מעשי השם חלק א קכו
Ma’asei Hashem part 1 126 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →הכתובים, התבונן שבפרשת בראשית נזכרו כרובים סתם, ובמעשה המשכן נזכרו היות להם שני כנפים, וכן במקדש ובכותליו מצויירים נזכרו היות להם שני פנים ולא הזכיר כנפים והיאך יתכן לקרא בשם אחד בה"א הידיעה ענין שהוא מתחלף בצורות ואין שם ענין שנוכל לומר שהוא צד שוה לכלם עד שמפני אותו הצד השוה נקראו כלם כרובים, שהרי אין כאן צד או ענין שיהיה שוה לכלם, וכבר אמרנו שאם היה הצד השוה שהצורות בכלם היו תינוקיות כבר ידעת שאין זה בכתוב. וא"ת שכ"ף כרובים הוא משרת ורובים ר"ל תינוקות, כבר ידעת שא"א לומר כן בה"א הידיעה, אמנם צריך לומר שהיא קבלה לבד, וגם על זה יפלא שהרי נאמר פני אדם שהכוונה על הגדול, אבל אין ספק שקבלתם אמתית שהיו כל הצורות צורה תינוקיית ר"ל במרכבה ובמקדש ובמשכן שהם תבנית המרכבה, אבל לא אותם המצויירים בכתלים, ואין שם כרובים מוכיח תינוקיית. על כן יראה שנתקרבנו אל פשוטן של דברים יותר מזולתנו באמרנו שכולם נקראו כרובים על שם היותם צורות בלא גויה, שעל כן יחזקאל במראה הראשונה לא קראם כרובים לפי שחשב היות להם גויות ושהכנפים מכסים אותם. ואם כן היה אומרו פה ששם הכרובים ולהט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים כפי פשוטו ששם הצורות בלתי גויות המבהילות את רואיהן ושם להט החרב היא מדת הדין המתהפכת למדת רחמים, להורות לאדם הענין העמוק הזה שמה שמנע ממנו עץ החיים הוא לטובתו שאם היה אוכל מעץ החיים לא היתה לו תקומה, אם כן מדת הדין המונעו מעץ החיים היא מדת רחמים לו ואחשוב כאשר תשקיף השקפת עיון כפי מה שיצטרך בהבחנת הדעות האמתיות תבחר ותקרב ענין זה כפי מה שהנחנוהו: פרק כ
עוד המשיך הכתוב סיפור מעשה קין והבל, ועל אומרו קניתי איש את ה' רש"י ז"ל פירש שבזה אנחנו שותפים עמו, והרמב"ן ז"ל פי' יהיה לי קנין לה' כי כאשר נמות יהיה במקומנו לעבוד את בוראו, ולדעתי יתכן עוד לומר בזה קרוב אל הפשט אחר שנבאר זה השם שנקרא האדם, שאם נקרא כן להיותו מן האדמה גם כל הב"ח נבראו מן האדמה. אמנם יובן שהאדם שנברא מן האדמה שברא השם נקרא אדם, להיות שהבאים אחריו ילודי אשה נקראו אנשים לכן נקרא הוא אדם, אבל קין הוא האיש הראשון כאלו אמרה חוה הוא עשה לו אדם מן האדמה ואני עשיתי לו איש. וכבר לא היה ראוי שיקרא אדם מי שהוא ילוד אשה רק איש, כי שם האדם מעולה מאד שמורה על השלמות הנפלא בבריאתו שברא אותו השי"ת מוכן לקבלת השלמות, כמו שארז"ל עקבו של אדם הראשון קודם שחטא היה מכהה גלגל חמה, שכוונתם בזה לפי דעתי שגלגל חמה מודיע ומפרסם אלהותו ית', אבל אדם הראשון אם לא היה חוטא היה פרסומו באלהות גדול מאד מפרסום גלגל חמה. ולכך יתבאר שזה השם של אדם הוא היה מעולה מאד עד שעל כן אז"ל אתם קרויים אדם, וכבר אמרנו פרק י' ענין שם האדם תראנו משם. ולפי שעמדו בהר סיני ופסקה זוהמתו של נחש [והיו] במדרגת אדם הראשון קודם שחטא לכך ארז"ל אתם קרויים אדם, ובמרכבה לא נאמר דמות איש רק דמות אדם שישראל על ידי התורה זוכים לאותה מעלה כמו שנתבאר פרק י', ומה שנקראו אישים הוא להיותם ילודי אשה, ואדם גם כן לא נקרא איש עד שנזדווג לאשה כמו שאמר מאיש לוקחה זאת, ולפי שהאדם לא יגיע אל השלמות אשר בחקו רק ע"י עזר האשה נקרא איש באופן שלא השיג היותו עליון במדרגה בהשגת השלמות על התחתונים רק אחרי שניתן לו בת זוג, כי קודם לכן היה פחות במדרגה משאר ב"ח כי הוא לא השיג עדיין מה שבחקו עם היותו מוכן להשיג והב"ח השיגו כבר מה שבחקם כמו שרמז הכתוב באומרו ויקרא האדם שמות וגו' ולאדם לא מצא עזר כנגדו, שהכוונה לומר שאחרי היותו פעולה בלתי שלימה היה פחות מן הב"ח כמו שכבר אמרנו בפרק י"ז עד שלהם נתן שמות ולו לא מצא לקרא שם להיותו פעולה בלתי שלימה, כי לא יתכן לקרות שם לפעולה בלתי שלימה שאין לה שם זולת לקרותה חצי פעולה כשארז"ל דכר בלא נוקבא פלג גופא אתקרי, כי נוקבא בלא דכר אפילו פלג גופא לא אתקרי כי איננה רק כלי, ולכך כאשר ראה שניתן לו בת זוג קרא עצמו איש ואותה אשה כמו שנאמר לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת. וכיון שהגיעו אדם וחוה להיותם נקראים איש ואשה, הנולד מהם ודאי יקרא איש ג"כ. אם כן זה היה מאמרה של חוה שאמרה שקנתה איש, כי אדם נקרא קודם אדם ואח"כ נשתנה שמו להקרא איש, לכך הודיע שקודם היה נקרא שם שניהם אדם נגזר מן האדמה, וזה רצתה לומר חוה שקין משעה ראשונה נקרא איש, אם כן הראשון מן המין האישיי יצא ממנה. ועוד נקרא האדם הראשון באותו השם המעולה של אדם על שם העתיד, שהשלם מהמין האנושי ישיג אל מעלת דמות האדם אשר במרכבה, כי זהו השבח המופלג לאדם שנברא מן האדמה ושישיג לאותה המעלה, וגם שבח למי שבראו עפר מן האדמה שישיג לאותה מדרגה כמו שנאמר על זה אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה. וכמו שאמרנו פ"י כי על כן נאמר שיצר את האדם עפר מן האדמה מה שלא אמר בשאר ב"ח רק מן האדמה ולא הזכיר עפר עם היותם ג"כ מן האדמה, לפי שהב"ח סופם