מעשי השם חלק א קל

לשאול על מה שבקשו ז"ל לדרוש כן והביאו הכתוב לאסמכתא, וראה שבב"ד ר' יהושע בן קרחה אמר כן ולא הביא הכתוב לראיה רק אח"כ אמרו אצל ותוסף הדא מסייע לר' יהושע תוספת לידה ולא תוספת עבור. לכן נראה היות טעמו של ר' יהושע ממה שנאמר אח"כ ויולד כדמותו בצלמו וכן נאמר זה ספר תולדות אדם וא"ר סימון מכאן תולדות עד כאן רוחות וכל ק"ל שנה היה מוליד שידין ולילין, ואם הבל נולד אחרי שנטרד היאך היה בצלמו, לכן בקשו לדרוש שגם הכל נולד קודם שנטרד מג"ע, ור' אליעזר בפרקיו לא בחר בזה וכתב שגם קין לא היה כדמותו רק מכלל שידין. ועתה אומר לך כי זה ספור מעשה קין והבל עם היות שודאי היה אז כן בלי ספק, אף גם זאת הנמשל הנרמז מספור המעשה הזה הוא על השני יצרים שנבראו באדם, שאחד מהם והוא הראשון שנברא עמו מנעוריו מטה אותו אחר החמריות והתאוות הגשמיות להפריחו כמו עשב ולהשמדו עדי עד, ואח"כ מתחדש באדם יצר הטוב כמו שדרשו ז"ל מלך זקן וכסיל על יצה"ר שהוא קודם באדם וילד מסכן וחכם על היצר הטוב, וברוב היצר הרע מנצח את הטוב שזה היה במעשה הזה שקין שקדמה בריאתו נטה אחרי החומר כמו שנאמר וקין היה] עובד אדמה. ורמז עוד באומרו וקין היה עובד לשון עבר כלומר שקודם שהיתה בחירת הבל בטוב היתה בחירת קין ברע, ושקין נצח הבל והרגו, ושהקב"ה רמז שהנוטה לשמוע לעצת היצה"ר לתועלת הגוף יטעה, שגם לגוף אין עצתו טובה כי התאוות הגשמיות והמשגל יכלו את הגוף ויתישו כחו, וזהו שנאמר שקלל את קין מן האדמה שפצתה את פיה כלומר בחמריות נצח יצר הטוב והרגו, והנה תאוות החומר בעצמו יכלה אותו באמרו לא תוסף. תת כחה לך כי התאוה בחומריות עוזרת לכלוי הגוף ומוציאין את האדם מן העולם. ואח"כ רמז אל טענה נפלאת, שאחרי שעצת היצה"ר הוא רע לגוף ולנפש כמו שנאמר הן גרשת אותי מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד אם כן כל מוצאי יהרגני ר"ל בנמשל ששום אדם לא יבחר ביצה"ר ויהיה כאלו לא נברא אחרי היותו רע גם לגוף. והנה אמר התשובה על זה שעכ"ז שהוא רע לגוף ולנפש לא יהרגוהו כל מוצאו, כלומר שעכ"ז הרבה יבחרו בו ולא יהרגוהו ורמז עוד באמרו שבעתים יוקם להורות על שבעה דרכים שיש ליצה"ר להסית את האדם שנגדם ארז"ל שבעה שמות נקראו ליצה"ר, שאין ספק מרבוי השמות שהם יורו על רבוי תוארי פעולותיו ותחבולותיו ועליו נאמר שבע תועבות בלבו. ובזה יתיישב מה שנאמר ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם, שזה יראה חסרון בחק המשפט האלהי לתת יסורים ועונש יתר על מדת החטא. אבל אמר כן שייסר אותם בשבעה מיני יסורים נגד השבע שהוסתו מאת היצה"ר בשבע תחבולותיו, וכן נאמר על זה שבע יפול צדיק וקם ר"ל כי הצדיק ינצל מכל שבע תחבולותיו של יצה"ר. ועוד יורחב הדבור בפרק שאחר זה בס"ד ואין כוונתנו בפרק זה רק לבאר לך שהמעשה הזה שסופר מענין קין והבל, מלבד הנגלה ממנו שהיה כן בפועל עוד נרמז תועלת מופלג מן הנמשל, ממנו. ואל יהיה זר בעיניך לומר שיהיה הנמשל מענין קין היצר הרע שכבר מאמרם ז"ל על דרך זה הוא כי במה שנאמר לפתח חטאת רובץ אמרו שיצה"ר עומד כחטה בפתח הלב:

פרק כא

מדרשיהם ז"ל בסיפור מעשה למך בנשיו רבו, יש שאמרו שלמך הרג את קין ואת תובל קין ויש שאמרו שלא הרגם, ולמדרש הב' פירש"י שלמך עשה ק"ו של שטות. אמנם לכל המדרשים והפירושים הנזכרים לא נודע התועלת הנמשך מן הספור הזה עד שהוקבע כאן בתורתנו וכבר אנחנו הקדמנו לומר שכל מעשה שהיה שסופר בתורתנו סופר כפי מה שהיה בפועל לתועלת מה נמשך מפשט הספור ומלבד זה יהיה עוד בו תועלת מן הנמשל אל המעשה ההוא, וכבר אמרנו בפרקים הקודמים שברצות ה' לפרסם החסד האלהי המופלג עמנו שאחר שברא את האדם כשאר הבע"ח זכר ונקבה אמר שאינו טוב לאדם אותה האשה שנבראת מן האדמה לפי שלא יהיה לה דבקות עמו לעמוד אצלו לשרתו ואמרנו שעל כן בא בתורתנו ספור נשי למך לפי שקין לקח אותה האשה ושלא היה לה דבקות [עמו] והעד שלא סופר רק הריון אחד שהוליד חנוך כמו שעושים הבע"ח שלא יתמידו בנקבה אחת, וכן סיפר שגם הנשים שנולדו מזרע אותה האשה היו כמוה לא היה להם דבקות כלל עם בעליהן, וסיפר כל הז' דורות לכל אחד הריון אחד לבד וכאשר בא לספור למך שכבר לקח שתי נשים שסיפר עשותו לקוחין כמו שנאמר ויקח לו למך שתי נשים והוסיף בדבקותו עוד עד שסופר היות לאחת שני בנים ולשנית אחד, שעכ"ז לא היה להם דבקות אהבה עמו ולא היו נשמעות אליו כמאמרו יתברך בחוה שגזר לומר והוא ימשל בך. ויהיה א"כ לפי הפשט שלמך כאשר ראה שאותם הנשים לא היו נשמעות אליו לשרתו ולהיותם תחת ממשלתו, הנה להפחידם ולאיים עליהם אמר להם שאיש הרג לפצעו בלתי חרב וחנית וילד לחבורתו ג"כ כמספר רוגזו הגדול וגבורתו המופלגת, והיה כאומר להם שאם לא ישמעו אליו להיותן כפופות תחת ממשלתו שיהרגם גם כן, ובשגם יהרגם לא ימשך אליו נזק שהשי"ת ינקום דמם שהרי קין שהרג את הבל ועם כל זה גזר ה'