מעשי השם חלק א קכא

העלובה באונאת דברים שאין ציורם מגיע אליה

תחלה הוזכרו הכרובים כאן פ' בראשית נאמר וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת פרש"י את הכרובים מלאכי חבלה, והרמב"ן ז"ל החריש ולא הזכירם כלל, גם הרמב"ם בס' מורה נבוכים לא הורה לנו דבר במבוכה הזאת. הראב"ע כתב וז"ל, ומלת כרובים יש אומרים כנערים תרגום ארמית כרבייא, ולפי דעתי שהיא מלת כלל צורות כלם, ויחזקאל שאמר תחלה ופני שור לא התחלפה הצורה שהעגל לא נעשה בימיו, ואח"כ באמרו פני הכרוב בה"א הידיעה הצורה צורת שור כאלו אמר הצורה שהזכרתי בתחלה, על כן כל צורת שור כרוב ואין כל כרוב צורת שור, והראיה הגמורה שאמר באחרונה כי כרובים המה ופה אמר הכרובים והם המלאכים הידועים ובידם חרב יש לה להט ולה שתי פיות וזה פירוש המתהפכת והמפרשים שאומרים כי על השמש דבר איננו אמת, עכ"ל הראב"ע שהשתדל בפירוש מלת כרובים ובאמת אם היא מלת כלל צורות כלם לא יפול לומר ואדע כי כרובים המה, כי נראה שחשבם צורה אחרת ונתחדש אליו היותם כרובים שהיא צורה מיוחדת מה שלא ידע במראה הראשונה. עוד הוזכרו פ' תרומה נאמר ועשית שנים כרובים זהב וגו' ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרובים וגו' והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת יהיו פני הכרובים וגו' ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים וגו' ועשית פרכת וגו' מעשה חושב יעשה אותם כרובים, כל אלה בפרשת תרומה וכן בפרשת ויקהל, ופרש"י ז"ל כרובים דמות פרצוף תינוק להם. והראב"ע כתב וז"ל, אמרו קדמונינו כי צורת כרובים כשני נערים ופירשו כרבייא בלשון ארמית והכ"ף משרת, ונכון דברו שהיו כצורת ילדים אם היא קבלה, ושמו המלה לזכר כמו מלת חנוכה כי כ"ף כרוב שורש, והעד והיו הכרובים כי הה"א ה"א הדעת ואינה לתימה כה"א הכחכת מכהו. וכאשר חפשתי על מלת כרובים הנה הם צורות כמו את כרוב ממשח הסוכך, אמר יחזקאל כי ראה ד' פנים לחיה ואחד מהם פני שור ובמקום אחר אמר על החיה בעצמה תחת שור פני הכרוב, והטעם הצורה שהזכיר בפעם הראשונה ואמר באחרונה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, וקרא כל הד' כרובים והנה הכ"ף שורש, עכ"ל. עוד הוזכרו בשמואל יושב הכרובים וכן נאמר וירכב על כרוב ויעף. והרמב"ם ז"ל כתב חלק א' פ' מ"ט שאמרו ויעף שב אל הכרוב. והרלב"ג כתב וז"ל, אמר כי הש"י רכב על כרוב והוא השכל הפועל שהוא מלאכו השלוח ממנו להשגיח על אישי האדם כמו שנתבאר בספר מלחמות ה' והנהיג אותו אל שישגיח בדוד ומרוב מהירות הגלות פעולתו אמר שכבר יעוף על כנפי רוח, עכ"ל. ובמלכים נאמר ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו וגו' קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרובים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נוגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נוגעת כנף אל כנף ויצף את הכרובים זהב וגו' פתוחי מקלעות כרובים ותמורות ועל זה פרש"י ז"ל גוף הכרובים אינו מן המדה ועומד בנס, עכ"ל. והרד"ק השתדל שם וכתב שגופות הכרובים היו תחת הכנפים ואין צריך להיותם עומדות בנס, עכ"ל. והרלב"ג כתב שם שהכרובים הם כצורות בן אדם מהקטנים. עוד במלכים ויפתח על הלוחות ידותיה ועל מסגרותיה שם כרובים אריות ותמורות. עוד בדברי הימים ולתבנית המרכבה כרובים זהב. עוד בדברי הימים ופתח כרובים על הקירות. עוד שם כנפי הכרובים האלה פורשים אמות עשרים והם עומדים על רגליהם ופניהם לבית. עוד שם בד"ה ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וגו' ויעל עליו כרובים. וביחזקאל פרשת ט' נאמר וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב עוד שם והנה על הרקיע אשר על ראש הכרובים וגו' ויאמר אל האיש לבוש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר ויבא לעיני והכרובים עומדים מימין לבית בבואו האיש וגו' וירם כבוד ה' מעל הכרוב וגו' וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר וגו' ויהי כצוותו את האיש לבוש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא וירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם וגו' עד היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר. עוד ביחזקאל פרשת כ"ח שא קינה על מלך צור וגו' את כרוב ממשח הסוכך וגו' כרוב הסוכך מתוך אבני אש, פרש"י העוף הגדול הסוכך בכנפיו ממשח לשון גודל, עכ"ל. ורד"ק פי' דימה אותו לכרוב לרוב מעלתו, עכ"ל. וזה תימה שידמה הרשע מלך צור לצבא השמים. ועוד שם ביחזקאל ואל כל הקיר סביב בפנימי ובחיצון מדות ועשוי כרובים, ותמורים ותמורה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב ופני אדם אל התמורה מפו ופני כפיר אל התמורה