מעשי השם חלק א קלא

והבטיח את קין שלא יהרג וההורג אותו יוקם שבעתים, שגם הוא אם יהרוג אותם לא יהרג אבל יוקם שבעים ושבעה. שהיה נראה אליו שקין הרג את הבל שלא כדין, אבל הוא אם יהרוג נשיו בדין הורגם אחרי שעוברים גזרתו יתברך שאמר והוא ימשל בך, והיה הק"ו שלו צודק כי אם קין שעשה נגד רצון ה' יוקם שבעתים כ"ש שהוא יוקם כיון שנשיו עושים נגד רצונו וגזרתו של הש"י, ולזה אמר שמען לקולי כלומר לא כאדם ששמע לקול אשתו. וכבר היה מדרשם ז"ל לומר שלמך קבל על נשיו לפני אדם ושאמרו לו קשט עצמך, וכל זה דרשו כן מפני סמיכות אומרו וידע אדם את חוה אשתו סמוך למעשה למך עם נשיו, אמנם לפי הפשט שאמרנו נאמר שלפי זה הסמיך דברי אדם ודירתו בהתמדה עם חוה לומר את כל התלאה שמצאה את למך עם הנשים שהיו מזרע אותה האשה שנבראת מן האדמה, וכמה דירה נאה ומתמדת היתה לאדם עם חוה

וגם אחר שסיפר מחלוקתן של קין והבל באמונה שקין היה מאמין בקדמות חומר ראשון התחיל ג"כ בספור שת ואנוש לומר שאז התחילו בע"א שקודם לכן לא היה חי שחשב ע"א לאלוה רק מחלוקתם היה להם בחומר ראשון ולפי זה נסמך ענין אנוש לענין קין והבל

ונשוב אל מה שאמרנו בפרק שקודם לזה שאומרו שבעתים יוקם קין היה לענין הנמשל, שעם היות היצר הרע עצתו רעה לגוף ולנפש שעכ"ז רבים יכשלו בו ולא יהרגוהו אבל יבחרו בו, שבשבעה דרכים ינצח היצר הרע את האדם אשר כנגדם נקרא בשבעה שמות. ועתה אבאר לך מה הם השבעה דרכים אשר בהם מסית ומדיח, והם ששבעה דברי' יש שממשיכים לבו של אדם לשוב מדרכיו ולהיותו סר מן החטא, שכאשר האדם יבא לידי עבירה המשל באשה ויעיין בפעולתו שאין לו תועלת מתמיד ממנה הנה ימשך הימנה וירדוף אחרי דבר שיהיה מתמיד יותר בתועלת הגוף, ואם יעיין יותר בעומק וימצא שאדרבה ימשך לו מן האשה ההיא נזק לגוף ותשות כח כ"ש שימשך ויסתלק מחמדתה, ואם יש באיש ההוא אמונה בשכר ועונש גם אם לא ימשך מן העבירה ההיא לסבות שהזכרנו הנה ימשך הימנה ליראתו מן העונש ביסורים או באבוד ממון או בנים, ועד כאן לא הגיע האיש הזה רק אל היראה מן הגופניות. אבל אם ישתדל בעיון עמוק מזה הנה כאשר יגיע אליו שענין הגופניות הם כצל עובר גם טובתם גם רעתם כחלום יעוף, הנה אם לא יגיע אליו יראה בנפשיות עד שכל הסבות שאמרנו לא ימנעוהו מלעשות העבירה ההיא כמו שנאמר אכול ושתה כי מחר נמות, עכ"ז בהיותו חכם יהביל יראת אבדת הגופניות ותגיע אליו היות היסוד והעיקר הנפשיות, וכאשר יחקור שמאותה הפעולה באשה ההיא אין לו תועלת לנפשו ימשך הימנה ויהיה השתדלותו בדבר שיהיה תועלת לנפש, ואם יעמיק יותר בעיון וימצא שהפעולה באשה ההיא נזק לנפש כל שכן שיפרד ויברח הימנה, ואם יעמיק יותר וימצא שמן העבירה ההיא ימשך לו אבוד השכר הנצחי על אחת כמה שיברח הימנה. הרי לפנינו ששה עיונים המונעים את האדם מן העבירה, שלשה ליראתו מן הגופניות ושלשה ליראתו מן הנפשיות, ונאמר אותם בקצרה שהם בשלש בחינות, אחת שאין לו תועלת, ושנית שמפסיד תועלת שאם לא היה עוסק בחטא היה עסוק בתועלת אחר, ושלישית נזק שימשך לגוף מן החטא, וג' בחינות אלה בעצמם בנפש הרי ששה עוד יש שביעית והוא שאחרי שיגיע אל הכרת גדולתו יתברך ותדבק נפשו באהבתו לא ימנע מעשות העבירה כדי להרחיק הנזק מעצמו אבל מבלתי שיעיין אם ימשך לו נזק או תועלת לגוף או לנפש הנה יתרחק מן העבירה לאהבתו ית', כמי שמואס ובורח מלעשות דבר נגד רצון אוהבו ואף שאין לו שום נזק ולא הרחקת תועלת מהפעולה ההיא. זו היא השביעית המשובחת מכלם. והנה היצר הרע אם יראה האיש נמנע מן העבירה לאחת מאלה הסבות, כפי הסבה ימצא לו טענה מנגדת לפתוח לו פתח היתר אמנם כאשר ימנע האיש מן העבירה מצד הסבה השביעית אין לו ליצר הרע דרך לפתותו כלל אחרי שאינו חושש לקירוב תועלת ולא להרחקת נזק, אם לא שיפתנו באפיקורסות שכדי שלא תדבק נפשו באהבתו ית' יפתנו להכחיש מציאותו וגדולתו יתברך, אשר אמנם אם זה האיש הגיע לחכמה וע"י כן נתאמת אצלו במופת מציאותו וגדולתו ית' הנה לא יוכל היצר הרע לפתותו, הוא שנאמר ראשית חכמה יראת ה', וזהו שנאמר אברהם אוהבי כי היה אברהם מן המין הזה השביעי נבחן ודאי בענין העקדה כמו שיורחב הביאור שם: פרק כב

במה שנאמר אז הוחל לקרא בשם ה' כתב רש"י ז"ל על פי אגדה שהתחילו לקרא העצבים ובני אדם בשם ה' ולעשותם ע"א, ואמרו כן על פי קבלתם האמתית ויתכן עוד לומר בפשט הכתוב גם הוא כפי קבלתם שאז התחילו בע"א,. אבל יהיה פשט הכתוב באמרו הוחל כמו לא יחל דברו שפירושו לא יבטל, ויהיה פה פירושו אז נתבטל מלקרא בשם ה' שהיו הולכים אחרי ע"א, כי לומר שהוחל לקרא דברים אחרים בשם ה' העיקר חסר. ובמה שנאמר זה ספר תולדות אדם כתב רש"י ז"ל זה ספר תולדות אדם זו היא ספירת תולדות אדם, והרמב"ן ז"ל כתב ליישב ענין אומרו זה ספר וז"ל, זה ספר תולדות אדם הבנים אשר יזכיר בפרשה, ולפי