מעשי השם חלק א קכב

מפו, ושם פירש רש"י שהכרובים היו להם שני פנים פני אדם ופני כפיר אלו הם המקומות אשר הוזכרו הכרובים בכל המקרא ומה שפירשו בהם. ועתה אודיעך הספקות אשר לב כל משכיל יתעורר בהם

ספק א' והוא מה שכבר הזכרנו קצת ממנו שהיאך יתכן לעשות תבנית ענין שהוא צבא השמים ושיצווה להשימם בקדש הקדשים ואין לך מקום לומר שמה שנעשו במקדש לא היה לתבנית המרכבה שבפירוש נאמר במלכים מעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה, ומבואר מזה נאמר בדברי הימים ולתבנית המרכבה כרובים זהב. ואם כן יראה היות הכרח גדול היות שם הכרובים ותועלת גדול צריך שימשך מהם, אחר שצוה הש"י להשימם על הארון נגד מה שצוה לבלתי עשות שום תמונה מצבא השמים, ועוד אחר היותם תמונת המרכבה למה לא עשו ד' כנפים וד' פנים

ספק שני שהיאך יתכן שיקראם הכתוב כרובים סתם, , וכאן בפ' בראשית יהיה הכוונה אל מלאכי חבלה, ושם בבה"מ יהיו לכוונת תבנית המרכבה. ואם הם תבנית מלאכי חבלה למה יושמו על ארון העדות. והיאך יתכן שכאן נקראו כרובים ולא הוזכר בהם לא כנפים ולא פנים, ונקראו כרובים גם במשכן והיו בהם שני כנפים ולא פנים רק שרז"ל אמרו על פי קבלתם שהיו צורת תינוק, ובמקדש נקראו כרובים המצויירים, וביחזקאל פרשת מ"א נתבאר שהיו להם למצויירים שני פנים של אדם ושל כפיר ולא נאמר בהם כנפים, באופן היות שהם כמה וכמה שינויים וחלופים וכלם נקראו כרובים. ואם היה הטעם להיותם צורת תינוקות, אפילו שנסבול לומר שהכ"ף הוא משרת מה שלא יתכן אפי' הכי יפלא מאד שהנה נאמר היות במרכבה צורת אדם גדול שרז"ל תרצו מה שנאמר פני השני פני אדם ר"ל גדול ומה שנאמר פני כרוב ר"ל קטן, א"כ למה יקראם כרובים אחר היות בו גם שניהם של תינוק ושל גדול

ספק ג' מה שנאמר פה פרשת בראשית שהשכין הכרובים ולהט החרב המתהפכת, אם הוא כמו שפירש הראב"ע שבידם חרב פיפיות. א"כ הל"ל שהשכין הכרובים בחרב המתהפכת, אבל אומרו להט החרב נראה שאין שם חרב רק הלהט שלה

ספק ד' מה שנאמר במלכים שהיו הכנפים עשרים אמה א"כ אנה היה הגוף, ואם היה נס היה ראוי שיפרסם זה הכתוב' מאחר היותם מלאכת אנשים, ולומר שהגופות היו תחת הכנפים כמו שכתב הרד"ק שהיו שם קצוות ותוכיות יקשה הציור, כי לא הוזכר בכתוב רק שני פנים לאחד כמו שנאמר וחמש אמות כנף הכרוב האחת וכן השנית, ואין שם כנף שלישי ולא רביעי ולא מדתם

ספק ה' מלת כרובים שאין לומר שהכ"ף משרת כי ודאי שרשית היא כמו שכתב הראב"ע, ואם כן מה שארז"ל שהיו פני תינוקות צריך שיהיה קבלה. ובגמרא הקשו ממה שנאמר פני השני פני אדם ותירצו הא ברברבי וכו' ואם כן נראה שלא היתה שם קבלה

ספק ששי במראה של יחזקאל מה שנאמר שצוה אל האיש לבוש הבדים לקחת גחלי אש ואח"כ סיפר שלא לקח רק שהכרוב האחד נתן לו האש. וכן יפלא מאד שקודם סיפר היות כבוד ה' על שני הכרובים ואח"כ אמר וירם כבוד ה' מעל הכרוב לשון יחיד. גם יפלא מאד מה שנאמר והכרובים עומדים מימין לבית בבא האיש כנראה שנשתנו ממקומם, ולא נתבאר טעם לשינוי זה שנראה שבבא האיש עם האש היו בימין הבית לא קודם ולא אחר

ספק ז' מה שנא' וירא לכרובים תבנית יד אדם שנראה שקודם לכן לא נראה היות כן, ובמראה הראשונה שראה נאמר וידי אדם תחת כנפיהם. ועוד הכפיל שנית ואמר ודמות ידי אדם תחת כנפיהם

ספק ח' אומרו ואדע כי כרובים המה, כי אם כרובים פירושו צורת תינוקות הרי כבר ראה צורתן והיאך יפול לומר ואדע שנתחדשה לו ידיעה במראה השנית כי במראה הראשונה לא הזכירם בשם כרובים

ספק ט' היאך לא נאמר במראה הראשונה שהיו כרובים אבל קראם חיות, והוא בעצמו אמר שהיא החיה שראה. וכן אמר ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי

ספק י' אומרו רגליהם רגל ישרה ולא אמר רגליהם ישרים ובמראה השנית לא הזכיר רגלים כלל

ספק י"א כי במראה הראשונה אמר ששני כנפים היו מכסות גויותיהנה, ובשניה לא הזכיר זה כלל

ספק י"ב אומרו במראה השניה פני האחד פני הכרוב ולא הזכיר שור, ובמראה ראשונה הזכיר פני אדם תחלה. וכבר כתב הרמב"ם בענין זה ואחרים גם כן, אבל אנחנו יהיה השתדלותנו ליישב כל הענין בהמשך אחד ובדרך אחד יצאו כל הספקות אל הביאור

ספק י"ג שהיאך יתכן שהקב"ה יקרא את מלך צור הרשע בשם צבא המרום שכן נאמר עליו את כרוב ממשח הסוכך, ורש"י מפני דוחקו זה פירש כעוף הסוכך, והרד"ק פירש ככרוב לגודל מעלתו

ספק י"ד שבכרובים המצויירים בכותלים נאמר ביחזקאל פרשת מ"א היות להם שני פנים פני אדם ופני כפיר, ולא הזכיר היות להם כנפים וכמה הם הכנפים, שמאחר שלאותם הכרובים