מעשי השם חלק א קטו

בדבר שאין מופת על סותרו. ובהיות שעי"ז יבוא לחשוב רע על הבורא יתב' או חסרון בחקו הנה אמר שאוילים מדרך פשעם, ר"ל שלפעמים מדרך פשעם שחושבים להכזיב מה שלא בא מופת על סותרו יבואו לפגום אמונתם ולחשוב חסרון בחקו, אבל עם העיון והיגיעה בסייעתא דשמיא יחזרו אל הדרך הטובה עם התורה ששלח על יד נאמן ביתו לאומה ישראלית, והוא אמרו ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. וראה כי כאן הפליג הביאור שלא אמר וימלטם אלא וימלט, שר"ל שע"י התורה ששלח ריפא אותם ושהקב"ה ימלט עצמו משחיתותם ומן החסרונות אשר חשבו בחקו, ובזה הותר הספק הג'. ולכך נאמר כאן ויזבחו זבחי תודה שצריכים כפרה על מה שעלה במחשבה, והותר ספק רביעי. ועתה נמשך אל הדרך הישרה לחקירת האלהיות, והיא שלא יתחילו לחקור רק אחרי היותם יודעים ידיעה שלימה בהקדמות והצעות טבעיות המחוייבות לענין זה, ואחר שנתאמתו להם במופתים יעשו חקירתם על נכון בחכמתם, ואחר אשר יבואו אל דברים וענינים תחוייב בהם האמונה כאשר יחקרו שאין מופת לסתור האמונה ההיא הנה יאמינו בה אחרי היות שלמות לבורא יתברך, וקודם שיתישבו ותעלה הסכמתם שלמה באמונה אחת יכזיבו כל מה שינגד האמונה ההיא במופת שכלי. ואמר יורדי הים באניות כלומר יורדי בים החכמה שנאמר עליה ורחבה מני ים. ואמר עושי מלאכה במים רבים רוצה לומר בחכמות טבעיות, כי התורה נקראת מים, והחכמות האחרות נקראות מים רבים כאשר יתבאר. ואמר עושי מלאכה במים רבים על ההגיוניות שמלאכה היא ואינה חכמה. ואל תתמה שאני אומר לקרות החכמות בשם מים רבים כי רוב משלי הנביאים קראום כן עליהם אמר דוד רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, כי לא יתכן לומר שלא יצטרך כלל להתפלל כל חסיד רק לשטף מים רבים כי כמה וכמה פגעים רעים נמצאים בעולם. אבל יאות מאד שאמר דוד שאין צורך לחסיד כלל להתפלל בהשגת התועלות המדומות ולא שישיגהו פחד ויראה מהפגעים רעים כי הוא שומר נפשות חסידיו כמו שאמר דוד שמרה נפשי כי חסיד אני, אבל על זה לבד יש לו להתפלל שאל יטעה אותו שכלו ע"י החכמות הטבעיות להטיל פגע באמונתו ח"ו ואין צריך החסיד לתפלה אחרת זולת זאת, על זה אמר רק אל שטף מים רבים אליו לא יגיעו, וכן אמר דוד ימשני ממים רבים כי באיזה מים היה עד שהתפלל למשוך אותו מהם. ובהיות תורתנו נקראת מים והחיצוניות נקראו מים רבים, לכן אמר קול ה' על המים שהיא התורה, ועל החיצוניות אמר ירעם ה' על מים רבים. וכן תמצא בשיר השירים שאחר שאמר שלמה כמה פעמים השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, שפירושו לדעתי שהיה שלמה נכסף לדעת לתכלית מה ברא הקב"ה העולם הזה מאחר שכל העולם לא יוסף לו שלמות ואם כל הנבראים לא נבראו אין נגרע משלמותו דבר, א"כ מה זה רצה ואהב ה' לברא הנבראים, והיה רוצה לדעת זה מן התורה האלהית או מן הנבואה, והיה קורא אותם בנות ירושלים על שם שנאמר מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, וכבר כתבתי לפנים פרק כ"ג שהחכמות נקראים בנות תראנו משם, וזה אומרו השבעתי אתכם בנות ירושלים על החכמות האלהיות שיעירו אותו לדעת ענין האהבה והחפץ מה היה לברא העולם. ואחר שאמר שלמה כמה פעמים כן השבעתי אתכם וגו' על הכוונה הזאת אמר בסוף מים רבים לא יוכלו לכבות, כלומר שבחכמות חיצוניות לא יכול למצא טעם אל האהבה והחפץ הזה, ועם היות החכמות החיצוניות קצת הכנה וכלי לאלהיות אמר שעכ"ז לא יוכלו לכבות

ועוד אומר לך כאשר כבר העירותיך כי החכמות החיצוניות והלמודיות הוצרכו קודם נתינת התורה כדי להכיר הבורא ית' שכן ארז"ל שאברהם ע"י חקירתו בידיעת הלמודיות בתכונת השמים הכזיב והרחיק האמונות הכוזבות שהיו בזמנו, ואמרו כן ז"ל במאמרם מלמה"ד למי שהיה הולך ממקום למקום וראה בירה דולקת, שר"ל שראה המאורות ותנועתם ושבחכמות ההם נעזר וחקר ומצא, כי אחר שחטא האדם ונשקע בטבעיות אין עוד תקנה להשיג האלהיות בהחלט רק אחר המות, אמנם יושג מציאות ה' ע"י הטבעיות ושאר האלהיות יצטרך נבואה והאמונה בו או ע"י רוח הקדש ע"י תורת משה שהיא הנבואה, ולהיות החכמות הלמודיות עזר לאלהיות אמר דוד ושבילך במים רבים ועקבותך לא נודעו, שפירושו נאות מאד שאמר שבחכמת הטבע והלמודיות הוא דרך להשגת האלהיות אבל לא יודעו האלהיות עצמם מצד מופתים והיקשיהם, וזה אמרו ושבילך במים רבים ועקבותך לא נודעו ר"ל אפי' עקבותך לא נודעו, כי כבר ידעת שמלת עקב תאמר למשל אל הדבר הפחות וכן ארז"ל דרך משל עקבו של אדם היה מכהה גלגל חמה שר"ל אפילו עקבו, כמו כן אמר כאן ששבילי האלהיות שהוא מציאות ה' אפשר להוודע על ידי הטבעיות אבל לא יודע אפילו דבר קטן מן האלהיות על ידם שאין חכמת הטבע מגעת רק עד גלגל הירחי, וטעמו להודיע שכלל מן האלהיות לא יודע מן החכמות ההם רק מציאותו יתברך. וכן אמר פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר, שפירש הדברים מאד היותו מכוין באמרו מים רבים על החכמות חיצוניות, ופרסם מאד הדברים עד שקרא חכמי הטבעיות בני נכר. ואמר שפיהם דבר שוא וימינם ימין שקר, וכבר חשבתי לומר שימינם ימין שקר פירושו כשנותנים ידם כמנהג הסוחרים שאינם מקיימים, ועוד חשבתי לומר שפירושו שבועה שכן בלשון ערב