מעשי השם חלק א יג

המעשים אשר הובאו בתורתנו קצתם בפרט בתועלת הנמשך מהם ומן הנמשל להם. אמנם בכלם בכלל אבאר סידור המקראות ופשוטם והקרוב אליו. וכאשר יהיה מעשה מן המעשים המסופרים אשר יהיה הנמשל ממנו דבר נסתר מן הפשט הן אז למשל נבראו לפי שרוב המעשים כבר אמרנו היותם מורים על דבר עמוק, עד אשר על זה יתכן לומר שהיתה כונת הכתוב במה שנאמר מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך, שיהיה פירושו לדעתי באומרו מה גדלו מעשיך רוצה לומר שכל המעשים שסופרו בתורה הם מורים על עומק מחשבותיו יתברך, וקראם מעשיו של השי"ת להיות שהובאו בתורתו הקדושה, והעד שאומרו מעשיך רוצה לומר על המעשים שסופרו בתורה שכן השלים המאמר על דור המבול ועל דור הפלגה, ואמר כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און, כי על דור המבול אמר יאבדו שנאבדו, ועל דור הפלגה אמר יתפרדו שנתפרדו, והיה כאלו יאמר שסיפור שני מעשים הללו היה ללמדנו שכאשר נראה בפרוח רשעים שהוא להשמדם עדי עד, וגם על זה יתכן לומר שהיתה כונת הכתוב שנא' אחת דבר אלהים שתים זו שמענו כי עז לאלהים, שפירושן של דברים הוא באומרו כן שכל הענינים שהביאו הנביאים וכל החכמים אשר קדמו הנה כל ענין וענין מורה על דרוש אחד לבד כפי מה שיסופר בו אבל המעשיות או הענינים שהובאו בתורה יש בהם הנגלה בכתוב ומלבד הנגלה יש בהם עוד דבר עמוק מן האור הנראה באופן שאחת דבר אלהים ושתים שמענו. ואמר עוד כי אין ענין שמיעתנו והבנתנו במה שלא ידובר אלינו מצד טוב שכלנו ורוחב ידיעתנו ותהיה מצד השומע, כי אין הדברים כן רק מצד רוב שבח כח המדבר וזה אומרו כי עז לאלהים כלומר שהתורות הנמוסיות המסודרות ע"י בשר ודם אין בהם כח לעשות כן לומר ענין אחד ולרמוז על אחר נסתר עמוק ממנו אבל התורה האלהית היא כן לפי שיש עז לאלהים ר"ל שזו היא תורה אלהית, וכבר ידעת שהתורה נקראת עז

ולכך הקדמתי לך המשכיל כל זה לברוח משוט לשון שכאשר תמצאני אומר על מעשה מן המעשים שסופרו בתורה שאמנם היה למשל תחשוב עלי רע ותאמר היות כוונתנו ח"ו לומר שהמעשה ההוא לא היה בפועל אבל סופר למשל לבד, וזה לא יתכן לחשוב ח"ו שדברים שיצאו מפי הקב"ה הוא אומר ומשה כותב שלא היו כן בפועל, כי ודאי בפועל היו אבל למשל גזרה החכמה האלהית שיתחדשו. ועוד אזכירך שנית שכשתמצא בחבורי זה היותי מביא פירוש בכתוב אחד אל תחשוב שכוונתי לסלק ח"ו מדרשיהם של רז"ל, ואפילו תראה שאני טוען על המדרש אין כונתי לסלקו, אבל כונתי להורות לך שלא היתה כונתם ז"ל בדברים ההם שיהיה כן פשט הכתוב, כי לא יתכן לומר בפירוש פשט הכתוב מה שיהיה בו זרות יתור או חסור או חלוף כלל, אבל רבותינו היתה להם קבלה אמתית ואסמכוה אקרא כאשר נמצא כמה פעמים שאמרו כן בגמרא ואין כונתם להוציא מקרא מידי פשוטו, ובכמו זה תמצא שכתב הרמב"ן ז"ל פרשת נח וז"ל ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש כתב רש"י מכאן אתה למד שהיתה משוקעת במים י"א אמה כפי החשבון הכתוב בפירושיו והוא כן בבראשית רבה, אבל כיון שרש"י ז"ל מדקדק במקומות אחרי מדרשי אגדות וטורח לבאר פשוטי המקרא הרשה אותנו לעשות כן כי שבעים פנים לתורה ומדרשים רבים חלוקים בדברי חכמים ואומר אני שאין החשבון הזה שאמרו נאות בלשון הכתוב, עכ"ל. הרי תראה שבחר הוא ז"ל בפשט המתישב בכתוב ואפי' שהוא נגד מדרשיהם, וכן אנחנו לא נסלק המדרש וגם לא נסור מלומר מה שאפשר בישוב הפשט. עוד אזכירך בני שתחיה כי אלו הארבעה מאמרים אשר קראתים, מעשי בראשית, מעשי אבות, מעשי מצרים, מעשי תורה. מצאתי און לי במזמור בספר תהלים קצר הכמות אשר בו מצאתים רמוזים כל הארבעה מעשיות הללו שהם סוגים עליונים כוללים לכל המעשיות שסופרו בתורה, וגם תמצא רמוז במזמור זה שכל המעשים שסופרו בתורה באמת כן היו בפועל ולא סופרו דרך משל לבד, והמזמור הזה הוא בספר תהלים בסי' קי"א, והוא אומרו, הללויה אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם, הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד, זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה', טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו, כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו, סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר וגו'. שבמזמור הזה תמצא שהזכיר דוד ארבעה פעמים ספור מעשה ה' וארבעתם מכונים אל הארבעה מעשיות אשר אמרנו היותם סוגים עליונים כוללים כל המעשיות שבא ספורם בתורה, וגם מכונים על הסדר בעצמו אשר סודרו בתורה. כי על מעשי בראשית שהוא הראשון אמר גדולים מעשי ה' וגו' הוד והדר פעלו. ועל מעשי אבות שהוא השני אמר זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו ועל מעשי מצרים שהוא השלישי אמר כח מעשיו הגיד לעמו. ועל מעשי תורה שהוא הרביעי אמר מעשי ידיו אמת ומשפט. וטרם נבא אל ביאור המזמור נתעורר ספק אחד בראשו באומרו בסוד ישרים ועדה כי לא נתבאר מה הוא הסוד הזה, ועוד אם הוא סוד לא יתכן לומר שיהיה סוד ושיהיה אמור בעדה שאם הוא אמור בעדה איננו סוד ורז"ל אמרו מלתא דמתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא, אבל לכך נראה שדוד ע"ה רצה לכלול כל התורה בכללה דרך רמז במזמור הזה ולתת הודאה לשי"ת על נתינתה אלינו ולכך עשאו מסודר על פי אלפ"א בית"א, ולא נעלם ממך שכל מזמור שסידר דוד ע"ה ע"פ האלפ"א בית"א היה זה לחשיבות מעלת הדרוש אשר במזמור ההוא. ולהיות כמו שארז"ל פרק אין