מעשי השם חלק א קכג
Ma’asei Hashem part 1 123 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →שבבית המקדש לא היה להם רק פן אחד וב' כנפים אם כן יתכן שלאלו המצויירים שהיה להם שנים פנים שיהיה להם ד' כנפים. ואין לומר שהדברים כן ושמסתמא כמספר הפנים הוא כפל מספר הכנפים ולכך לא חשש להזכירם, שהרי במרכבה היו ד' פנים וד' כנפים לא כפל וכבר נאמר שבמקדש היו תבנית המרכבה, וא"כ יפלא למה הזכיר יחזקאל במצויירים מספר הפנים ולא הזכיר הכנפים
אבל אתה המשכיל כאשר תחקור תמצא הנראה נכון בכל הענין הזה והוא שבצבא המרום במרום כפי הדמות הנראה לנביאים הם על שני מינים. האחד הוא שיראה דמות איש בכל צורתו וגופו ותמונתו ורגליו כאיש, כמו שנאמר שכן ראה אברהם אנשים, ויעקב גם כן נאמר שאיש נאבק עמו, ויהושע נאמר שראה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו, וכן בגדעון ובמנוח, וביחזקאל נאמר שראה איש לבוש הבדים, וכן נאמר בזכריה שראה איש רוכב ושתים נשים, ולפעמים גם אלה הנקראים אישים יראו מעופפים כמ"ש בדניאל והאיש גבריאל וגו' מועף ביעף, וכל זה מין אחד והם מן המדרגה הנקראים אישים. אמנם יש עוד מין עליון מזה והם צורות לבד אין בהם גוף לבד תמונת ראש אדם בצורה מעופפים בכנפיהם והם הנקראים כרובים, ונקראים כן להיות שלא יראה בהם רק תמונת ראש וכנפים, וכן נקרא הכרוב הצומח כרוב שהוא ממש בתמונה זאת כמו ראש של אדם לבד עומד על הרגל ועלים גדולים חיצונים יצאו ממנו יאריכו ויתפשטו מאד, והוא הכרוב שארז"ל בגמרא פרק כיצד מברכין כל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בורא פרי האדמה משכחת לה בסילקא אקרא וכרובא, ועוד אמרו פרק אין מעמידין תנו רבנן ששה דברים מרפאין את החולה ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסון והוא הנקרא פה פולין וויי"ש קרוי"ט ובלשון פולין קורין אותו קאפושט"א, וזה לך האות שזהו שנקרא כרוב שכן בלשון ערבי קורין אותו כורונ"ב, וכן גם כן בלשון יון קורין אותו כרונ"ב והנקודה שבא בבי"ת ושורק ברי"ש כמו שקראוהו רז"ל ויש מהם שהם גבוהים אמה ואמתים. וזה אמרנו שכל הצורות העליונות שלא יראה בהם גוף וגויה רק ראש בכנפים נקרא כרוב. ובזה אבאר לך כל המקומות שהוזכרו הכרובים וכל הספקות שנתעוררנו בהם. כי מה שנאמר פרשת בראשית שהשכין הכרובים בג"ע הם אותם הצורות העליונות שאין להם גויה אותם השכין שם, כי בודאי הם מבהילים את האדם מאד מה שלא יתבהלו כן בראיית האישים אשר אמרנו, ועל כן לא נמצא שבא כרוב לדבר עם הנביא. ואמנם אלו הכרובים בעצמם שהושמו לשמור דרך עץ החיים הם הם שנצטוינו לעשות תמונתם במשכן ובית המקדש על הארון שגם הוא עץ חיים למחזיקים בה, והתבונן שמה שהושמו הכרובים האלה בשמירת עץ החיים נאמר הכרובים בה"א הידיעה, וזה זר שקודם זה לא הוזכר שם כרובים. אבל הוא הענין שכתב כן משה ששם הקב"ה בגן עדן הכרובים שנצטוה לעשות תמונתם במשכן על הארון כי הם הם שהושמו לשמור דרך עץ החיים ולכך נאמר בה"א הידיעה כי השמתם לשמור עץ החיים וכן על הארון הכל טעם אחד כאשר נבאר, והוא כי אותה התמונה של הכרובים שנעשו במשכן ובמקדש וכל הצורות הללו שאין להם גוף רק צורת ראש אדם לבד הם כצורת תינוקות לפי שכל האנשים בראשיתם היתה להם הצורה התינוקיית אבל גידול הגוף ישנה ויחליף גם הצורה ומפני זה אותם הצורות שאין להם גוף הם נשארו על צורה תינוקיית. והתבונן עוד שמה שנאמר שהושמו על הארון הוא לפי שאי איפשר לעולם להתקיים רק בשיתוף מדת הרחמים ומדת הדין, כמו שאמרו רז"ל תחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין וכו', ואם כן התורה לא היתה מתקיימת אם לא היה מדת רחמים לקבל בעלי תשובה שאין צדיק בארץ שלא יחטא ומדת הדין לאבד העוברים דבריה ואינם שבים, ולכך הושמו שנים כרובים וכנפיהם פרושות וידי אדם תחתיהן אלו לקבל שבים כאומר פתח ידך בתשובה, ואלו ידיהן פשוטה בדין כאומר יד ה' הויה. ובהיות שתוף מדת הרחמים עם מדת הדין קיום התורה הושמו פורשי כנפים על הארון לתועלת מופלג. והתבונן שעם היות שאמרנו שהם צורה תינוקיית כבר היה האחד בצורת תינוקת והאחד בצורת תינוק, וכן אמרו ביומא פ' הוציאו לו שמגלגלין הפרוכת ומראים הכרובים ואומרים (שחבור) הקב"ה עם ישראל הוא כחבור הזכר עם הנקבה, הרי לך שהכרובים היה לאחד צורת תינוק והאחד צורת תינוקת, ומה שלא אמרו בגמרא בפירוש שהיו זכר ונקבה מפני שלצורות שאין להם גוף לא יתכן לומר זכר או נקבה. וכבר ידעת שאמרו חכמי הקבלה שצד הימין הם הרחמים וצד שמאל נקרא מדת הדין, והיה זה כי השכינה הנראית ומדברת מבין שני הכרובים הנה הכרוב בצורת תינוקת היה בימין להורות על הרחמים כי כבר ידעת שהאשה רכת הלב ורחמניה מטבעה, ומלבד זה כבר נקראו במקרא בפירוש היותם מטבעם רחמניות כמו שנאמר ידי נשים רחמניות וע"כ היתה הצורה הדומה לתינוקת להוראת הרחמים והדומה לזכר להוראת הדין, ומן הסתם התינוק' לימין ע"ד שנאמר נצבה שגל לימינך, וכבר ידעת מה שכתב הרמב"ם ס' המורה ח"ג פ"ח שהנערה נקראת שגל, והושמו על הארון לפי שמי שחטא לא יתייאש מן הפורענות אבל ימצא שם יד פשוטה לשבים והרשע ימצא יד הדין וישוב אל ה' וירחמהו, ואלו הם הכרובים שנאמר כאן שהושמו לשמור דרך עץ החיים שהיא התורה,