מעשה רקח על הלכות נדרים ו:יז

נזדמנה לו מלאכה עמו כגון שהיו קוצרים וכו'. לשון הגמרא קשה על דברי רבינו דקאמר ר' מאיר דקא מרפיא ארעא קמיה ובקצירה איך שייך זה וכבר עמד ע"ז מרן ז"ל ולא תירץ כלום אמנם ראיתי להרע"ב שפירש גם הוא כן וגם בפירוש המשנה כתב רבינו וז"ל ולא יעשה עמו באומן שלא יקצור עמו בשורה אחת כדי שלא יקל עליו מה שיקצור כי בהיותו קוצר קרוב ממנו הוא מוצא מקום לילך וימצא מקום פנוי שיוכל למהר מלאכתו וכבר נתבאר לך פירוש לשון אומן בהרבה מקומות בזרעים ע"כ וכן מפורש בפ"ד דפאה דתנן של בית נמר היו מלקטין על החבל ונותנין פאה לכל אומן ואומן וזה מורה כדברי רבינו ומרפיא ארעא דקאמרו בגמ' הכוונה התועלת המגיע לו שיפנה לו המקום שיהא נוח לו לקצור:

המדיר את בנו וכו'. וכ"ד רש"י ז"ל ודלא כהרא"ש והר"ן ז"ל שפירשו דבנאסר האב בנכסי הבן קאמר ורבינו לא רצה לפרש כן מפני שסתם בן אין לו משלו כלום דהכל של אב ובפרט בנדון זה שהאב רוצה להכריחו שילמוד דמסתמא אין לו ולכך ביאר דהאב הדיר בנו שלא יהנה ממנו ואף דמהתוספתא מוכח שהאב נאסר מהניית בנו רבינו ס"ל דההיא מעשה שהיה כך היה: