם לעשות דין למטה, כי הלוה יכחיש ועדי שקר יעידו והשבועה תחסר, אם כן במה יעשה האיש באומה ההיא משפט בשגם יהיה השופט צדק, כ"ש שגם השופט אשר יהיה באומה ההיא לא ישפוט בצדק אחר שבמחשבתו אין למעלה דין וחשבון ואיש את רעהו חיים יבלעו כשאר הב"ח. ולפיכך כאשר רצה הכתוב לספר החמס הנמשך מלקיחת הבנות, הנה סיפר הענין בלשון שיובן גם הסבה המסבבת עשיית החמס, וכבר יתבאר היות מלת בנות נאמרה לענין אחר ועם היות שנניח פירוש הדברים כפי פשוטם שלקחו הבנות, עוד יתכן שרמז הכתוב גם כן בנמשל עמוק ממנו ואמר שכאשר החל המין האנושי לרוב הנה נולדו להם החכמות הטבעיות, שכבר עלו בידם עם רוב ההמון האנושי שע"י היותם רבים זה השיג קצת וזה קצת מן הטבעיות עד שעלו החכמות החיצוניות בשלמות בידם, ולכך כלם היו מתעסקים בטבעיות אין דורש אלהים לעיין באלהיות וזה אומרו ויהי כי החל האדם לרוב ובנות יולדו להם שכינה החכמות בשם בנות שכן דרשו ז"ל במה שנאמר רבות בנות על החכמות החיצוניות ואת עלית על כלנה על התורה שהחכמות מכונים בשם בנות והתורה בשם בת, כמו שדרשו ז"ל במדרש וכי ימכור איש את בתו אמר הקב"ה לישראל בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם לאמה שאין אתם מוציאים אותה אלא חבושה בארון לא תצא כצאת העבדים נהגו בה כבוד ששביתם אותה מאצלי שנאמר עלית למרום שבית שבי, עד כאן. וכמו שהתורה דרשו רז"ל שהיא מכונה בשם בת אם כן גם החכמות יקראו בנות, וכן