מעשה רקח על הלכות נדרים ח:יד

המדיר את חבירו וכו'. משנה סוף פרק קונם ואמרו בירושלמי דמחלוקת ר' מאיר ורבנן הוא בסתם דהיינו שאמר לו כלום נדרת אלא מפני כבודי זהו כבודי אבל אם הלה משיב לו לא נדרתי אלא מפני כבודי כלומר שאתכבד שתקבל מתנה ממני ד"ה אסור וכן אם זה אומר מפני כבודי וזה משיב לו מפני כבודך ד"ה מותר ע"כ ורבינו לא הזכיר מזה כלום אפשר משום דדבר פשוט הוא דכיון שהמדיר ממאן בדברי המודר ודאי שהנדר במקומו עומד ועוד אפשר דהירושלמי פליג אגמרא דידן שהרי בגמ' דידן משמע דר"מ לא פליג אחלוקא קמייתא דקתני מתני' כדאיתא בפ"ג דף כ"ד וכסתם מתני' ובירושלמי אמרו להדיא דגם בקמייתא פליג ודלא כהר"ן ז"ל שם ודין זה נראה שהוא מחלוקת הפוסקים ז"ל כפי מ"ש הכנסת הגדולה יו"ד סי' רל"ב בהגהת הטור אות צ"ז שכתב וז"ל לא מהני כאילו התקבלתי אלא דוקא שגם המשביע מתרצה בזה אבל אם המשביע אינו מתרצה לא. ספר מקור ברוך סי' ל' ואחיו הר"ם קלעי שם נראה חולק ע"ז עכ"ל. ובשו"ת הריב"ש סי' שפ"ז חלק בין כשאומר קונם אם אין אתה בא ונוטל וכו' לאומר קונם אם אין אני נותן לך כך וכך וכו':