מעשי השם חלק א יב
Ma’asei Hashem part 1 12 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →הנביאים ורז"ל, כי המעשיות שהובאו בתורה למשל הנה כלם היו כן כמו שסופרו בפועל בלתי תוספת וגרעון כלל, אמנם המעשיות שהובאו למשל בדברי הנביאים ובדברי רז"ל רובם לא היו כן בפועל אבל בדויים ומונחים למשל לבד, ולהיות שאיוב למשל נברא כאשר יתבאר בס"ד במאמרנו זה שהיה בפועל אבל למשל נברא לכך יחסוהו למשה ואמרו ז"ל שספר איוב משה כתבו, לפי שכל מה שהביא משה למשל כן היה בפועל, ובחלק רביעי ממאמרנו זה יתבאר שאיוב היה בפועל והיה למשל עם מה שנא' בנבואת ישעיה פרשת הנה ישכיל עבדי, ושם יתבאר גם כן שזה היה התרעומות של איוב שהכיר בעצמו שנברא למשל באומרו בפירוש והציגני למשול עמים
ואני הצעיר כאשר ראיתי המעשיות שסופרו בתורתנו והתועלות המופלגות הנמשכות מהם נתתי אל לבי כל ימי חלדי להבין מהם מה שבחקי, ובכן יגעתי בהתאסף אלי כל מפרשי התורה והמדרשים ובחרתי מכל אשר היה לפני מה שהוא פשט הכתוב והקרוב אליו, וכבר אחשוב היות ידוע לך המשכיל מה שארז"ל כי כל אשר נאמר על תורתנו התמימה ומה שעתיד להאמר עד סוף העולם הכל גלוי היה לפניו יתברך בנתינתו התורה וכתב פשוטן של דברים, א"כ כל הדעות שאין בהם מכשול והם נכונות למוצאי דעת ותועלת נמשך מהם כלם רמז הוא ית' עליהם בתורה אם בתוספת ענין או בתוספת תיבה או אות או חסירה או באותיות קטנות בקרי וכתיב או בנקודה או בטעם או בראשי תיבות או בסופם או בגימטריא או באלפ"א ביתו"ת המקובלות, באופן שכל דבר המועיל להשגת הנפש אשר אפשר לחשוב כלם נרמזו בתורה, ולפי זה מאשר תמצאני מביא דברי המפרשים והמדרשים מחולקים בדעותם אלו ואלו דברי אלהים חיים, ואפילו שתמצאני בוחר באחת מהן אין הכוונה לומר שהדעות האחרות בטלות, אבל הכוונה לומר שאינם בפשט הכתוב אבל הם בכלל הרמז, ואותה הדעת אשר בחרתי היא הנכונה בפשט הכתוב, זולתי בקצת ענינים אשר מצאתי בקצת מפרשים חדשים מקרוב באו והמה בעיני דעות בלתי נכונות ליחס אותם אל תורתנו הנה אז לא אביט אל צור חוצבו, ואם גדלו בשמות עלי אדמה אימתם אל תבעתני כי זה יקרה לשתי סבות, ראשונה כי מאשר ארכו הימים והורקנו מכלים אל כלים גולים וגדולים חקרי לב אשר נדבה רוחם להועילנו בגילוי הנסתרות וביאור הנעלמות אשר בתורתנו העלו דבריהם וחבוריהם על ספר, הן באו ספריהם וחבוריהם בידי זולתם חכמים בעיניהם והוסיפו מדילהו וכתבו דעותם סביבות המחברת התיכונה ולא בשם עצמם, ואותם הדעות היו כפי מה שהגיע אליהם במחשבתם היות כן כוונת המחבר, וכן כאשר נמשך הזמן ובא החבור ההוא ביד מי אשר נכספה נפשו גם כן להעתיקו יחשוב גם הוא