מעשה רקח על הלכות נדרים ט:א

בנדרים וכו' ובאותו זמן וכו'. לכאורה היה נראה שבא לרמוז לנו דין הברייתא דאיתא בפ' הנודר (נדרים דף נ"ג) הנודר מן הירק בשאר שני שבוע אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה ובשביעית אסור בירקות השדה ומותר בירקות הגינה וכו' ע"כ. אך לא מצינו לרבינו שהזכיר ברייתא זו כלל לכן נראה דבאותו זמן היינו מפני שלפעמים אפילו בעיר אחת ישתנה לשון וכו' וכ"כ מהר"י בן חביב סי' ט' עיי"ש וידוע דמרן ז"ל הביא משם הר"ן ז"ל דשלוק הוי בשול ולא בשול וכו' וכ"ד התוס' ז"ל אמנם רש"י והרא"ש ז"ל פירשו שהוא מבושל הרבה וכן פירש הרע"ב ז"ל וכיון שכן לא ידעתי מהיכן פסיקא ליה מילתא למרן ז"ל שרבינו מפרש כפי' הר"ן ז"ל הן אמת שראיתי להרשב"א ז"ל בשיטתו לנדרים שהכריח דשלוק דהכא היינו בשיל ולא בשיל עיין עליו וגם י"ל דלשון בני אדם דגם מבושל הרבה מבושל קרו ליה: