מעשי השם חלק א קטז

אומרים ימין לשבועה והיה כאלו יאמר שבועתם שבועת שקר. אבל הנכון הוא שהוא ידבר על הפילוסופים המאמינים בקדמות ומכחישים שכר ועונש וחברו ספרים לפי אמונתם, ועליהם אמר שימינם ימין שקר ופיהם דבר שוא שבימינם כתבו שקר. ועתה אתה המשכיל תראה שמתחלת המזמור ההוא סימן קמ"ד היה דוד בחקירה הזאת שהיה נכסף לדעת לתכלית מה נברא העולם, שכן אמר ה' מה אדם ותדעהו וגו' עד שהתפלל להודיעו זה בחכמות אלהיות כמו שאמר שלח ידך ממרום פצני והצילני ממים רבים לפי שפיהם דבר שוא והשלים הביאור עוד ואמר שבנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם ר"ל שאנחנו דבקים בקבלתנו מן האבות מזמן נערותנו. ואמר עוד על החכמות אלהיות שהם תורה שבכתב ושבעל פה בנותינו כזוית מחוטבות תבנית היכל, כי הזוית הנצבת הוא הכלי המעמיד את הבנאי על קו ישר כאשר ידעת שאותו הכלי שיש לבנאים עשוי של מתכת או של עץ כצורת אות הדל"ת נקראת זוית נצבת לכן המשיל החכמות האלהיות לאותו הכלי שמעמידים את האדם על קו ישר, ואמר ראיה לזה שאפילו רקים שבישראל מלאים חכמה כמו שארז"ל כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנים שבך מלאים מצות כרימון נגד זה אמר מזוינו מלאים על המון העם, והשלים וקראם צאן וזה אומרו צאננו מאליפות, ועוד השלים על היודעים בתורה ואמר אלופינו מסובלים אין פרץ וגו' ברחובותינו שב אל חכמות התורה שנא' עליה ברחובות תתן קולה, ואמר שאין פרץ ר"ל היות תורתנו תמימה אין פרץ ואין קושי הציור בה ואז גמר אומר ואמר אשרי העם שככה לו וגו'. ובס"ד חלק רביעי פרק ל"ד ארחיב הדבור בענין זה לבאר כל הכתובים הללו

ונשוב לענין מה שאמר שמי שאינו עושה עיקר מהחכמות אבל נעזר בהם להבנת דרך האלהיות היא דרך ישרה ולכן אמר המה ראו מעשי ה' כלומר אלו ישיגו השלמות המבוקש. והנה על ההמיה והמבוכה המתחדשת בחקירה הזאת אמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו, ואח"כ להיות שהמינים המאמינים בקדמות היתה תשובתם כאשר ישאלום מי הכין מקום על הסדר לגלגל האש עליון והרוח תחתיו והמים תחת הרוח והארץ תחת המים וא"כ יחוייב היות נמצא מי ברא אלה שלא ישנו את תפקידם, הנה ישיבו ויאמרו שכל מה שהוא שכן אל הגלגל יהיה יותר קל ולפי זה האש שכן אל גלגל הירח הוא קל והרוח שהוא תחתיו הוא כבד ממנו והמים כבדים מן הרוח והארץ כבדה מכלם, זו היא תשובת הצדוקים ההם. אמנם כאשר ישאלום בעליון מזה לומר שהרי עינינו הרואות שגלגל הירח סובב בכ"ט י"ב תשצ"ג לקלותו והוא תחתון ושאר כוכבי לכת עליונים עליו והם כבדים בתנועתם קצתם לשנים וקצתם לכמה אלפים שנה כאשר נתבאר במופת לחכמי התכונה, הנה אין מקום למינים ההם להשיב שהסידור הוא דרך שכונה כי אבדה חכמתם ואינם יודעים מה להשיב כמו שהאריך הרמב"ם ז"ל ספר המורה לומר כל זה. לכך אמר כאן המשורר שאלו המאמינים בקדמות יעלו שמים ירדו תהומות, כלומר כשיעלו שמים לא ימצאו סדר השכונה כמו שהשיבו ומצאו ביסודות סדר השכונה ולכן ירדו תהומות, וזהו שנאמר השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע שהוא התחתון והוא קל מן העליון א"כ הגיד שהוא מעשה ידיו יתברך, ולכך אמר ירדו תהומות שאין להם מה להשיב

והנה תראה רבה בר בר חנה פרק הספינה שגם הוא היה מאמרו דרך חידה ומשל בענין זה שאמר, כד הוה אזלינא באורחא דלינן גלא עד דחזינן מרבעתיה דכוכבא זוטא והויא כי מבזר ארבעין גריוי בורא דחרדלא ואי דלינן טפי הוה מקלינן מהבליה, ורמא ליה גלא קלא לחבריה חברתי שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה דניתי אנא ונאבדה, אמר ליה פוק חזי גבורתיה דמרך דאפילו מלא חוטא דחלא לא עברי. ולדעתי היתה כוונת המאמר הזה על הענין שאנחנו בו, ואמר כד הוה אזלינא באורחא ר"ל שכאשר היה על הדרך הישרה שיבור לו האדם להשגת נפשו השלמות והיה בחקירת חדוש העולם ומה שיש להשיב לאפיקורוס, וראה שלא אמר כד הוה אזלינא בספינתא כמו שאמר שמה כמה מאמרים אבל אמר הוה אזלינא באורחא שר"ל בדרך החקירה. והנה אמר לפי משלו זה שני גלים והם שני אמונות רעות שנתפשטו בעולם, האחת היתה הקדמות אשר אמנם ימשך מן האמונה ההיא שאין דין וחשבון, או הכחשת ההשגחה, שמבלי ספק אלו השתי אמונות מאבדות את העולם כאשר כתבנו גם כן בפרקים הבאים ובפרט פרק כ"ג תראנו משם שמהאמונות הללו מלאה הארץ חמס ונגזר עליהם מבול והוא אמרו בחידתו זאת שהגל האחד השליכו עד לשמים אשר אצל הכוכב, שהכוונה לומר שעד השמים מצא לומר ביסודות היות להם סדר שכונה הקל למעלה והכבד למטה על הסדר כפי מה שאמרו המאמינים בקדמות, לכך אמר שאם היה משליכו יותר גבוה היה נשרף כלומר אם היה נמצא הסדר הזה בגרמים השמימיים היה נשרף ר"ל לא היה יודע מה להשיב לאפיקורוס ועל אלו השתי אמונות רעות אמר בחידתו שאמרה אחת לחברתה שאם לא אבדה כל העולם שהיא תאבד השארית, ושהשיבה האחרת שאינה יכולה לעבור חוט מן החול, ר"ל בחידתו שכבר היתה מאבדת העולם אבל חוט של חול מעכב עליה שאמר כן על האומה הישראלית הנמשלת לחול שהם מאמינים חדוש העולם והשגחה פרטית נתפרסמה בהם