מעשה רקח על הלכות נדרים ד:ז

ואין נשאלין על התמורה. מרן ז"ל הביא מההיא דשנינו בפ"ב דתמורה עשה שוגג כמזיד בתמורה וכו' והמל"מ ז"ל הביא מהירושלמי בפ"ה דנזיר עיי"ש ולענ"ד נראה ממשנה ערוכה אפשר ללמדו מדתנן בפ"ק לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים ע"כ ואי מהני שאלה אמאי פסיק ותני סופג את הארבעים דמשמע שאין לו שום תיקון הרי ע"י שאלה לחכם עוקר הנדר מעיקרו וכאילו לא נדר כלל אלא מוכח דאין שאלה בתמורה ודו"ק: