מעשי השם חלק א קכח

וזהו החטא המופלג שחטא עד שאל מנחתו לא שעה, ולכך נאמר ואל קין ואל מנחתו לא שעה שנראה שהיה לו כוונה זרה בענין המנחה, דאל"כ היה מספיק אומרו שאל מנחתו לא שעה ומה לו לומר אל קין, אבל הורה בזה שהיה החסרון בקין בעצמו ובמנחתו שהיתה המנחה הוראה על אמונתו הרעה, וכן נאמר וישע ה' אל הבל מפני אמונתו הטובה, ואל מנחתו שהיתה הוראה על האמונה המשובחת ההיא, ועל החטא הזה גילה לו שיצרו הרע הביאו לידי כך וכבר יפלא במעשה הזה שכיון שהקב"ה לא שעה אל מנחתו מה עשה לו קין עד שהרגו, וזר הוא לומר שמחמת קנאתו שאל מנחתו שעה שבשביל זה יהרגנו כי מה עשה הוא, ועוד על שנאמר ויאמר קין אל הבל אחיו נחלקו כל המפרשים, שרש"י פירש נכנס עמו בדברי ריב להתעולל עליו להרגו, והראב"ע פירש שאמר לו כל התוכחות שהוכיחו ה', והרמב"ן פירש שהוא דבק עם ויהי בהיותם בשדה כי אמר לו נצא השדה והרג אותו שם בסתר ע"כ. ולדעתי היה הענין כמו שאמרנו שאלו השני אחים היו חלוקים באמונתם שהבל היה מאמין שהקב"ה ברא את העולם יש מאין והיה מהביל עוה"ז ולכך הביא מבכורות צאנו הוראה על היותו ראשון, והיה מחלוקתם על ענין האדמה שקין היה טוען שאין להבל חלק באדמה ובעבודת השדה וזה לפי שהוא קנה הארץ ונעשה שותף להקב"ה, שהקב"ה הוציא יש מיש ושגם הוא דוגמא מוציא מן הארץ יש מיש, והוא החזיק בכל האדמה. וראה שמה שאמרה חוה קניתי, איש את ה' יראה מותר מאחרי שהיה סופו להכרית שנענש מה התועלת שתספר התורה שחוה אמרה כן, אבל יתכן שאמרה שעשתה איש עם הקב"ה כלומר להוציא לחם מן הארץ, ומפני זה על שם שעתיד קין לחשוב שהוא קנה הארץ נתנבאה וקראה אותו קין, וזה היה טוען קין שהוא הבכור שזכה באדמה ושאין להבל לחלוק עמו עד שהבל היה רועה צאן ולא היה רשאי לעבוד אדמה. ובהיות המחלוקת הזה ביניהם, הסכימו להביא המנחה ההיא שיתברר איזו אמונה היא אמתית, ואם ברא יש מאין אפילו שקין הקדים לעבוד האדמה לא נעשה שותף להקב"ה והארץ של הקב"ה היא, כמו בעל השדה שיש לו אריסים רבים ואין לאריס לומר שזכה הוא ובניו אחריו ושהשדה הוא שלו. והנה כאשר הביאו המנחה לא הביא קין כאריס שמביא לבעל השדה הבכורים אבל הביא מן הפירות כמביא לשותפו וחשב שהש"י יודה שהוא שותף כיון שברא יש מיש, ועל כן לא שעה לא אל קין ולא אל מנחתו, אבל הבל הביא מבכורות צאנו כרועה המביא לבעל הצאן וכמודה על אמונתו שהקב"ה ראשון ולכן שעה, וכאשר נתבאר שהש"י הוא בעל השדה ושברא יש מאין נתבאר גם כן שיש להבל חלק בעבודת האדמה. ובזה יתיישב מאד מה שנבוכו כל המפרשים על מה שנאמר ויאמר קין אל הבל אחיו, וגם יתיישב בטעם נכון למה הרגו, שאחר שיצא קין חייב בדינו ושהבל יהיה לו חלק בשדות ויהיה שותף כי אחים שותפים הם, על כן חרה לו לקין ונפלו פניו, שהאמנם חרה לו על ההפסד שהיה גם להבל חלק באדמה ונפלו פניו על המנחה שלא שעה, ועם כל זה קבל את הדין וקרא את הבל אח כלומר עתה אתה אחי ושותפי, וזהו שנאמר ויאמר קין אל הבל אחיו ר"ל כשהיה מדבר עמו היה קורא אותו אחיו והיה אומר לו אחי כנותן אות שקבל הדין ואות של אהבה כמו שעשה יואב לעמשא כשרצה להרגו שאמר לו השלום אתה אחי, כי זהו שנאמר על יואב וישם דמי מלחמה בשלום כלומר עשה מלחמה והרגו בהוראת אות של שלום וכמו כן אמר קין להבל אחי, והנה קודם המנחה לא היה רשאי הבל ללכת בשדה שלא היה לו חלק בו, אבל אחר שקראו אח ונעשה שותף הלך לשדה ושם הרגו לא לקנאת המנחה אבל לירש הארץ, וראה שמפני הירושה הרגו מסכים למה שארז"ל אמר רבי לוי אוי להם לרשעים שכל אחד ואחד אמר עצתי יפה מעצתך, עשו אמר שוטה היה קין שהרג את הבל בחיי אביו לא היה יודע שאביו פרה ורבה, ע"כ. כנראה ברור היות כוונת רבי לוי לומר שהרגו כדי לירש הארץ ועל כן מדה נגד מדה נתגרש מן הארץ, כי הוא היה רוצה שהוא וזרעו יירשו ארץ והבל וזרעו לא יהיה להם חלק באדמה ועוד הרגו שאין שנאה כשנאת האמונה, ולכך הביא כל אחד מהם מנחה כפי אמונתו, והוא אשר הוכיח ה' את קין על אמונתו ובזה יאות שמה שנאמר ויאמר קין אל הבל אחיו כאלו יאמר שאמר לו אח בפה אבל לא בלב, ועל כן אמר לו הקב"ה אי הבל אחיך, שהיה ג"כ מספיק אומרו אי הבל אבל אמר לו אי הבל אחיך כלומר שקראת אותו אח, וגם הוא השיב לו השומר אחי אנכי ולא אמר השומר הבל אנכי כאלו אמר וכי בשביל שקראתיו אחי ועשיתי שלום ואהבה עמו לכן נעשיתי שומר לו, וכן חזר לומר לו ה' קול דמי אחיך צועקים כלומר שרמית אותו בקראך אותו אחי. ובמה שנאמר קול דמי אחיך פרש"י וז"ל דמי אחיך צועקים אלי דמו ודם זרעיותיו, ובאמת התימה על הדברים הללו שהרי נאמר גם כן בלשון רבים ראיתי דמי נבות ודמי בניו, וכן נאמר חתן דמים אתה לי. אבל נראה שרש"י ז"ל תיקן זה, וראה שעל כן המשיך לשונו עד צועקים וכתב דמי אחיך צועקים כאלו אמר שאין התימה על אומרו דמי לשון רבים אבל אומרו צועקים נראה היות ההרוגים רבים, ועל זה אמר זרעיותיו כי מנהג הכתוב הוא להזכיר הדם דמים לשון רבים כמו שאמרנו

ונשוב לענין קין שאמנם בא עליו העונש כמו שנאמר ארור אתה מן האדמה, וכבר