מעשי השם חלק א קא
Ma’asei Hashem part 1 101 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →הצעה ז' שכל הידיעות נכללות תחת שני סוגים עליונים, אחת ידיעת הטבעיות, ושנית ידיעת האלהיות אשר המה למעלה מן הטבעיות ואמנם הידיעה באלהיות כאשר תושג על אמתותה היא אין בה רק טוב כמ"ש לא יגורך רע, אבל הידיעה בטבעיות אפי' שתשיג אותה על אמתותה בין שתדע מצד החכמה הטבעית להחריב עיר אחת או שתדע לבנותה ולהעמידה הכל יקרא ידיעה, וכן כאשר תדע לעשות באלכימיי"א מהנחשת זהב או מהזהב נחשת עם היותו רע תקראנה ידיעה בטבעיות
הצעה ח'. שאזכירך מה שארז"ל שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב, וכבר תמצא בפ' כ"ז ששם הבאתי ראיה לדבריהם ממה שנא' עוד כל ימי הארץ זרע וקציר שכנראה יש לארץ ימים קבועים, ע"ש. ונתאמת היות הדברים כן שיש נבראים קיימים באיש עד שית אלפי כמו שארז"ל בלויתן שהוא קיים באיש, ושם אמרנו שהעד עוד על זה הוא מה שנא' הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד וגו' שהזכיר התנינים עם הדברים הקיימים באיש ולא הזכירם עם החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף עם היותם ב"ח, וזה להיותם קיימים במין ולא באיש, א"כ לא יפלא שגם האדם יהיה קיים באיש. ואזכירך שתראה מה שביארנו פרק י"ג להשיב על מה שנבוכו רבים ונלאו הלבבות לחשוב טעם למה ברא הקב"ה כל מה שברא והם לא יוסיפו לו שלמות בבריאתם וגם לא יגרעו לו שלמותו אם לא בראם, ואמרנו שאחרי היות חסרון לשלם למנוע טוב מבעליו והאל ית' הוא מסולק מן החסרונות והוא ידע שאם אלהיואא ים ויברא כל ההכנות הצריכות אליו שאז אפשר ישיג הנצחיות ע"י בחירתו ויהיה האדם בעצמו בעל הפעולה ההיא, הרי א"כ אם לא בראו וכן כל ההכנות הצריכים לו היה ח"ו מונע טוב מבעליו והיה חסרון בחק השלם והוא מסולק מהם, לכן ברא האדם ושמים וארץ וכל מה שביניהם להיותם כלי והכנה לאדם אולי ע"י בחירתו ישיג הנצחיות
ואחרי שהצענו לך אלה ההצעות נבא אל ענין זה אשר אנחנו בו, ונאמר שכל הענין הוא כפשוטו שנטע ה' גן להתעדן האדם בו ונטע שם אילן שעצו עץ חיים וסגולתו שכל אוכליו יחיו כל ימי הארץ ועץ הדעת טוב ורע שהוא כולל כל ידיעת הטבעיות והמורגלות אבל לא ידיעת האלהיות, כי האלהיות כל ידיעתם היא לעוה"ב שכלו טוב אבל ידיעת הטבעיות הם בעוה"ז שיש בו רע ויש בו טוב. ולא אמר עץ הדעת אמת ושקר, כי היה פרט לבד לא היה כולל כל ידיעות עוה"ז, אבל אמרו טוב ורע הוא כולל כל מין ידיעה שבעוה"ז. וכמו זה נאמר בענין השבועה להרע או להיטיב והוא כולל כל דבר והפכו שכן ארז"ל ריש מס' שבועות ותראה ג"כ מה שפירש רש"י ז"ל שם דבר והפכו, וגם האמת והשקר בכלל, כי זה ברור שהאמת הוא טוב והשקר הוא רע, והעד שהחכם אמר וחסד ואמת חורשי טוב, וכן אמר רשע עושה פעולת שקר, והמגונה יקרא רע והנאה יקרא טוב, וכבר נאמר פרשת ויהי מקץ על הפרות רעות המראה ובהפכם אמר יפות מראה, גם נאמר והנערה טובת מראה, א"כ באמרו עץ הדעת טוב ורע כלל כל מין ידיעה בעוה"ז שקר ואמת ומגונה ונאה, ולכך לא אמר עץ הדעת שקר ואמת כי לא יאמר על ידיעת עשיית הצדקה אמת ועל ידיעת הגזל שקר. אבל האלהיות אינם בכלל ידיעת הטוב והרע כי האלהיות לא יושגו רק ברוח חכמה אלהית שקראוהו רוח הקדש שעליו התפלל דוד ואמר ורוח קדשך אל תקח ממני
ועוד אומר לך שהנחש היה ג"כ כפשוטו כמ"ש בכתוב לא נוסף ולא נגרע רק כאשר יבינם האדם בהשקפה ראשונה ונער קטן ינהג בם. והוא כי הכוונה האלהית היתה שיהיה לו דירה בתחתונים כמו בעליונים שכן תמצא במאמרי רז"ל שאמרו כן, והיה מדבר הבורא עם האדם כאשר ידבר איש אל רעהו, ויחוייב א"כ שאדם לא ידע בטבעיות ולא ילמוד מהמורגלות, עד שלכך גזרה החכמה האלהית שכמו שהנביא כדי להבין האלהיות יחוייב להסיר ממנו ידיעת המורגלות שלא יעיקוהו כאשר נתבאר בהצעה ראשונה, א"כ כמו כן גזר על אדם שלא יתעסק בטבעיות ושלא יאכל הפרי מהעץ ההוא שהוא מפקח, כי להאלהיות לא יועיל פקחות אם אין שם רצון אלהי ורוח קדשו כמו שנאמר מי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' רוחו עליהם, ואחרי שהפרי ההוא מפקח הרי ישתקע במורגלות ובטבעיות ולא ישיג האלהיות והנצחיות כי אם אחרי המות כמו שנאמר לא יראני האדם וחי, כאלו יאמר שאז] ישיג האלהיות והנצחיות א"כ זה שאמר לו הקב"ה לאדם ביום אכלך ממנו מות תמות, לא ח"ו דרך עונש אבל אדרבה דרך חסד ורחמים אמר לו כן, כאלו יאמר הנה בראתיך מאין כדי שתהיה יש נצחי לעד. כמו שהצענו הצעה שנית שלא יקרא יש רק נצחי והנצחיות לא יושג רק ע"י ידיעת האלהיות, והאלהיות לא יושגו בהיות האדם יודע בטבעיות ובמורגלות כי יעיקוהו כאשר אמרנו. לכן אמר לו אם תאכל מן הפרי לא יהיה לך תקנה אחרת כדי שתשיג הנצחיות רק ע"י המות, שהכוונה האלהית היתה שאחר שישיג כל האלהיות וידעם ידיעה ברורה יאכל מעץ החיים, וע"כ אמר לו דרך בשורה שמכל עץ הגן אכול יאכל עם היות שכבר ניתן לו למאכל הצומח כמו שנאמר הנה נתתי לכם את כל עשב וגו', ושאחר שידע האלהית ידיעה ברורה יאכל גם מעץ הדעת כי אז לא יזיקנו. ולכך אמר מכל עץ הגן לרבות גם אותו העץ שגם הוא עתיד לאכלו,