מעשה רקח על הלכות נדרים ט:ו

כל דבר שדרך שליח וכו'. לרבינו כשאמרו בגמ' דפלוגתייהו דרבנן ור"ע תלוי בהמלכת השליח הוא הטעם העיקרי לר' עקיבא והה"נ דמצד מציאות נמי אין השליח נמלך אלא כשאומר לו הבעה"ב תקנה לי ירק המתבשל בקדירה שהרי כאן פסק דהכל תלוי בהמלכת השליח ולקמן הל' יו"ד פסק דהנודר מן הירק מותר בדלועין משמע דבאומר לשליח תקנה לי ירק אין השליח נמלך על הדלועין כלל ולפ"ז מ"ש במשנה והלא אומר אדם לשלוחו קח לי ירק לאו דוקא קאמר אלא ירק המתבשל בקדירה קאמר ואין כן דעת הרשב"א והר"ן ז"ל אלא דתרתי בעינן עיין עליהם ולמה שתמה מרן ז"ל על רבינו למה השמיט ההיא דאביי דמודה ר"ע שאינו לוקה וכו' דמספיקא לא לקי וכו' נראה לענ"ד דאי מהא לא איריא שהרי כבר הקדים רבינו בהל' ד' והל' ה' דכל ספק נדרים להחמיר ואם עבר אינו לוקה וכל עצמה של המלכת השליח אינה אלא מכח הספק וא"ת דכוונת מרן ז"ל דהי"ל לרבינו להזכיר דין הדלועין והספק ג"כ הרי מרן גופיה סמך ידו על רבינו בהל' יו"ד שכתב שרבינו לא הזכיר דין ירק המתבשל בקדירה שהוא אסור בדלועין מפני שסמך עמ"ש גבי נודר מן הבשר דכל מידי דממליך עליה שליח אסור ע"כ וכיון שכן אין לתמוה על רבינו וק"ל: