מעשי השם חלק א קכה

רק רגל אחד ישר וזה יקרא ישר, כי מי שיש לו ב' רגלים אינם ישרים כי היושר יובן שיהיה נגד הצואר, אבל הרגלים שאחד נוטה לימין ואחד נוטה לשמאל לא יקראו ישרים והוא שנאמר רגל ישרה רגל אחד נגד הצואר, כי הגוף אשר יעתיק עצמו ע"י התהלכות יתחייב היות שם שני רגלים לעקור אחת ולעמוד על אחת, אבל כשאין שם רק צורה לבד ולא יעתיק עצמה רק ע"י התעופפות הנה היא עומדת על רגל אחת כי היה הנרצה ברגל להבחין בין היותם מעופפים ובין היותם עומדים כמ"ש ובעמדם תרפינה כנפיהן, ואם לא היה להם רגל לעמוד עליו רק היו כן באויר יחשב היותם שם מעופפים, ובהיות רצון החכמה האלהית שיבחן היותם לפעמים עומדים היה להם הרגל דוגמא לזה הכרוב הצומח בגן עומד על רגל אחד ואין לו רק תמונת ראש ואותם העלים הארוכים תמורת הכנפים. וכן היו במקדש שלא היה לכל כרוב רק רגל אחד של עץ שמן שהיה הכרוב עומד עליו, כי הקב"ה ברא לאדם שני רגלים להשלים ענין ההליכה וההעתקה ממקום למקום אבל הכרובים שאין הליכתם רק על ידי התעופפות לא היה להם רק רגל אחד לעמוד עליו בעת שלא יעופף, וכן נאמר בפירוש בד"ה והם עומדים על רגליהם שלא היה הרגל רק לעמוד ואל יפלא בעיניך אמרי כן שאין להם רק רגל אחת והכתוב אומר בד"ה על רגליהם לשון רבים, כי אומרו רגליהם שב אל רגל כל חיה וחיה וכמוהו נאמר נטוי על ראשיהם ואין להם רק ראש אחד. ומה שנאמר פני האחד הוא פני הכרוב יאות מאד על פי דרכנו, שכבר ידעת מה שארז"ל כי הכרוב נאמר על צורת אדם קטן שהיא הצורה הראשונה טרם השתנותה על ידי צמיחת הגוף וגידולו, וכבר ידעת מ"ש הרמב"ם ז"ל שכל הארבעה צורות היו צורת איש רק זה דומה לאיש שעיניו טרוטות כשור וזה כארי וזה כאדם המתואר ביופי וזה כנשר, שבזה יתיישב שלא הזכיר שור כי לא בא כאן יחזקאל לומר תמונת הצורות שזו כשור וזו כאדם וזו כארי וזו כנשר כי זה כבר נאמר במראה ראשונה, אבל היתה כאן כוונתו לשלול שלא נחשוב שכל הארבע צורות היו בצד אחד. וזה ידוע שהעוף לא יקרא פניו רק מה שנגד פיתוח הכנפים ומצד אחד אזן אחת ומצד שני אזן שניה ומאחוריו העורף, אם כן כאשר נאמר שהיו ד' פנים לאחד היה הנחשב שכל הארבעה פנים היו נגד פיתוח הכנפים והאזנים במקומם וכן העורף לא נשתנו, לכך ביאר יחזקאל כי הפנים ר"ל פנים הראשונים היו פני הכרוב, ולא הוצרך להזכיר היותם דומים לשור, שאין כאן הכוונה לומר רק שהפנים האחרים לא היו בפני הכרוב, ולא היה בפני הכרוב ר"ל נגד פיתוח הכנפים רק צורה אחת. וראה שכן אמר פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר לומר שבמקום פני הכרוב שהוא נגד פיתוח הכנפים היה צורה אחת לבד, ובמקום האזן הימנית היה פני אדם, ובמקום העורף היה אריה, ובמקום האזן השמאלית היה נשר. וכבר ידעת שרז"ל (רצו) ליישב שלא הזכיר שור אמרו שיחזקאל התפלל שלא יהא קטיגור נעשה סניגור. אבל לפי דרכנו יתכן שכאן הודיע יחזקאל שהראו לו המרכבה הפוכה ממה שראה אותה בראשונה, כי בראשונה היו פני האדם בפני החיה ואריה בימינה והשור לשמאל ועתה בעת הכעס נהפך האויב שהוא השור להיותו פני החיה ומה שנראה זר שכיון שנאמר מראה אדם מה היה פני כרוב, לא נצטרך ליישב כמו שיישבו ז"ל שאותה הצורה שהיתה בפני הכרוב היתה תינוקיית, שכבר אמרנו שארבעתן היו צורת אדם כמו שכתבו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל והכריחו מן הכתוב היות הדברים כן, ואם כן מה שנאמר צורת אדם גם היא תינוקיית וכן השור והארי והנשר כפי קבלת רז"ל, ואומרו שהפנים הראשונים הם פני כרוב כאלו אמר צורת האדם הדומה לשור היה פני כרוב ר"ל נגד פיתוח הכנפים, ואלו היה אותו פני האחד פני שור לא הודיענו דבר מן הנרצה והיה הנחשב שהיו כל הד' פנים בפני הכרוב. ובזה שאמרנו יתכן מאד גם כן מה שנאמר ביחזקאל שהקב"ה אמר על מלך צור הרשע את כרוב ממשתו, שחלילה לדמות הרשע ההוא לצבא המרום במרום, אבל אמר היותו כמו כרוב הצומח שעליו מתפשטים וסוככים וכן מה שנאמר במלכים שהיו כל קירות הבית כרובים ותמורות שפירשו ז"ל תמורות דקלים, שא"כ מה ענין דמות צבא המרום אצל דמות הדקלים שהם מן הצומח. אבל יתכן שגם אותם הכרובים שנאמר שהיו מצויירים בקירות הבית אצל התמורות היו דמות הכרובים הצומחים, אבל היה בהם צורה כמ"ש יחזקאל ב' פנים אחד אדם ואחד כפיר, ולא היה להם כנפים. כי הכרובים שהיו על הארון כבר אמרנו טעם נכון אל השמתם שם שנים לבד אחד למדת הדין ואחד לרחמים, אבל למלאות הקיר כרובים בכנפים אין בזה טעם שיהיו כרובים כצורת צבא השמים. ומה שנאמר במלכים ובדברי הימים שהיתה השמת הכרובים במקדש תבנית המרכבה,, כבר ראית שאינם כלל אותו תבנית שאותם של המרכבה היו להם ד' פנים וד' כנפים ואלו לא היו להם רק שני כנפים ופן אחד של תינוק. ובאותם שראה יחזקאל במקדש סיפר שהיו שני פנים אחד של אדם ואחד של כפיר, ואם כן לא היו תבנית הכרובים אשר במרכבה רק לענין זה שלא היה להם גוף רק צורה, ויהיה מה שנאמר תבנית המרכבה כאלו יאמר שעשה כרובים היינו צורה בלא גוף כמו שהם במרכבה. ואתה המשכיל הנכסף להבחין ולדעת איזה דרך יכשר לישוב