מעשי השם חלק א ק

שאמרו קצת שיומו של הקב"ה הוא אלף שנה, הוא דרך דרש אבל לפי הפשט יאות ביאור וטעם. ואם יעלה על הדעת לומר כמו שאמרו קצת שלא היתה הגזרה שימות באותו יום אבל הכוונה לומר שבאותו יום יקנס עליו מיתה, גם בזה יפלא שכיון שבאותו יום נקנסה המיתה הטבעית כנראה שאם לא היה החטא היה קיים באיש, והיתה הכוונה שאם יחטא יגורש ואם לא יחטא יהיה קיים באיש וא"כ עץ החיים למה נברא, גם יפלא אומרו ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל והוא לא ידע מה הוא הטוב ומה הוא הרע. עוד יפלא שהקב"ה אמר לאדם מות תמות שיורה על היות המיתה ודאית, והאשה אמרה פן נמות כאלו הוא ספק ועוד שהקב"ה אמר לשון צווי לאדם ויצו ה' אלהים, והאשה אמרה לשון אמירה אמר אלהים. עוד יפלא מה הוצרך לומר מכל עץ הגן תאכל, שלא היה צריך לומר לו רק האסור כי ההיתר שיאכל מכל עץ הגן כבר ניתן לו הצומח למאכל וגדולה מזו שאומרו מכל עץ הגן אכל תאכל ואמרו ומעץ הדעת לא תאכל הם מאמרים סותרים, שאחרי שלא יאכל מעץ הדעת הרי אינו אוכל מכל עץ הגן, והל"ל מעץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת לא תאכל ולמה יאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. עוד יפלא מאד שמאחר שהקב"ה צוה לאדם לבלתי אכול מן הפרי ההוא היה חטה או אתרוג או תאנה מי התיר אותו לנו ואבר מן החי נצטוה נח ונאסר לכל זרעו אחריו, ואם אדם חטא כבר קבל ענשו, וקרוב יותר הדבר להיות אותו הפרי תאנה וטעמו בצדו שלקחו עלה תאנה, ועוד טעם אחר נוסיף לו מדילן שהוא באמת טוב ורע כמו שנאמ' התאנות הטובות טובות מאד והרעו' רעות מאד. ויהיה מה שיהיה מי התירו לנו: ובכן יחוייב כדי לבא אל ביאור ענין זה שאציע לך קצת הצעות

הצעה ראשונה היות ידוע כי להשגת האלהיית אין לנו מעיק ומונע מהשגתם גדול מן המורגלות ומטבעיות. שבהיות האלהיות חוץ לטבע וחוץ מן המורגל ולמעלה מהם עליונית מעלה על אחת כמה מעלות הנה השגתנו לא תכילם, כאשר העור שלא ראה מאורות מימיו אם יאמרו לו תכונת השמים והמאורות ואופן תנועתם לא יוכל לצייר היות נמצא שמים והמאורות באופן זה שסובבים, ואפילו אם תאמר לו שיש עוף פורח לא יוכל לצייר שימצא עוף פורח, כי העור ההוא לא ידע רק את עצמו שא"א לו ההתעופפות ולכך לא יוכל לצייר שימצא בריה מעופפת, אבל מי שעיניו רואות התעופפות בעופות לא ירחיק התעופפות אפילו בבריה אחרת. וכן אם תאמר לעור שכל האנשים יש להם עינים ורואים ומבחינים בין הלבן והשחור והירוק והכרפס, הנה העור ההוא לא יוכל לצייר היאך הם העינים ומה הוא הראות ומה הם הגוונים ויחשוב שכל מה שאמרו לו שקר עם היות העור ההוא משכיל וחכם כמו כן כאשר תאמר באלהיות דבר ינגד המורגלות אצלנו והטבעיות לא יהיה אפשרות אלינו לצייר הענין ההוא עד שמפני כן הפילוסופים חכמי הטבע מהם יכחישו החדוש וכן כל הנסים, ואפי' שיראה בחוש דבר מנגד לטבע יאמר שהוא תחבולה או אחיזת עינים, ועל החכמה הטבעית נאמר ועצומים כל הרוגיה. גם אזכירך מה שכתב הרמב"ם ז"ל ח"ב פרק מ"א שמראה הנבואה הוא איום ורתת הבא על הנביא, והיה הטעם אל ביאת הרתת והאיום ההוא להפשיט מעליו המורגלות עד שאם יראה דבר משונה מן הטבע המורגל לא ירחיקהו אבל יחשבהו אפשרי, כמו אברהם שעם היות שידע היותם מלאכים לא הרחיק האכילה בהם, וכן האדם בחלום יעוף ויחשבהו טבע לו ולא יתבהל, וכן בלעם דבר עם האתון כאשר ידבר איש אל רעהו ולא נתבהל אבל חשבו טבע, וזה לפי שאותו האיום והרתת הסיר מעליו הכח המבחין ומבדיל בין המורגל והבלתי מורגל. וא"כ אין לנו מעיק בהשגת האלהיות כמו החקירה בטבעיות ובמורגלות

הצעה שניה. שכל העולם משמים וארץ ומה שביניהם לא נבראו רק כלים והכנה לאדם כדי שתשיג נפש השלם הנצחיות כאשר נתבאר זה פי"ג ושם נתבאר שהרמב"ם ז"ל כתב סותר לזה והודה שדברי הנביאים יעזרו לזאת האמונה, גם תראה משם שהכרחנו היות הדברים כן כי רצה הקב"ה לעשות יש מאין וההווה ונפסד לא יקרא יש, ושעל כדומה לזה ארז"ל העומד ליגזז כגזוז דמי, וא"כ היש האמתי הוא הדבר הנצחי ועל זה נאמר להנחיל אוהבי יש שהכוונה על הנצחיות. ואזכירך מאמר רז"ל שאמרו אחת נשמותיהן של רשעים ושל צדיקים עולות למרום אלא של רשעים מצורפות לארץ ושל צדיקים נתונות באוצר, כי גם הם רמזו אל הכתוב הזה שנאמר ואוצרותיהם אמלא

הצעה ג'. היות ידוע שהאל יתברך ימצא בו כל מה שהוא שלמות בחקו והוא מסולק מכל החסרונות

הצעה ד'. שמבואר הוא היות נחשב לחסרון לשלם שימנע טוב מבעליו ובפרק י"ג הרחבנו הדבור בזה תראנו משם

הצעה ה'. שכל פעולה שיעשה פועל אם עשאה בהכרח לא יקרא הפועל ההוא בעל הפעולה ההיא רק מי שהכריחו לעשותה, אבל מי שיעשה פעולה בבחירתו הוא יקרא באמת בעל הפעולה ההיא

הצעה ו'. ידוע מה שהעידה התורה שלא יוכל האדם בהיותו בחיים להשיג האלהיות רק אחר המות כמו שנאמר על זה לא יראני האדם וחי, שנראה שאחר המות תגדל ההשגה ויראה מה שאינו רואה בהיותו בחיים: