מעשה רקח על הלכות נדרים ג:ה

הרי שמת אביו או רבו וכו'. מרן ז"ל ציין בריש פ"ג דשבועות אך בפ"ק דנדרים ג"כ הובאה ברייתא זו לאוכוחי מינה דבעיקרו קמתפיס והכריחו הרא"ש והר"ן ז"ל דהא דקתני בהך ברייתא יום שמת בו אביו או רבו וכו' לאו דקאמר זה בפי' דמילתא דפשיטא היא אלא כגון שמת אביו באחד בשבת א"נ באחד בניסן ובאותו יום אסר עצמו באכילה ואח"ז אומר אכילת בשר עליו כאחד בשבת או כאחד בניסן וכו' וכיון שכן רבינו שפוסק כמ"ד דבעיקרו קמתפיס כמ"ש פ"א לא הו"ל לכתוב כיום שמת בו אביו וכו' אלא היה לו לבאר דאפי' אמר כיום פלוני וכו' והרב (מש"ל) [לח"מ] הקשה כן ולא תירץ כלום ולענ"ד נ"ל דרבינו דרכו להעתיק הברייתות כדמותם כצלמן והמבין יבין תדע דבשבועות דף כ' פריך תלמודא כיום שמת בו אביו פשיטא כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם אצטריכא ליה וכו' ע"כ הרי מבואר בגמ' דהך חלוקא לא הוה אצטריכא ואפי' הכי תני לה ה"נ י"ל לפי הרא"ש והר"ן ז"ל וק"ל: