מעשי השם חלק א קכז

ג"כ אל עפר האדמה ולא יהיה ספור שבח, מה שאין כן האדם השלם אשר בעדו נברא הכל שיאמר לשבח לשי"ת שיצרו מן דבר פחות שהוא מעפר האדמה, כי כן יאמר על הדבר הפחות, וכן דרך פחיתות מופלג אמר אברהם ואנכי עפר, ויצר ממנו בריה שאפשר לה להשיג אותו השלמות. ולזה גם אחר שנחקקה צורתו במרכבה קראו אדם כמו שנאמר כמראה אדם לתת שבח למי שבראו מן האדמה, ובכל עוד היותו בעולם המעשה נקרא איש לומר כי איננו שלם בעולם המעשה. ולענין מה שטענו קצת מפרשים למה נתנה חוה טעם אל שם קין ואל שם שת ולא אל שם של הבל, אמת הטענה היא של הבל, שמה שנתנה טעם לקין הוא זכר להיותו האיש הראשון, ושת לזכר שנהרג הבל כמו שאמרה שת לי זרע וגו' וכבר פירשנו קצת טעם לפנים שנתנבאה לקוראו הבל שהיה מהביל העולם, וקין שחשב שהוא קנה כל העולם לעצמו והיה עושה עולם הזה עיקר

ויהי הבל רועה צאן. פירש"י לפי שנתקללה האדמה פירש מעבודתה, והרא"ם כתב דאל"כ למה הניח עבודת האדמה, ושם האריך על זה ובאמת אין דרכו של רש"י רק לפרש הכתוב לא לתת טעם למה הניח עבודתה. לכן נראה שיש לטעון על אומרו ויהי הבל רועה צאן קודם שנאמר וקין עובד אדמה, ואין זה הסדר הנכון כיון שקין הוא הגדול. וכדי ליישב זה כתב רש"י ז"ל שהכתוב למדנו שגם הבל היה עובד אדמה ופירש הימנה, ולכן נאמר וקין היה עובד אדמה כלומר שקין נשאר בעבודתו כמו שהיה, ושלפי זה הקדים הבל מפני ששינה ממה שהיה עובד קודם לכן וקין לא שינה, ולזה יצטרך נתינת טעם על מה שהניח ששינה הבל עבודתו ואמר היות הטעם שהאדמה נתקללה. עוד יראה לתת טעם נכון ולומר שהבל היה מהביל עוה"ז וע"כ היה רועה צאן יושב אהלים אהל עראי, וקין היה עושה עוה"ז עיקר לכן היה עובד אדמה וכבר תמצא מזה ח"ב פרק כ"ז. עוד הביא רש"י מה שארז"ל בענין המנחה של קין שהיה זרע פשתן. והרא"ם הביא בשם זולתו שמנחה היא קרבן וקו"ף רי"ש בי"ת נו"ן סופי תיבות פשתן, ואין זה קומץ משביע ולא ראשם של תיבות ולא סופם ענין לענין הפשט, ולדעתי דרשו ז"ל שהוא זרע פשתן לפי שהוא קודם לכל הזרעים שקודם שיזרעו שעורה וחטה יזרעו פשתן, ובא האות מה שנאמר כי השעורה אביב והפשתה גבעול והחטה והכוסמת לא נוכו כי אפילות הנה. וא"א לומר שהיה פרי העץ ואמר פרי האדמה דרך כלל, שהרי נאמר עובד אדמה א"כ היה דבר שצריך עבודת האדמה בחרישה. ועוד יתכן שארז"ל שהיה זרע פשתן, לפי שנאמר מפרי האדמה שנראה שהביא דבר שנקרא פרי עץ ונקרא פרי אדמה ואיזהו זה פשתן שנקרא עץ כמו שנראה ממה שנאמר בפשתי העץ וראו על ככה שכיון שבבריאה לא נקרא פרי רק פרי העץ, ואמרו פרי האדמה נראה היותו צומח ע"י עבודת האדמה, לצאת ידי כלן אמרו זרע פשתן היה שנקרא ג"כ עץ:

ובמה שנאמר וישע ה' אל הבל ואל מנחתו פירש"י ירדה אש וליחכה מנחתו, ולזה יפלא אומרו שאל קין ואל מנחתו לא שעה שלא ראינו שהאש תרד רק על עולה או זבח אבל לא על מנחת פירות. אמנם לדעתי שענין הסיפור היה לכוונה אחרת, והוא ששניהם היו חלוקים באמונתם שהבל היה מהביל עוה"ז ואפשר שעל שם כך נתנבאה חוה וקראו הבל, וקין היה עושה עיקר עוה"ז ועל כן קראו קין ואמרה קניתי איש כאשר יתבאר וע"כ היה עובד אדמה אבל הבל היה רועה צאן ולא היה להוט אחרי האדמה. והיה נמשך זה מפני היות אמונתן כן, שהבל היה מאמין שהקב"ה ברא יש מאין, וקין היה מאמין שברא הקב"ה יש מיש ולכן לא הביא בכורי פירות, אבל הבל שהיתה אמונתו שברא יש מאין והוא ראשון לכן הביא בכורות צאנו כאשר יתבאר. והסכימו בזה לדעת איזו אמונה היא אמתית, ובאו במנחתם שתראה להם השכינה באמרם שודאי אם הוא ראשון שבראם יש מאין יקבל הבכורות, ואם ברא יש מיש יבחר בפירות שהם דוגמא עשויים מן האדמה ואינם בכורים. והנה נתגלה השכינה להבל ולא לקין, ואם היה כפי הנחשב שהבל הביא קרבן כנח היה אומר שהעלהו על המזבח כמ"ש בנח. ועוד יורחב הדבור כי במה שנאמר אם תיטיב שאת פרש"י ז"ל כפי אונקלוס שתרגם אם תיטיב עובדך נשתבק לך, וגם הרמב"ן פירש הורהו על התשובה, ואולם לכל הפירושים לא ידענו בבירור מה היה החטא עד שרז"ל בשביל זה רצו לומר שהביא מן הגרוע. אמנם כי כן בפשט הכתוב לא נתפרסם דבר רומז אל החטא הזה שאמרו ז"ל, אבל יתכן לומר שאחר העיון במה שנצטוינו בתורה בקידוש בכורות ובכורים וראשית עריסותיכם, ימצא ענין חטאו של קין שהיה כמו שאמרנו. שכבר ידוע שהראשיות שנצטוינו להביא הם הוראה על היותו יתברך ראשון לכל ושברא הכל יש מאין, ולכן יאות לעבדו בבכורות ובבכורים הראשונים להורות הענין המופלא הזה, והעד על זה שפרעה שלא היה מאמין שיש מי שברא הכל יש מאין, כמו שנאמר לא ידעתי את ה' לכן היה עובד מזל טלה להיותו בכור במזלות, ולכך הוכו בכורי מצרים כאשר יבא במקומו בס"ד. ואם כן כיון שנאמר שהבל הביא מבכורות צאנו ובקין לא נאמר שהביא בכורי אדמה רק מפרי אדמה, הרי מבואר חטאו שלא הביא בכורים שהורה בזה היות לו אמונה שברא יש מיש ושאין הש"י ראשון ח"ו ולכן הביא לו מפרי האדמה ולא בכורים שמורים על הראשונות ושראוי לעבוד בהם מי שהוא ראשון,