למשפט היות כלם דברי המחבר ההוא. והן לסבה שנית שנמצאו אנשים בוחרים במה שהגיע שכלם ובראותם שאין דבריהם מקובלים יעשו מלאכתם רמיה ויכתבו על ספר בשם אחד מן הגדולים מה שלא עלה מעולם על מחשבתו, ולסבות הללו חלקי אמרה נפשי לבלתי השגיח רק על הדברים מה שהם לא על אומרם יהיה האומר מי שהיה הטוב נקבל והרע לא נקבל, ועוד כי בשגם יגדל האיש מאד לא יאות שיהיה הוא תפארת לדבריו רק הדברים צריכים שיהיו תפארת לו, אמנם כי כן כאשר במאזנים ישאו יחד דעתו וסותר לה ואין למו מכשול הנה יהיה שם המחבר ההוא לתפארת לדברים ההם לנטות אחריו, ומי לנו גדול ממשה ואהרן הזכירו לומר הייטב בעיני ה' וגו' ואכלנו חטאת היום, עאכ"ו המפרשים אשר באחרונה יסעו, וכבר ידעתי ולא נעלם ממני כי גם אני לא אנצל אבל ההשתדלות לא יבצר ואין עלינו המלאכה לגמור וכל אחד בודק עד מקום שידו מגעת
עוד ראה זה מצאתי בקצת מפרשים אשר יעירו ויעוררו מן הספקות והשאלות נאותות להתעורר וכאשר בקשתי את שאהבה נפשי לבא אל שערי תשובתם ננעלו בפני ובריחי ברזל על כפות המנעול סגור יהיה לא יפתח, אכן אמרתי מי יתן איפא ולא ראיתי הספק אשר נתעורר בו כי טוב לי אז מעתה כי בידיעתי הספק הוספתי מכאוב על מכאובי, וכאלה רבות העירוני רעיוני לחבר לעצמי ולבני הר"ר אליה יצ"ו, את אשר אבחר בקירוב הפשט לא ארחיק נדוד בכל האפשר וקראתיו בשם חבורי זה, מעשי ה'. וחלקתיו עד אשר משם יפרד והיה לארבעה חלקים קראתים מאמרים, להיות כל המעשים שסופרו בתורה נכללים תחת ארבעה סוגים. המאמר הראשון הוא מעשי בראשית יכלול בו כל המעשים שהיו מהיות העולם תהו בעת הבריאה ועד שהתחילו ספורו של אברהם שהאיר העולם כולו בדעותיו המאמר השני הוא נקרא מעשי אבות והוא מתחלת ספור נבואת אברהם ועד פטירת יעקב שנסתמו עיניהם של ישראל. המאמר השלישי קראתיו מעשי מצרים מתחיל מאחרי פטירת יעקב ועד סוף השירה, ובסוף מאמר זה פירשתי ההגדה עם ההלל כפי מה שסודרה לאומרה בלילי פסח שהוא מענינו של מאמר זה כי שם נאספו רוב הפסוקים שנאמרו ביציאת מצרים. המאמר הרביעי קראתיו מעשי תורה אכלול בו כל סיפורי המעשים שסופרו מתחלת מתן תורה עד סיפור פטירת משה ואחלק המאמרים הללו לפרקים, ולא יהיו הפרקים כפי הפסק הענינים והפרדם זה מזה, אבל יהיו מסודרים לפעמים כפי הצורך בהתר הספקות גם כדי להיות בו סדר אשר כל הבא אל האהל ימצא מבוקשו באחד מפרקיו לא זולת זה. ולא סדרתי חבורי זה על סדר הפרשיות, לפי שיש כמה פרשיות שלא בא בהם סיפור מעשה רק משפטים ודינים ואסורי מאכלות ותורת כהנים שכלם נדרשו בהש"ס על פי י"ג מדות, ואנחנו אין כונתנו רק על ספורי המעשיות, ויהיה השתדלותנו לבאר כל ספורי