עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א קכט

Ma’asei Hashem part 1 129 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

פירש הרמב"ן באמרו ומפניך אסתר לא אוכל להתפלל או להקריב. ולפירושו זה אינו ענין מן הקללה והיה לו לומר זה אחרי כל הקללה הן גרשת אותי מעל פני האדמה והייתי נע ונד בארץ ומפניך אסתר, ועוד יפלא לדעת היכן גירש אותו מעל פני האדמה אבל יתכן שבאומרו ארור אתה מן האדמה שהוא כאלו אמר שיהיה מנודה ומובדל מן האדמה, ואמנם היתה הקללה הזאת שיהיה מכלל השדים כמו שהארכנו בפ' שני תראנו משם, ולפי שארז"ל שיש לשדים שלשה דברים כמלאכים בעלי כנפים ומעופפים כמלאכים ושטים מסוף העולם ועד סופו ואין ידיעתם רק מאחורי הפרגוד, יתכן שאומרו גרשת אותי מעל פני האדמה הוא שיעופף על פני השמים ואומרו נע ונד הוא ששטים מסוף העולם עד סופו, ואומרו ומפניך אסתר שאין ידיעתם רק מאחורי הפרגוד כמו שאמרו בגמרא. וכבר ידעת אתה המשכיל שאין אמונת מציאות השדים מוסכמת, ואשר לא יאמין כלל מציאותם יבאר מאמריהם ז"ל אל כוונה אחרת, ולפי שאין כאן מקומו לבאר כל מאמריהם ז"ל לא אזכיר דעתי באמונה זאת. האמנם כפי פשוטי מאמריהם יתכן כמו שאמרנו וכבר אמרו ז"ל שכל אותן ק"ל שנה היה מוליד אדם שידין ולילין, מסכים אל מה שאמרנו ויודעים העתידות מאחורי הפרגוד שאינם רואים פני שכינה, לכך אמר שלשתם ובפרק שני הארכתי תראנו משם, וידמה ליישב עוד בזה מאמרם ז"ל שאמרו על גדול עוני מנשא, ואזכירך שטען מהר"י אברבנאל על זה ואמר שאדרבה היה חייב יותר שדמו ישפך. והתימה על טענתו זאת כי זה הוא מה שאמר קין שהוא הדין הוא במי ששפך דם שגם דמו ישפך ואתה קללתני וגם דמי ישפך שכל מצאי יהרגני, באופן שילקה בשתים שיהיה נע ונד וגם יהרגוהו. אבל במה שאמרנו שממנו יצאו השדים יובן מה שארז"ל על הכתוב הזה שאמרנו, אתה טוען עליונים ותחתונים ועוני אי אפשר לטעון, שיש לשאל כי אל ענין מה הביאו ז"ל פה העליונים כיון שהוא מן התחתונים אמנם לפי דרכנו יתיישב, שאחר שראה שנגזר עליו לבלתי היותו לא מן העליונים ולא מן התחתונים שהם השדים כמו שארז"ל שיש להם דברים דומים לאנשים ודברים דומים למלאכים לכן אמר כן. ואל יפלא בעיניך אמרי שמקין נהיו השדים, שכבר ארז"ל שנעמה שהיא בת בני בניו היא אשת שמרון אם אשמדאי, ולכך אמר כל מוצאי יהרגני אחר שאהיה משונה בדמות משאר בני אדם, וכשארז"ל שבנו של למך חשב שהוא חיה ולכך הרגו וזה אמר כי יהרגוהו שיחשבו אותו כחיה, ועוד שבאזהרת שפיכת הדם טעמו בצדו כי בצלם אלהים ברא וגו' אם כן זה שאינו באותו צלם יותר דמו, שכמו שהחיה אין נקמה לדמה כך יחשבו שאין נקמה לדמו שלא נאמר רק שופך דם האדם. וכן ידמה לפי פשוטו של מקרא שאמר לו ה' שעם היותו משונה מדמות אדם ושאינו לא מן התחתונים ולא מן העליונים עם כל זה לענין הנקמה יהיה בכלל אדם ויותר הרבה, ועל כן נאמר שבעתים יוקם שהבטיחו שלא יותר דמו, ואמרו שבעתים לפי הפשט הוא דרך ריבוי כמו שבע יפול צדיק וכמוהו רבים, וכאשר עינינו הרואות עד היום שהאיש יברח מן השדים ויירא מהם. ומה שנאמר וישם ה' לקין אות, יתכן שאחרי שנשתנה קין מן הצלם אשר נברא האדם בו נתיירא שהחיות כולם נכנעות אל האדם כמו שנאמר ומוראכם וחתכם ואם כן החיות יהרגוהו כי לא ייראו ממנו ועל כן נאמר וישם ה' לקין אות לבלתי הורגו שכבר ישאר לו פרצוף או ענין אחר כאדם, כמו שארז"ל שיש לשדים דברים כאנשים. ולפי מדרשם ז"ל שלמך הרגו ושבעתים האמור הוא על ז' דורות, אם כן יהיה ענין האות כאלו אמר שלא יפחד מן ההריגה רק אחרי ז' דורות, וזהו הסימן והאות שמסר לו על ענין הזמן אשר יתמיד לא דרך מופת או ראיה רק הוראת זמן ההבטחה וכמוהו הוא לכם אות הנה העלמה הרה וגו' כי בטרם ידע הנער מאוס ברע וגו' שהרי היה האות על הזמן שימשך להם הפחד ומהרי"א טען ה' טענות להוכיח שענין קין והבל למשל היה לא בפועל, וכבר חזר וסתרם. ואתה המשכיל כאשר תעיין בדברי תמצא ביטול כל טענותיו מבלי שנצטרך אל מה שביקש הוא לסתרם, אמנם טענתו החמישית היא מאמרם ז"ל בב"ר שעלו למטה שנים וירדו ז', והכריח שמכאן נראה היות הדברים משל שאם היה על דרך פליאה למה לא ספרה התורה זה, ובסתירתו אמר שהוא דבר אפשרי אינו רחוק מן הטבע שלאדם היה לו כח גדול ורב כיד המלך שבראו, ובאמת אם כן הוא אדרבה יותר היה ראוי לתורה לספר זה את מעשה ה' כי נורא הוא. וכתב גם כן שהלידה לא היה קודם שנטרד. ואני תמה שהרי כל מה שדרשו ז"ל הוא ממה שנאמר והאדם ידע לשעבר וכן ותהר לשעבר וא"כ גם ותלד לשעבר הוא, אבל לדעתי שהידיעה וההריון והלידה היו כלם באותו יום ולא היה פלא כלל, כי גם כל בהמה וחיה עשו כן שבאותו היום שנבראו הולידו כמו שנאמר תוצא הארץ נפש חיה למינה כנראה שכל נפש חיה הוליד למינה באותו צווי, וכן הצמחים כלם באותו יום הזריעו זרע למינם. גם דרשו ז"ל שנולדו תאומות עמהם בשביל שלא הוזכרה אשה לקין, ובפרק שאחר זה נאמר בזה לפי הפשט והקרוב אליו מה שיתכן לומר בו ומה שנאמר ותוסף ללדת שממנו דרשו ז"ל שכיון שלא אמר ההריון שהיו תאומים, דרך דרש הוא שאינו מוכרח מן הכתוב שהרי כן נאמר ג"כ ותוסף עוד ותלד בן ותקרא שמו שלה ולא היו תאומים אבל יש