מעשה רקח על הלכות נדרים יא:ד

ודבר זה מד"ת וכו'. מבואר מדברי רבינו דאף שהביאו שתי שערות והוא מדין תורה מ"מ אין לוקין על זה מפני פסקו של רבא שאמר בגמ' תוך זמן כלפני זמן ודלא כרב הונא שם דס"ל דלוקה ולפ"ז קשה על מרן ז"ל שכתב ומ"ש אע"פ שנדריהם נדר וכו' פשוט הוא דהא לאו בני עונשין נינהו ע"כ ולישנא דפשוט הוא אינו מתישב כיון דמצינו סברא בגמ' בהיפך וכבר הושג ז"ל מאחרונים ז"ל בזה וביותר קשה ששם בב"י הביאו עיין עליו אם לא שנדחוק דכוונתו לקטן וקטנה ממש דודאי אינן בני עונשין אך מאי דקשה טובא מלישנא דגמ' שאמרו מה נפשך אי מופלא הסמוך לאיש דאורייתא מלקא נמי לילקי וכו' משמע דזה נמשך מזה ואיך פסק רבינו שהוא מה"ת ופסק דאינו לוקה וי"ל דכיון דרבא פסק הלכתא דתוך זמן כלפני זמן מוכרח דאין כאן מלקות: